בשקט בשקט התקבלה שלשום (שני) אחת ההחלטות השערורייתיות בתולדות הכדורסל הישראלי. הנהלת איגוד הכדורסל אישרה את המלצת הוועדה המקצועית, שהגיעה בעקבות בקשת מינהלת ליגת העל - בשורה התחתונה להדיר את קבוצות הליגה הלאומית מגביע המדינה החל מהעונה הבאה - ולא משנה באיזה מילים ינסו ליפות את זה. בגביע ישתתפו רק השמונה שידורגו במקומות 8-1 בליגת העל, כלומר אפילו חלק מקבוצות הליגה הראשונה לא יוכלו לקחת בו חלק.
אחד הנימוקים להחלטה היא הרצון להידמות לאירופה, שם אכן בלא מעט מדינות הפורמט זהה. כמו כן, מציינים כי כך הגביע, שבלא מעט שנים היה פחות מותח בסיבובים הראשונים שלו עם קבוצות הליגה הלאומית, יהיה מסקרן ואטרקטיבי מתחילתו.
אז תעשו לי טובה, זה בכלל לא מעניין, ולא צריך לעניין, בעיקר לא את איגוד הכדורסל שטובת קבוצות ליגת העל צריכה להיות בתחתית האינטרסים שלו כי הוא משרת את כלל המועדונים ברחבי הארץ, ובטח כשהליגה לאומית היא הבכירה שלו אחרי שליגת העל נלקחה ממנו.
נחזור רגע לטענה שמקצועית לא מדובר בקרב שוויוני בין הקבוצות משתי הליגות, שכן בליגת העל אפשר לשתף עד חמישה זרים, ואילו בלאומית רק שניים, שלא נדבר על האיכויות שלהם על הנייר וגם השחקנים הישראלים והמתאזרחים שטובים יותר.
אז ניקח את העונה הנוכחית בגביע כקונטרה: בסיבוב הראשון הפועל תל אביב ניצחה את רמת גן/גבעתיים 74:75 מסל בשניות הסיום של יונתן מור, גם מכבי חיפה התקשתה מאוד נגד עפולה, ורשמה 76:78 בשיניים. הפועל אילת לא ליקקה דבש מול אליצור אשקלון עם 75:83.
בסיבוב השני אליצור נתניה עם שחקנים צעירים מבטיחים, שלפחות אחד מהם (איתי מושקוביץ') צפוי לשחק בעונה הבאה בליגת העל ולהיות בעתיד הקרוב שחקן משמעותי מאוד בכדורסל הישראלי, מתחה את הפועל ת"א במשך 35 דקות, ואף הובילה עליה בצורה משמעותית, אולם בסיום הפסידה 77:70.
אבל בואו נעזוב את הקטע המקצועי, כי מה שחשוב הוא הפן החברתי. גביע המדינה אמור להיות חגיגה ארצית. תחשבו על הילד מקריית מוצקין, עפולה, הוד השרון או חבל מודיעין, שיודע שמכבי תל אביב, הפועל ירושלים, הפועל חולון או הפועל ת"א, מגיעות למשחק מול הקבוצה מהעיר שלו באולם שמרוחק חמש דקות מביתו, כמה התרגשות ופרפרים יש אצלו בבטן. ברוב המקומות הללו האולמות גם קטנים (מאות עד אלף מקומות ישיבה), כך שאין ספק שהם יהיו מלאים, מה שמבטיח פסטיבל של ממש. הייתי בכמה משחקים כאלה בעשור האחרון, וזה באמת ככה.
רק זה שווה עבור איגוד הכדורסל, ובסוף גם עבור קבוצות ליגת העל, שחלקן שהצביעו בעד הדרת קבוצות הליגה הלאומית, שוכחות שרק לפני שנה-שנתיים הן היו במקום שלהן, וחלקן כבר ישובו לליגה השנייה בעונה הבאה ולא ישתתפו בגביע.
ובסוף סוף למה זה קורה? כרגיל, בעקבות כפילויות התפקידים שיש בפירמידה של הכדורסל הישראלי: מינהלת ליגת העל והנהלת איגוד הכדורסל. לפחות שבעה חברי דירקטוריון במינהלת יושבים או שנציגיהם יושבים גם בהנהלת האיגוד, ככה שהם למעשה מרימים לעצמם להנחתה. אז עם כל הכבוד לחוסר הרצון של חלק מיושבי הראש של המועדונים "הגדולים", הגיע הזמן שיורידו את האף, יגיעו גם לפריפריה ויזכרו עבור מי ומאיפה הכדורסל באמת מתחיל.
