ההפסד של מכבי ת"א לפנרבחצ'ה, 84:82, היה מעצבן מאוד בעיקר כי הצהובים עשו אתמול (שלישי) הרבה מאוד דברים יפים. רוב השחקנים ששותפו היו טובים, כמעט כל ההחלטות של עודד קטש היו מצוינות, והקבוצה הטורקית הייתה די גרועה בשלבים ארוכים של המשחק. אבל בסוף, העומק בסגל של פנר לעומת הדלילות בסגל של מכבי, ועוד החלטה מוטעית אחת של קטש, הם שיצרו את ההבדל בין ניצחון יוקרתי לבין "מגיעות להם מחמאות".
קטש פתח עם חסיאל ריברו בחמישייה, החלטה טובה לאור היכולת הלא מרשימה שהציג עד כה רומן סורקין ברוב המשחקים. בדיעבד, זה עשה טוב גם לסורקין, שעלה עם פחות לחץ מהספסל והיה לא רע. ועם זאת, קטש גם בחר לפתוח עם ג'ון דיברתולומיאו בעמדה מספר 2. הקפטן שוב היה חור הגנתי, הטורקים הלכו עליו שוב ושוב באחד על אחד, לכל אחד משחקניהם היה עליו יתרון פיזי, וזה הקשה על מכבי.
5 צפייה בגלריה
קיבל הרבה החלטות מצוינות, אך אחת מוטעית עלתה למכבי ת"א במשחק. קטש
(צילום: AP Photo/Darko Vojinovic)
אחרי חמש דקות הכניס קטש את סורקין ו-וויל ריימן במקום ריברו ודיברתולומיאו. זה מיד שיפר את ההגנה של הצהובים. ריימן אולי נגר, אבל שומר קשוח. הוא גם מתאים בקו קדמי שכולל מלבדו את סורקין וג'יילן הורד. סורקין יותר רך מריברו, אבל כשהוא ליד השניים האלה יש הגנה ויש ריבאונד.
קטש גם הגיב מהר וטוב לבעיה בעמדת הרכז. סייבן לי נכנס כמחליף של רוקאס יוקובאיטיס ולא ממש הועיל, בין היתר כמובן כי הוא לא מתאמן עם הקבוצה, תוך שתי התקפות החזיר המאמן את יוקובאיטיס ושם את לי בעמדה 2, שמתאימה לו יותר מראש, אבל בעיקר לאור הנסיבות.
כבר בדקות האלה בלטה העובדה עד כמה יוקובאיטיס חשוב, ולא רק בניהול המשחק. הוא הגארד הגבוה היחיד של מכבי (כשרנדולף לא משחק בעמדה מספר 2 בשל היעדר אופציות אחרות), הוא חודר מצוין, קולע טוב מבחוץ וגם שומר. סוג של בעל בית. היכולת שלו, למרות שרק חזר מפציעה, רק הבליטה עד כמה פנרבחצ'ה נמצאת בבעיית רכזים. בארץ כולם יודעים שווייד בולדווין לא רכז טבעי. הוא שחקן בעמדה 2 עם יכולת ניהול משחק טובה יחסית לעמדה הזאת, אבל גם כשהוא מוביל את הכדור, הוא הרבה יותר טוב עם רכז חכם לידו. כרגע אין שם אחד כזה, ולכן קבלת ההחלטות של מכבי הייתה טובה בהרבה מזו של הטורקים.
