1. בן אדם בעוצר, מה יש לו לעשות? מתעורר, קם, מתקלח, מכין ארוחת בוקר, משחק עם הילד, עובד, מנמנם, קם, משחק עם הילדים, מקלף פירות, מתכונן לארוחת ערב, משחק עם הילדים, מנקה, מתקלח, משכיב, מנמנם. מרוב נמנום, הוא נשאר רק עם נדודים ללילה. ככה, פחות או יותר, תשעה חודשים. אז כשמתקשרים מהעיתון ואומרים לך ללכת לצפות באלבה ברלין נגד מכבי ת"א, אתה לובש את המעיל כבר יומיים לפני. מה יש עוד לעשות?
לקחתי את אותו מסלול כמו בדיוק לפני שנה. אז, בתחנת אוסטבאהנהוף ליד החומה, התאספו מאות אוהדי מכבי למופע אוראקל מדהים, שירה וזיקוקים על פני קילומטר שהשאירו את העוברים ושבים בהלם. איש לא היה בהיכל התחנה הפעם, החנויות היו סגורות, שום תכונה לא נרשמה מסביב לאולם, אף אוהד, כל עט שנפל ביציע העיתונות הוציא הד שגרם לכולם להסתכל לכיוונו. אף אחד לא שתה בירה בסיום. היה קפוא, העצים היו עירומים. כל זאת היה לפני שנה, ונדמה שהיה זה רק אתמול. חזרתי בשמחה לעוצר.
2. מי שמרגיש בבית בברלין למרות שבכלל נולד בקליפורניה הוא טיילר דורסי, ששנה שנייה ברציפות סיפק בבירת גרמניה תצוגת קליעה מטורפת. "קודם כל אני חייב לתת קרדיט לחברים. עשו לי חסימות מצוינות וקיבלתי את הכדור בדיוק ברגע הנכון. נכנסתי לקצב כאילו שאנחנו באימון קליעות, וכשזה קורה - הטבעת הולכת וגדלה מרגע לרגע".
לא עשיתם נקודות במעבר. זאת הייתה ההוראה?
"ידענו שאנחנו חייבים לנעול אותם בהגנה ולשחק משחק איטי, לשלוט בקצב. לא לאבד כדורים שיובילו למתפרצות נגדנו. לשמור על תוצאה נמוכה ולא לתת למשחק לרוץ כי זה מה שהם רוצים. הצלחנו בזה. לגבי האיפוק: אין לנו ברירה. אנחנו חייבים לשמוע למאמן. כל משחק שלנו בסיבוב השני - הוא משחק של חיים או מוות".
עוד שחקן שנתן הופעה טובה היה דראגן בנדר. השילוב שלו ביחד עם אנטה ז'יז'יץ' בחמישייה במהלך הרבע השני, סגר את הסל, גרם למכבי להשתלט על ריבאונד ההגנה והוביל לריצה שממנה אלבה לא חזרה יותר. "זה היה משחק ממש טוב", אמר בנדר, "כולנו באנו מוכנים למשחק, ידענו מה התוכניות ונצמדנו אליהם, ממש כמו שהמאמן שירטט. ידענו שהם רוצים לרוץ אבל שלטנו בקצב המשחק, הלכנו ליד החמה של דורסי וכל השאר תרמו את שלהם. בחצי השני היו קצת ירידות מתח, אבל שמנו לב אליהן והחזרנו את היתרון למקום הבטוח".
על הרכב תאומי המגדל עם ז'יז'יץ', אמר בנדר: "אנחנו מתאמנים על זה. כשהאנטר בחוץ אני חייב לשחק גבוה שני, ואנחנו מאוד גאים שבהרכב הזה, ביחד עם זוסמן וכריס ג'ונס עשינו את הריצה דרך ההגנה. לי זה מאוד נוח לשחק ככה עם עוד גבוה כשאני עם הפנים לסל".
3. אין ספק שהכוכב של הקבוצה הזו הוא יאניס ספרופולוס. באולם הריק עם ההד העצום אפשר להבין עד כמה ספרופולוס שולט בכל אספקט של המשחק של מכבי. מי מוציא, מאיפה, למי, כמה, מתי ואיך. והוא מדבר לאורך כל המשחק. הוא גם סיפק את האתנחתא הקומית של המשחק: כשווילבקין קלע שלשה מטורפת לפני סיום שעון הזריקות, השתרר שקט באולם וזעקת "הופה" יוונית נשרקה מפיו והדהדה.
מה שמדהים בספרופולוס הוא שהוא שולט בקבוצה שלו, כל אלתור שם מתוכנן בקפדנות, הוא אילף "חיות פרא" כמו סקוטי ווילבקין - ועדיין כולם אוהבים אותו, נשמעים לו, כל אחד מסתפק בדקותיו ותפקידו. זה לא דבר של מה בכך בספורט מקצועני עם אגו. יותר מכל אפיון מקצועי, מכבי נראית כמו יחידה אחת מלוכדת. הקולות מחדר ההלבשה לאחר הניצחון הבהירו זאת. מדובר בחבורה של גברים שאוהבים להיות אחד עם השני. הם מאמינים בו ובחזון שלו.
ספרופולוס רץ ממסיבת העיתונאים לחדר ההלבשה בין כל המזוודות של הצוות (מכבי טסה חזרה דקות ספורות אחרי המשחק), הוא הודה לכל השחקנים, אבל ציין במיוחד את דורסי וכריס ג'ונס. "אני מרוצה מאוד, ומאושר עד כמה שמאמן כדורסל יכול להיות מאושר. אני רוצה לברך את השחקנים שמילאו את ההוראות. ידענו שזה משחק שלישי של אלבה בחמישה ימים ושהסגל שלהם מאוד קצר, תיארנו לעצמנו שהם התעייפו. היינו חייבים להתיש אותם וזה מה שקרה בריצה שלנו ברבע השני. אלבה קולעת פה 88 נקודות כשהיא מנצחת. החזקנו אותה על 73 וזה פנטסטי".
לגבי ההרכב של שני הגבוהים, אמר ספרופולוס: "בכל דבר לא טוב, צריך לנסות למצוא מה טוב. האנטר חסר לנו מאוד בהגנה ובריבאונד, אבל הפציעה שלו אפשרה לנו לנסות הרכב אחר של שני גבוהים. כמו שראית זה עבד טוב מאוד. אני מאוד מרוצה".
4. רק שלוש נקודות ב-34 דקות לשלושת הישראלים. מכבי ניסתה היום לדחוף בכוח את עומרי כספי למשחק. הוא קלע שלשה ומסר שני אסיסטים מבריקים בסוף החצי שנתנו למכבי יתרון 19 נקודות. אבל נכון להיום, בין איי.קיו הכדורסל של כספי לבין היכולות הגופניות שלו, אפשר להעביר את טקסס.
