נאום הפרישה המרגש של גל מקל
(באדיבות ONE)
סוף עידן. גל מקל כינס היום (רביעי) מסיבת עיתונאים ובה הודיע על פרישה מכדורסל בגיל 34, אחרי קריירה ארוכה ועשירה.
"יש ביום הזה הרבה שמחה, התרגשות, גאווה, סיפוק והכרת תודה", אמר מקל המרגש, שדמע במהלך האירוע. "יש ברגע הזה גם נגיעות של עצב כי החלטתי להיפרד ולסיים פרק שהוא אהבת חיים בשבילי - לשחק כדורסל. מאז שאבא שם לי את הכדור הכתום ביד, בגיל שלוש, אני איתו. חלמתי, התאכזבתי, למדתי והתפתחתי. היו רגעי אושר, הכרה ותהילה, גם רגעי עצב ותסכול".
"הכדורסל לקח אותי מסביב לעולם. נתן לי פרנסה והכיר לי אנשים שהיום הם משפחה. אני אוהב ומעריך כל רגע בקריירה שלי. כל תואר, כל ניצחון, כל אסיסט, כל איבוד, כל אימון, כל הפסד ואפילו כל פציעה. הגשמתי את כל מה שחלמתי עליו. אמשיך ליהנות מהכדורסל ליד הבית, מהטלוויזיה ואולי אפילו בעבודה עם שחקנים שרוצים לעשות את אותה דרך מדהימה. כרגע אני מרגיש שאני לא יכול לתת למשחק הזה את מה שמגיע לו וזה את כל כולי. זה הרגע הנכון להפסיק ולהגיד תודה".
"בשנתיים האחרונות הייתי במרדף מתיש להיות כשיר הדרייב הכי גדול שלי היה הנבחרת. הרבה פעמים הרגשתי שאני קודם כל שחקן נבחרת, לפני הקבוצה. לדעת שאני מסיים כקפטן נבחרת ישראל זה אחד הדברים הכי מרגשים. השנתיים האחרונות לא היו פשוטות. בסטנדרטים שהרגלתי את עצמי לאורך הקריירה, זה מתיש. אולי אשתגע בעוד כמה חודשים ואגיד לעצמי 'מה עשיתי?', אבל לא נראה לי. זה מרגיש לי הזמן. דמיינתי את היום הזה, ראיתי חברים שפורשים וב-90 אחוז אני שמח ומאושר. אני הכי שלם עם עצמי ומתרגש לקראת הדברים שיבואו".
"תודה לחברים הקרובים, למשפחה המדהימה שיש לי, לדודה שלי שהיא אוהדת שרופה, לאחים ואחיות שלי שגדלו במקביל לקריירה. עכשיו סוף-סוף אני יוכל להיות נוכח בכל מה שקורה. תודה לילדים שלי שמלמדים אותי מה זה אהבה ופרופורציה. תודה לאשתי דניאל שהיא האהבה של החיים שלי, על ההקרבה והתמיכה האין סופית".
"סימנתי 'וי' על 90 אחוז מהדברים"
כשנשאל על השלושה הרגעים הגדולים בקיירה, ענה: "אם היית אומר לי חמישה זה היה יותר קל. תארים, שתי אליפויות, חתימה ב-NBA, הופעה ראשונה ב-NBA, בספרד היה מאוד מרגש לעלות עם גראן קנריה ליורוליג, רגעים עם הנבחרת - היו כל כך הרבה רגעים, אז קשה לי לשים את האצבע על אחד.
"זכיתי להיות בכל הרמות. אני לא חושב שיש עוד שחקן בארץ שחווה הכול, כל כך הרבה מפעלים. אחד מהדברים שסימנתי לעצמי ביומן התקופה הקרובה זה לנסוע לכל מיני מקומות שמאוד התרשמתי מהם ואני רוצה ללמוד ברמה של הניהול והפרטים הקטנים. אקדמיות באירופה, הקבוצה של הסוכן שלי בסרביה. ברמה של התרבות אני חושב שאנחנו קצת חרדתיים ופחות מסתכלים על תהליכים. עם זאת, אני מרגיש שיש פה קפיצה ברמה של המקצוענות לעומת השנים שהייתי צעיר. אני בטוח שאוכל לתרום בצורה כזו או אחרת.
על פספוס שהיה לו בקריירה: "רציתי לקחת תואר אירופי. יורוקאפ, יורוליג, גביע ספרדי - זה לא יצא. אבל אי אפשר הכול. סימנתי 'וי' על 90 אחוז, זה בסדר שיש חלק שלא יצא".