המשחק הזה הוכיח שרוקאס צריך להיות הרכז הפותח של מכבי. זה לא משנה שבלאט ותיק, זה לא משנה שהוא ישראלי, מאמן צריך לקבל החלטות מקצועיות נטו. בלאט מצוין העונה, אבל הוא גם היה נפלא כשעלה בשנה שעברה מהספסל והביא שינוי. מכבי צריכה לעלות עם הרכז הגבוה יותר ששומר טוב יותר. וזה קשור ישירות גם לסוגיית דיברתולומיאו. כבר לאחר המשחק הקודם כתבתי שבסגנון המשחק הנוכחי של מכבי, עם מיעוט הזריקות לשלוש, הוא הפך לעול בגלל ההגנה שלו. אתמול הוא פתח בחמישייה, וברור שזה לא כי הוא טוב יותר מלי או מרנדולף, שגם משחק בעמדה מספר 2. זה קרה כי הוא ותיק, נחמד, ולקטש לא נעים ממנו. אז בפתיחה, כשהרביעייה לידו עוד הייתה רעננה, לא נגרם נזק גדול מדי. אבל כשהוא פתח בתחילת הרבע האחרון – זו כבר הייתה הטעות הכי גדולה של קטש במשחק, והיא אולי הובילה להפסד.
זה קרה כך: מכבי ברחה ברבע השלישי עם הרכב גבוה - סורקין, הורד, ריימן, רנדולף ויוקובייטיס, ויצרה לעצמה יתרון של עשר נקודות. זה קרה בזכות הגנה טובה והפעלה מצוינת בהתקפה של הורד הנהדר. ריימן, שהיה זה שסיפק אנרגיה לחמישייה, עשה עבירה רביעית שתיים וחצי דקות לסיום הרבע, והוחלף. עד סיומו מכבי שמרה על הפרש של תשע נקודות, 58:67.
הרבע האחרון, כאמור, נפתח עם דיברתולומיאו, ועם ריצה של הטורקים. תוך שלוש וחצי דקות כבר צומק הפער עד 68:69, כשהרפיון ההגנתי די באשמתו. פשוט חבל. וגם לא ברור למה. אם ההפרש לטובת מכבי נוצר בזכות הרכב גבוה, למה לא לתת לרפי מנקו לשחק? גם הוא שחקן של הרבה אנרגיה, אבל עם ממדים שמתאימים לשמור.
וכך, עד לסיום התנהל מותחן, שהוכרע בסוף על שתי טעויות של מכבי: שתי החטאות עונשין של לי דקה לסיום, והחלקה ואיבוד כדור של יוקובאיטיס בהתקפה האחרונה.
אבל לא באמת זה מה שהכריע, אלא העומק. הטורקים, עד כמה שהם לא מחוברים וסובלים מבעיית חוסר רכז, שלחו עוד ועוד שחקנים רעננים שהציבו בעיות מגוונות להגנת מכבי. בולדווין שיחק רק 23 דקות ועלה בסיום רענן לגמרי. טאריק ביברוביץ', המצטיין אצל הטורקים במחצית השנייה, הוא בדיוק מה שאין למכבי והיא כל כך מחפשת: השחקן הגבוה הזה בעמדה 3 עם היד מבחוץ. ולא רק שלטורקים יש אותו, אלא שבדקות שהוא נח יש להם את בונזי קולסון, שמכבי הייתה חולמת שיישאר אצלה. ואם מישהו משניהם בכל זאת עייף, הם יכולים לשלוף מקצה הספסל את דשון פייר, שחקן שמכבי הייתה מאוד רוצה להביא, אבל זה יוכל לקרות רק אם ישוחרר, וכנראה שזה לא יקרה.
רק שלושה שחקנים שיחקו מעל 25 דקות אצל הטורקים, ביברוביץ' הכי הרבה עם 28:03 דקות. במכבי שיחק הורד מעל 34, רנדולף כמעט 32, יוקובאיטיס כמעט 29. התוצאה היא לא רק עייפות של שחקני המפתח בסוף המשחק. זו גם עדות לזה שלשאראס יש לוקסוס לחלק דקות כרצונו, והאילוצים של קטש מכריחים אותו לסחוט את הסגל עד תום. בשנה שעברה קטש ביצע תמרונים נהדרים כדי להגיע לסיום משחקים עם חמישיות רעננות, וזה הביא לו כמה וכמה ניצחונות יפים. עכשיו אין לו אפשרות כזאת - אלא אם יתחיל לסמוך יותר על מנקו.
