אולסי פרי – או בעצם, אלישע בן אברהם – הוא כבר חלק מאיתנו במשך שנים רבות. כדורסלן נפלא שתרם המון לספורט הישראלי, וגם החליט להתגייר ולהישאר כאן. הוא עבר שערוריות, עליות ומורדות, אבל תמיד נשאר בפינה חמה אצל המוני אוהדים. אבל את הסיפור שמאחורי הגיור לא מכירים כאן לעומק – וזה חתיכת סיפור. בשורה התחתונה, הוא נלחם לשם כך, ובניגוד ל"מתאזרחים" אחרים שעברו כאן לרגע, קשר את חייו בחיי הישראלים.
מעשה שהיה כך היה: ברגע שעלתה האפשרות לגיור של פרי, הפצצה שנחתה עלינו העיתונאים הובילה לעבודה סביב השעון וטונות של מילים שהוקלדו החל מאוגוסט 1978 ועד לסיום אותה שנה. המהלך עוד לא היה נפוץ כמו היום, והאפשרות שיופיע כישראלי במדי מכבי ת"א זכתה לתהודה חסרת תקדים. ויחד עם התהודה הגיעה גם הביקורת.
נושא הגיור של פרי הפך לקלחת הלכתית אליה הצטרפו ארגונים אורתודוקסים ורפורמים למאבק חסר פשרות. הנושא גלש לפסים פוליטיים, ועלה כמעט בכל פורום אפשרי. מי לא התערב או צוטט? חברי כנסת כמעט מכל מפלגות, אישי ציבור ועסקנים במוסדות שהיו קשורים למפלגת העבודה, להסתדרות, לוועד הפועל, למועצת הפועלים, למרכז הפועל והגופים שבתוכו, לוועדת הכדורסל של המרכז, למפלגת המערך בת"א, למוסדות דת יהודיים בארץ ובעולם וגם לקהילות יהודיות – בעיקר בארה"ב. זה לא הכל – גם אנשי הסוכנות היהודית בארץ ושלוחותיה בתפוצות, מרכזי הספורט ואיגוד הכדורסל על מוסדותיו התערבו. מלחמות היהודים, על אמת. למי שלא חווה זאת אז, חשוב להסביר עד כמה המהומה שנוצרה הייתה גדולה.
מרכז העניינים היה "כשרות" הגיור. איגוד הרבנים בצפון אמריקה הודיע כי קיבל פנייה מהפועל ת"א, שביקשה לקבל חוות דעת בנוגע לגיור והאם נעשה כהלכה. הדיווחים מניו יורק באותה תקופה טענו כי לאדם שהיה אחראי לתהליך הגיור של פרי לא הייתה סמכות לכך. יו"ר הוועדה לענייני אישות של האיגוד האמריקאי, הרב חיים צבי קרוגער, שהתנגד להליך הגיור שעבר פרי, בכלל הביע פליאה על כך שמוסד יהודי ישראלי פנה לרבנות באנגלית ולא בעברית.... מצד שני, במכבי ת"א הודיעו חד־משמעית כי מדובר בגיור כהלכה. שמעון מזרחי וחבריו במועדון ובמרכז מכבי אמרו כי הצעד של הפועל היה ניסיון לנקום בצורה כלשהי על אי הצלחתם של האדומים לרשום את הכוכב היווני סטיב יאדזוגלו (יאנג), מהלך שנתקל בסירוב ההתאחדות היוונית ובקבוצתו אולימפיאקוס. מה הקשר בין הדברים? אז ככה – בהפועל ת"א נשמעו אז טענות כי למכבי ת"א היה חלק בהכשלת ההחתמה.
"הפועל ת"א מביעה שאט נפש מההתקפות עליה. במקום לבקר את אלה שעברו על החוק, עושים זאת למי שמגלים את העבריינים", נמסר אז מהמועדון. בהפועל אפילו החליטו לכנס מסיבת עיתונאים כדי לעשות סדר. האולם בבית סוקולוב היה קטן מלהכיל את כל מי שהגיעו. יו"ר הפועל ת"א בכדורסל, פיני להב, שהיה דובר צה"ל במלחמת יום כיפור, אמר כי מאז המלחמה ההיא לא השתתף באירוע עם כ"כ הרבה עיתונאים. צריך לזכור מכבי ת"א הייתה רחוקה מלהיות נקייה בסוג המקרים האלה: בהפועל הזכירו כי בעקבות ההלשנה שלה לפיב"א על פועלו של בארי ליבוביץ' במסגרת מקצוענית בארה"ב, הוקפא הכדורסלן במשך תקופה ארוכה עד שקיבל היתר לשחק אצל האדומים.
הסיפור יצא גם מחוץ לגבולות הארץ, וזכה לסיקור משמעותי ברחבי העולם. הגדיל לעשות אחד הכותבים בסוכנויות הידיעות, שטען כי מקורות שונים סיפרו לו לכאורה כי לאולסי הוצעו 25 אלף דולר כדי להפוך ליהודי, דבר אותו השחקן הכחיש בתוקף.
אפילו יו"ר המערך שמעון פרס התבקש להתערב, בעקבות פנייה של חברי הכנסת יוסי שריד ומשה שחל, שהיה יו"ר הסיעה בכנסת. השניים גינו את הפועל ת"א בעקבות הפנייה לכאורה לבדיקת כשרות הגיור, בעוד חברת כנסת אחרת מהסיעה, חייקה גרוסמן, בכלל יצאה נגד המועדון על עצם הפנייה לרבנים. בינתיים, ח"כ הרב מאיר יהודה אברהמוביץ' מאגודת ישראל אמר כי העניין הוא "עורבא פרח", אחרי שגדולי התורה בארה"ב שדרשו ממפלגתו לפרוש מהקואליציה אם הגיור יאושר. היו כאלה בארה"ב שאמרו בציניות כי ארגון הרבנים האורתודוקסי צריך לברך את הפועל ת"א על הצטרפותה לשורותיו...
בסופו של דבר אולסי התגייר והעניין נשכח. עמי שלף ז"ל, איש נפלא ומראשי מרכז הפועל באותם ימים, סיכם בפשטות: "אם זה לא היה קשור למכבי ת"א שהפכה לנכס לאומי, זה לא היה מגיע לממדים כאלה – למרות שגם אני סבור שהפועל ת"א טיפלה בנושא בצורה לא טובה". ככה זה שריבים פנימיים מלכלכים את הספורט.