"בתחילת הדרך התמזל מזלי להיות עם עודד קטש וליאור ליובין שעיצבו אותי, וגם עם שחקנים מסביב שלמדתי מהם. במקצוע הזה אני רואה הרבה שחקנים מצוינים שנופלים בין הכיסאות. לי היה את המזל להגיע לידיים הנכונות, שנתנו לי הכוונה. היו מאמני נבחרת, ארז אדלשטיין, צביקה שרף והייתי עם מאמנים גדולים בחו"ל. זו הייתה זכות".
מקל שיחק גם בשתי קבוצות יורוליג שונות מלבד מכבי: הכוכב האדום בלגרד וניז'ני נובוגרוד. על התקופה במכבי הוא לא מרגיש אכזבה, למרות שלא בה לידי ביטוי. "אני שופט את עצמי לפי מה שבידיים שלי ואם עשיתי את עצמי לפי מה שאני יכול. גם ברמה האישית וגם הקבוצתית. בסיטואציה שהייתי שם זו אחת התקופות שאני הכי גאה בהן".
מקל שיתף בלבטים שלו האם לחתום בקבוצה בליגה או לפרוש: "היום הזה עבר לי בראש, ולא חששתי ממנו. משהו בחודשים האחרונים ישב שם ובבטן, עוד לפני אליפות אירופה. וזהו, זה הרגיש לי נכון. היו לי אופציות טובות בארץ והיה לי ברור שאשאר בארץ. הרגשתי שאם אשאר בארץ בעונה הקרובה ויהיו לי מספר רגעים שמחים ורגעים גדולים לשחק בשבילם - אז הרגעים שאגיד לעצמי למה זה טוב גרם לי להבין שזה הזמן לעזוב".
על הדברים שיבואו הוא עדיין לא יודע להרחיב. "אני לא יודע מה יהיה בעתיד, אני בטוח רוצה להישאר קרוב למשחק הזה. זכיתי להיות בכל הרמות: NBA, יורוליג, יורוקאפ... באמת ראיתי הרבה סגנונות ויש לי רעיונות", סיכם. "אני יודע שזו החובה שלי לתרום לענף שלנו כמה שיותר. נראה כמה זה יצא".
שתי אליפויות, שני גביעים וקריירה אירופית עשירה
קבוצתו האחרונה בקריירה הייתה אנדורה הספרדית, ממנה שוחרר באפריל האחרון. בחודש שעבר שיחק עם נבחרת ישראל ביורובאסקט, אך הנבחרת לא הצליחה לעלות לשמינית הגמר. הגארד נחשב לאחד השחקנים הישראלים הכי טובים בדור האחרון, והיה לשחקן השני בכחול-לבן ב-NBA אחרי עומרי כספי. הוא שיחק בדאלאס מאבריקס ובניו אורלינס פליקנס.
מקל בן ה-34 שיחק במכללת ויצ'יטה סטייט שוקרס ואחרי שנתיים שם עבר למכבי ת"א, ממנה הושאל אל גלבוע/גליל. הוא הצליח לזכות עם הקבוצה באליפות המפתיעה ב-2009/10 כשהוא משתף פעולה עם ג'רמי פארגו בקו האחורי.
בזכות היכולת הטובה, הצליח מקל לקבל חוזה לשנתיים בבנטון טרביזו האיטלקית, אך שיחק שם רק עונה אחת במהלכה נפצע. ב-2012/13 הצטרף למכבי חיפה וגם איתה הצליח לזכות באליפות כשהוא נבחר לשחקן העונה ולמצטיין בגמר. בכך הוא הפך לשחקן השלישי בהיסטוריה שלוקח שתי אליפויות בישראל עם מועדונים שאינם מכבי ת"א. הרכז גם הגיע עם מכבי חיפה לגמר הגביע באותה העונה, אבל שם הפסידו הירוקים למכבי ת"א.
אחרי העונה המוצלחת בירוק, קיבל מקל חוזה ב-NBA וחתם בדאלאס. הוא רשם 31 הופעות במדי המאבריקס ב-2013/14 כשהוא קולע 2.4 נקודות ומוסר 2 אסיסטים בממוצע למשחק ב-9.4 דקות. עונה לאחר מכן הוא חתם בניו אורלינס לשנתיים, אבל רשם שם רק ארבע הופעות לפני ששוחרר מהקבוצה.
מקל לא הצליח למצוא קבוצה נוספת ב-NBA ובפברואר 2015 חתם בניז'ני נובגורוד עד תום אותה עונה. לאחר מכן הוא חתם בכוכב האדום בלגרד, אבל שוחרר כבר בדצמבר 2015 אחרי 13 הופעות בלבד.
בינואר 2016 מקל חזר למכבי ת"א וחתם שם לשלוש שנים וחצי. הוא הצליח לזכות עם הצהובים פעמיים בגביע וביולי 2017 שוחרר ועבר לגראן קנאריה ומשם לזניט סנט פטרסבורג, רג'ו אמיליה, מלאגה ואנדורה.
