צפו במכבי ת"א מנצחת את ראשל"צ וזוכה באליפות
10 דקות לפני כל משחק מאמני הקבוצות או עוזריהם צריכים להגיע לשולחן המזכירות ולסמן מי החמישיות הפותחות שלהם. כשיאניס ספרופולוס רשם את החמישייה שלו ההרגשה הייתה שהוא התבלבל - אותלו האנטר ואמארה סטודמאייר יחד? אבל המאמן היווני ממש לא התבלבל, הוא חיפש את מה שייתן לו יתרון נגד מכבי ראשון לציון בגמר הפיינל פור, בטח אחרי שני ההפסדים של הצהובים לכתומים בבית העליון.
ספרופולוס הבין שהוא צריך מההתחלה לתקוף את הקו הקדמי של ראשל"צ, ובראשו את דריל מונרו. לשם כך הוא פתח עם ארבעה שחקנים בחמישייה בגובה של 2.03 מ' או יותר, וכשדני אבדיה (2.05 מ') מתחיל בעמדה מספר 2.
צפו במכבי ת"א חוגגת אליפות
מונרו היה בהלם, זאק הנקינס בכלל לא היה פקטור וגיא גודס לא הגיב. האנטר לקח את מונרו כפרויקט אישי, ובכלל בכל ניסיון של ראשל"צ למיס מאץ' בצבע הם נתקלו בהאנטר, סטודמאייר, אבדיה או באנג'לו קלויארו, כך שלא היה להם שום יתרון, בניגוד לרוב המשחקים נגד קבוצות הליגה. מנגד, בהתקפה מכבי הלכה פעם אחר פעם לצבע, וראו את היתרון שלה בבירור (12:22 בנקודות בצבע כבר במחצית, ו-13:20 בריבאונד).
הבעיה בראשל"צ היא כשלמונרו לא הולך כל המשחק הקבוצתי נפגע בהתקפה, אבל גם בהגנה. בכל פעם שהוא החטיא או נחסם מכבי ת"א יצאה להתקפה מתפרצת וסיימה בנקודות קלות. ולזה אפשר להוסיף את הרכות בניסיון "למנוע" את משחק השלשות של הצהובים. וכך נוצר פער של 22 נקודות כבר במחצית הראשונה.
אבל גודס והעוזר שלו דרור כהן לא פראיירים. עוד לפני ההתייעצות במחצית הם הבינו שהם צריכים לעלות למחצית השנייה עם משהו אחר. אז הם זנחו את הרכב שלושת הגבוהים שלהם (הנקינס, מונרו ועוז בלייזר) והלכו יחסית נמוך. כמו כן הם הבינו שאף אחד בקו האחורי לא יכול לעצור את דיאנג'לו האריסון והכדור היה אצלו בידיים, בזמן שאלכס המילטון בעיקר השקיף בעקבות המשחק הבינוני שהיה לו.
כשהשלשות החלו להיכנס לראשל"צ כך גם המוטיבציה לשמור בהגנה עלתה. לזה צריך להוסיף ערב קטסטרופלי ונדיר של סקוטי ווילבקין עם 1 מ-14 מחוץ לקשת! ובסוף הכל התחבר למותחן האדיר שקיבלנו בהיכל מנורה מבטחים, שלמרות שהיה ריק מאוהדים הרגיש במאני טיים כמו הר געש שעומד להתפוצץ מרוב המתח.
עם כל הכבוד להאריסון שקבע שיא פיינל פור לשחקן עם 38 נקודות (וגם שיא קריירה), המשחק הזה שייך לשחקן אחד שהיה נהדר לאורך כל הפלייאוף (כשספרופולוס נתן לו דקות) - אמארה סטודמאייר (18 נקודות ו-7 ריבאונדים). הפורוורד/סנטר הוותיק שיחק את הכדורסל שלו, ולקח פעם אחר פעם את הגבוהים של גודס לטיול עם הגב לסל. זה הסתיים בסל, או בעבירה, או בסל ועבירה. היה מדהים לראות בשלב מסוים את המאמן היווני מבצע חילופי הגנה-התקפה עם סטודמאייר ואותלו האנטר. בכלל, במשחק הזה ספרופולוס יצא מהקיבעון שלו ולפרקים התנהג כמו מאמן ישראלי שמחפש שטיקים נקודתיים. המשחק הזה צריך להבטיח לסטודמאייר חוזה גם לעונה הבאה כי לפני הגמר מעמדו היה מעורער.
ואי אפשר בלי כמה מילים על מי שהתחפש לסקוטי ווילבקין לערב אחד - סנדי כהן השלישי. בזמן שווילבקין יידה לבנים על הסלים בהיכל, המתאזרח הפתיע אפילו את אנשי מכבי ת"א עם יכולת משובחת ונדירה בהתקפה. כהן קיבל לא מעט דקות בליגת הקורונה, רק בעקבות מסדר הפצועים של מכבי, ובכל המשחקים היה בגדר נעלם בהתקפה. זה היה ברמה שקבוצות פשוט היו עוזבות אותו בידיעה שהוא לא יכול לפגוע בהן.
אתמול הכל התחבר לכהן. השלשה הראשונה פתחה את הסכר ואחריה הגיעו עוד שלוש כאלה, ואפילו מהלך ווילבקיני של חדירה, סיבסוב וזריקה בלתי אפשרית שנכנסה.
וקצת מספרים לסיום
במחצית הראשונה ראשל"צ מסרה רק 4 אסיסטים, את המשחק היא סיימה עם 12, עדיין מספר נמוך שמראה כמה מכבי ת"א הוציאה אותה מהשטף שלה.
מכבי ת"א קיבלה משחקני הספסל שלה לא פחות מ-34 נקודות, ראשל"צ רק 9.
שתי הקבוצות רשמו רק 8 איבודים כ"א, נתון נדיר שלא רואים כל יום.
השליטה של מכבי ת"א בצבע באה לידי ביטוי עם 40 נקודות לעומת 28 של הכתומים.
18 הנקודות שקלע סטודמאייר הן שיא עונה עבורו.
מכבי ת"א קלעה בחצי הראשון 9 שלשות ב-50 אחוזים, במחצית השנייה היא הוסיפה רק עוד 2 שלשות ב-12 אחוזים "הודות" לווילבקין.
