חגיגות מכבי תל אביב אחרי הניצחון במונאקו
(צילום: באדיבות מכבי ת"א)
"ברור שאפשר לנצח גם במשחק השני בסדרה", אמרו במכבי ת"א בביטחון, רגע אחרי הניצחון הגדול אתמול (שלישי) - בערב יום העצמאות - 67:79 במונאקו, שהעלה את הצהובים ל-0:1 בסדרת רבע גמר פלייאוף היורוליג (בשיטת הטוב מ-5).
האמת, מכבי ת"א הרגישה אתמול באולם "סאל גסטון מדיסין" במונאקו כמו בבית. לא מבחינת הבמות או הזיקוקים, אלא בזכות 700 האוהדים שעשו את הדרך מישראל ודחפו את הקבוצה. יש כאלה שיכולים להישבע שהטריבונה עליה עמדו האוהדים רעדה לחלוטין, משאגות העידוד שלא פסקו גם כשאנשי מונאקו השמיעו מוזיקה רועשת בפסקי הזמן כדי "להאפיל" על השירה.
גם וויצ'יץ' התמוגג מהחגיגות בסיום על הפרקט
במכבי לא ממש אהבו את האולם הקטן שמונה רק 4,000 מקומות, לא טריוויאלי בכלל עבור קבוצת יורוליג. חוץ מהדחיסות, גם המזגן לא ממש עבד ולאט-לאט האולם התחיל להתחמם, מה שגם גרם לשחקנים להזיע יתר על המידה וגם לאבד כדורים כשהידיים כבר היו חלקלקות. רק שבסיום, אחרי הניצחון הגדול, אף אחד הצהוב-כחול לא חשב על זה.
הצגה על הפרקט
ואכן, אין ספק שההצגה הגדולה הייתה על הפרקט, גם בסיום: כשכל שחקני מכבי ת"א, כולל הזרים, התעטפו בדגלי ישראל לכבוד יום העצמאות והרימו מבט לעבר האוהדים ביציע ששרו בקולי קולות את התקווה. "עברה בי צמרמורת שלא הייתה לי אף פעם", סיפר אחד האוהדים. עודד קטש גם התייחס לכך: "כולם מדברים על האווירה שיש בהיכל בת"א, אבל הרגשנו כאן אווירה ביתית. הניצחון הזה היה מרגש לעיני הקהל שלנו ובטח בערב יום העצמאות".
רומן סורקין הוסיף: "היו פה אנרגיות שיא. היה משהו מעבר למשחק עצמו, בכל זאת ביום כזה. זה משהו היסטורי, ישראלי, לשחק ביום הזה מעיד על ניצחון כלשהו שלנו. ממש סמלי. לראות את דגלי ישראל פרוסים בכל מקום זו חוויה אחרת. אנחנו שמחים שניצחנו, אבל צריכים להישאר צנועים, יש לנו עוד סדרה ארוכה. אנחנו צריכים לעבוד על הפן המנטלי ועל תכנית המשחק שלנו. הם יבואו מאוד אגרסיביים למשחק השני, אבל אנחנו רעבים וננסה לעשות את הכי טוב שלנו".
"וואו, איזו הגנה", הופתע אחד העיתונאים המקומיים מהיכולת של מכבי ת"א. אותה הגנה אמנם גרמה לכך שהמקומיים נעצרו על 67 נקודות באולמם הביתי, אבל גם סיבכה את הצהובים בעבירות קריטיות. למזלם, הרוטציה גדלה בחודשיים האחרונים לעומת תחילת העונה כך שאפשר היה לראות שחקנים נוספים שלוקחים חלק, כמו גם אלכס פוית'רס, שחזר מפציעה אחרי חמישה חודשים והיה מאוד אפקטיבי, אמנם הוא קיבל רק 8 דקות אבל בזמן הזה הוא כיסה על שחקנים אחרים שירדו לספסל עם בעיית עבירות.
חשש מ"ריגול"
שעה אחרי סיום המשחק אפשר היה לראות את מאמן הכושר, רגב פנאן, עדיין על הפרקט מנסה לשחרר את השרירים של בונזי קולסון. בקבוצה סיפרו שכבר בתחילת המשחק השרירים של קולסון ולורנזו בראון נתפסו. אפשר היה לראות את הרכז, מי שאמור להוביל את כל החבורה בצהוב, מאוד מתקשה בשטף המשחק הרגיל שלו. הוא היה נראה מבולבל ולא מרוכז וגם לקח החלטות פזיזות, מה שלא כל כך מתאים לאופי שלו. עם הזמן הוא התחיל להרגיש קצת יותר בנוח על הפרקט וסיים את הערב עם 15 נקודות, 3 ריבאונדים ו-4 אסיסטים. יחד איתו הצטיין, כצפוי, גם ווייד בולדווין עם 20 נקודות, 6 ריבאונדים ו-6 אסיסטים.
"זה הרגיש כמו משחק ביתי", אמר בולדווין בסיום. "זה כל מה שהיינו צריכים. אני חושב שהמפתח שלנו לניצחון הפעם היה שהצגנו פיזיות, קיבלנו קצת יותר מדי שריקות, אבל השתמשנו בהן בחוכמה. אנחנו צריכים לעשות את זה שוב. בכל משחק הסיכויים הם 50-50. מונאקו קבוצה מאוד חזקה, צריכים להיות מוכנים גם למשחק השני".
גם ג'וש ניבו הרגיש את האנרגיה מהאוהדים כשאמר: "זה היה מדהים, הרגשנו כאילו אנחנו משחקים באולם הביתי שלנו. אנחנו צריכים להיות אסירי תודה על האנרגיות והתמיכה שהאוהדים נותנים לנו. המשחק השני הולך להיות מאוד קשה, הם יבואו יותר אגרסיביים, ואנחנו פשוט צריכים להישאר רעבים. הסדרה עדיין לא נגמרה".
אחרי שבמכבי ערכו את אימון הקליעות אתמול בבוקר באולם במונאקו, בקבוצה החליטו להעביר את זה המסכם לקראת המשחק השני (חמישי, 21:15) לניס, בסמוך למלון הקבוצה. גם כדי להימנע מפקקים וגם החשש מ"ריגול" של המארחת. בחמישי בערב נדע אם זה הצליח.