נכון, יש כאן אלמנטים של חוסר מזל: ווניין גבריאל ובלאט פצועים. כשהם יחזרו, כנראה שמכבי תהיה טובה יותר בכמה מובנים. אבל יש גם בעיה של ניהול: בולט מאוד החיסרון של עוד שחקן בעמדה 3, שיכול "לזלוג" לעוד עמדה, מישהו שייכנס לרוטציה עם הורד ורנדולף. אחד כזה, שישחק 15-20 דקות, יוריד 7-8 דקות משחק מכל אחד מהם, מה שמאוד יועיל לרמת הביצוע של מכבי בדקות האחרונות של כל משחק.
למי שזוכר, מכבי בעצם הורידה שחקן מהרוטציה בין השנה שעברה לעונה שלפניה. בקיץ 2022 היא החתימה את אוסטין הולינס (שנפצע במהלך העונה וגמר את העונה) ודארון היליארד ובעונה לאחר מכן הביאה רק את אנטוניו קליבלנד על אותה עמדה. מאחר שזה הצליח יחסית, הלכו שם על הגישה ה"חסכנית" גם השנה. אבל כשמדובר בקבוצת יורוליג, זה הימור קשה. כמעט תמיד שחקנים נפצעים. סגל עמוק הוא מפתח מרכזי להצלחה. ומאחר שברור שישראל אינה יעד אטרקטיבי כיום, את הרכש היה צריך להביא מוקדם מאוד בקיץ, לאתר שחקנים שיכירו את הנסיבות ויסכימו מראש לבוא. עכשיו זה הרבה יותר קשה. המחשבה שפליטי NBA ינהרו לאזור מלחמה היא נאיבית, וקשה למלא את החורים. במכבי כנראה ניסו לחסוך, וזה יעלה להם ביוקר.
ראינו את ההבדל אתמול. גם מכבי וגם פנרבחצ'ה הביאו גארדים חדשים, לי וסקיילר מייז. ראשית, מכבי גם רצתה את מייז אבל הוא לא רצה לבוא אליה. שנית, לי נמצא בחו"ל ולא מתאמן עם הקבוצה, מייז הגיע לפנר אחרי שלי חתם במכבי אבל נמצא באימונים והשתלב במערך לא רע בכלל. הוא גם שחקן עם רזומה מרשים יותר, גדול יותר פיזית ומאוד מגוון. האם מכבי תוכל למצוא מישהו ברמה הזאת לעמדה מספר 3? שאלה גדולה. ועד שהיא תיפתר, מנקו חייב לקבל עשר דקות במשחק בעמדה הזאת. ריימן הוכיח את עצמו כשיחוק למרות מגבלותיו. צריך להמשיך בקו של לתת אמון במי שיש. זה לא שלקטש יש המון ברירות. מי שדל באמצעים כנראה צריך להמר.
ועם כל זאת, מכבי יכולה לקחת מהמשחק הרבה דברים חיוביים. היא הייתה טובה מאוד, חכמה, ועם שובם של הפצועים היא תהיה טובה עוד יותר. העניין הוא שבסגל הנוכחי, כדי לנצח קבוצות בקנה מידה של פנרבחצ'ה היא חייבת להיות מושלמת. לצערה, היא הייתה קצת פחות מזה. היריבות, לעומת זאת, יכולות לשחק נגדה די בינוני ועדיין לנצח.
וכשמדובר במשחק השני באותו שבוע, כמו שקורה הפעם, לא בטוח שמכבי יכולה להציג שוב את אותה יכולת מאתמול. היריבה היא ריאל מדריד. אם דיברנו על עומק, כאן זה כבר אוקיאנוס, ובלי עמדות חלשות. לא הייתי בונה על ניצחון, ולכן, אולי דווקא זה משחק שכדאי להשתמש בו להרחבת הרוטציה ולמתן הזדמנויות למי שבינתיים מתייבשים. מי יודע. אולי דווקא הגישה הזאת תוביל לתצוגה מפתיעה כבר מחר. וגם אם לא, לטווח הארוך זה דבר ששווה לעשות.
