גם בעונה בעייתית כ"כ מלכתחילה, בגלל תנאי הפתיחה שיצר נגיף הקורונה, לא ציפתה מכבי תל אביב לפתיחה גרועה כזו ביורוליג. בזמן שהמאמן היווני של הצהובים, יאניס ספרופולוס, האקס של אולימפיאקוס, לחץ בסיום את ידיהם של חבריו ומעסיקיו בעבר וברך אותם על הניצחון, בפנים הוא חשב על כך שהקבוצה שלו בצרות. כדי להחזיר את מכבי ת"א למה שהייתה בעונה שעברה עד להפסקת הפעילות בגלל המגיפה, צפויה לו עבודה קשה במיוחד. גם העונה עומדת לרשותו קבוצה עם פוטנציאל, אבל לא יהיה קל לחבר אותה.
הבעיה העיקרית כרגע של הצהובים היא החיבור של שני הקרואטים, אנטה ז'יז'יץ' ודראגן בנדר. ז'יז'יץ' עוד בלט מול באיירן מינכן, בנדר עדיין לא - שחקני הקבוצה, ביחד עם הצוות המקצועי, עושים מאמצים רבים לחברם ולהכניסם למשחק, אבל אחרי שלושה הפסדים רצופים זה לא נראה מבטיח. מנגד, עוז בלייזר וכריס ג'ונס משתלבים יותר ממשחק למשחק. בלייזר, שהגיע ממכבי ראשל"צ, משחק עם המון רצון, ביטחון והתלהבות. השקט שלו מוסיף המון למה שהוא עושה ויוסיף גם לקבוצה.
אי אפשר להתעלם מכך שאחד משלושת ההפסדים הרצופים היה בבית, לבאיירן ביום רביעי האחרון. מעבר לבעיות המקצועיות, מכבי איבדה יתרון ענק בכך שהיא מארחת ללא קהל בהיכלם. כל עוד המצב הזה ימשך, הוא יעניק יתרון לאורחות, בטח לאלה שמוכנות ומחוברות יותר בשלב זה של העונה – כמו שהוכיחה באיירן לעומת אלבה ברלין, כשהגיעה עם מאמן מצוין בדמות אדנראה טרינקיירי האיטלקי. חבל, כי פעם באיירן בבית נחשבה לניצחון בטוח. ספרופולוס התרגל מאז בואו לישראל לכך הקהל בהיכל הוא בחזקת השחקן השישי שלו ולעיתים גם מעל זה. הוא והצופים התחברו מהרגע הראשון, וקריאות העידוד: "יאניס יאניס" חסרות לו מאוד.
ואי אפשר בלי להתייחס לנזק שגורם נגיף הקורונה ליורוליג. אנחנו רק במחזור הרביעי, אבל ארבעה משחקים כבר בוטלו ומי יודע מה עוד מצפה לנו בעתיד. לפחות ההנהלה קיבלה שכל והצילה את הליגה, כשביטלה את ההחלטה המעוותת והאנטי-ספורטיבית לפיה קבוצה שלא תוכל להציב לפחות שמונה שחקנים בריאים תפסיד 20:0. המוח מתקשה להאמין ולהבין איך אנשים שטובת הכדורסל לנגד עיניהם קיבלו בכלל החלטה כזו חלמאית. הנגיף הקטלני פוגע בכולם, אז למה היה צריך להוסיף חטא על פשע ולהעניש קבוצות ששחקניהן הושבתו? דחיית משחק היא הרע במיעוטו.
