ראיון עם עודד קטש
(צילום: אריק מרמור)
במכבי ת"א נמנעים מהצהרות מפוצצות לקראת פתיחת היורוליג הערב (חמישי, 21.05) במשחק ביתי מול ז'לגיריס קובנה, ואפילו מנסים להנמיך ציפיות עם סיסמאות כמו "בנינו קבוצה חדשה לחלוטין" ו"צריך סבלנות".
בפועל, זו אחת העונות המלחיצות של המועדון בשנים האחרונות, בעיקר כי לא מעט תירוצים יצאו משימוש: הקורונה נגמרה, התקציב עלה, שחקנים בעלי ותק וניסיון באירופה נחתו בחוזים גבוהים ושלושה סמלים הגיעו בצו 8 כדי להחזיר עטרה ליושנה. רגע לפני כדור הביניים הראשון, הנה שמונה שאלות קריטיות לגבי העונה האירופית של הצהובים.
1. מהו השינוי המשמעותי ביותר שעבר על הקבוצה הקיץ?
עם כל הכבוד לעלייה לפלייאוף, שהושגה בעיקר בזכות השעיית הרוסיות, 2021/22 לא תיכנס להיכל התהילה של מכבי ת"א. ריאל מדריד החזירה את הקבוצה לקרקע עם 0:3 קליל ברבע הגמר וגם התארים המקומיים הלכו למקומות אחרים. אחרי עונה שהסתיימה בידיים ריקות היה ברור שמה שהיה לא יהיה – והקבוצה הקודמת נמחקה כמעט לגמרי – כולל פרידה משני הכוכבים, סקוטי ווילבקין ואנטה ז'יז'יץ'. גם הצוות המקצועי התחלף ולא פחות מעשרה שחקנים חדשים הוחתמו, שמונה מתוכם זרים.
2. האם הניסיון שקטש צבר בפנאתינייקוס יספיק ליורוליג?
אחרי פיטוריו של יאניס ספרופולוס החליטו במועדון לחכות עם מינוי מאמן חדש כדי שיוכלו למצות בקיץ את האופציות הטובות ביותר שיהיו על המדף. השם הראשון שעלה היה של צ'אבי פסקואל, אך בתום מו"מ ארוך הספרדי החליט להישאר בזניט. מיד לאחר מכן נכנס לתמונה עודד קטש, שכבר קיבל אשתקד הצעה להגיע לארבעה חודשים לאחר הדחתו של היווני – אבל סירב בנימוס.
הפעם הוענק למאמן בן ה־47 מנדט מלא להוביל את הקבוצה. בהנהלה התלבטו לא מעט לגביו בגלל חוסר ניסיונו במפעל, בעיקר כשרוב הקבוצות החזקות מתהדרות במאמנים נוצצים, אך הגיעו למסקנה שקטש כבר בשל לרמות האלה ושעבר כברת דרך מאז הקדנציה הכושלת ב־2007.
גם נלקח בחשבון שהוא הספיק להעביר 16 משחקים ביורוליג עם פנאתינייקוס, הדריך את הפועל ירושלים בליגת האלופות במשך שלוש עונות ואימן את נבחרת ישראל. העובדה שדייויד בלאט נמצא בסביבה ויידע לכוון ולייעץ מעניקה שכבת ביטחון נוספת.
3. באיזה כושר מכבי מגיעה לעונה האירופית?
תקופת ההכנה לא הייתה אידיאלית בלשון המעטה. חמישה שחקנים ישראלים שהיו עם הנבחרת ביורובאסקט נעדרו, וגם לורנזו בראון שהוביל את ספרד לזכייה בטורניר, הצטרף רק בשבוע שעבר. העובדה שמדובר בסגל חדש לחלוטין הורגשה היטב במשחקי האימון, אותם סיימה מכבי במאזן 4:3 עם יכולת לא מרשימה. רק בניצחון בחצי גמר גביע ווינר על הפועל חולון ניתן היה לראות ניצוצות של חיבור, אבל זה עדיין לא שם ועוד ייקח זמן עד שהכל יידבק. הבעיה: היורוליג כבר כאן.
4. למה אפשר לצפות מהישראלים?
יפתח זיו, שהגיע בקיץ שעבר כהבטחה גדולה מגלבוע/גליל, לא הצליח לעשות את קפיצת המדרגה המיוחלת. מהרגע הראשון הרכז התקשה להיכנס לעניינים, מה שהוביל לירידה משמעותית בדקות המשחק שלו ולאיבוד ביטחון. אין ספק שמדובר בעונת מבחן עבור זיו שיצטרך להראות שהוא שייך לרמות האלה.
מנגד, רומן סורקין גילה סימנים מעודדים בעונה שעברה, ובמכבי מאמינים שיהפוך לשחקן דומיננטי יותר בזירה האירופית. אופטימיות קיימת גם לגבי רפי מנקו, הרכש מהאלופה הפועל חולון, שבינתיים לוקח את ההזדמנות בשתי ידיים. במועדון מספרים על בחור שעובד קשה מאוד כדי לזכות בקרדיט, וגם החיבור המיוחד עם קטש, תחתיו שיחק בהפועל אילת, תורם להתחלה המבטיחה של מי שאמור להיות הישראלי הבכיר בקבוצה.
5. מי יהיה בעל הבית ואיך תשפיע העובדה שסוף־סוף יש רכז אמיתי?
בניגוד לשנים הקודמות, במכבי החליטו סוף־סוף ללמוד מהטעויות ולהחתים שני רכזים אמיתיים – הרבה מזה נובע מהפילוסופיה של קטש, שמאמין במשחק קבוצתי. לא תהיה יותר כדררת כמו בתקופת ווילבקין, אלא הרבה יותר פרגון ומעורבות של שחקנים בהתקפה. ראינו את זה בעיקר מול חולון, כשהצהובים סיימו עם 26 אסיסטים, בניצוחם של בראון (12) ו־ווייד בולדווין (6) ממנו יש ציפיות אדירות.
על השאלה מי יהיה בעל הבית אין בכלל עוררין, בראון נולד לתפקיד הזה: רכז עם ניסיון אירופי עשיר (סגן מלך האסיסטים ביורוליג בעונה החולפת), ראיית משחק יוצאת דופן, אינטליגנציה והיעדר אגו. מי שצפה בביצועים שלו באליפות אירופה כבר הבין שמכבי לא הביאה עוד שחקן.
אם בראון יהיה המנהיג על הפרקט, גיא פניני צפוי לשמש כמבוגר האחראי, בעיקר בחדר ההלבשה – הדמות שמחברת בין הישראלים לזרים ומכניסה בהם את הרוח המכביסטית. בדיוק בשביל זה החזירו אותו בגיל 39.
6. אחרי עידן ווילבקין, מי אמור לקחת את הזריקה האחרונה?
בשנים האחרונות כל אירופה ידעה שהכדור האחרון הולך לידיים של סקוטי. זה היה שקוף מדי. אין ויכוח לגבי היכולת האישית של הגארד, אבל כשהיריבות הצליחו לנטרל אותו, מכבי כולה הייתה משותקת. הדבר הכי משמעותי שהשתנה בסגל הוא שיש לא מעט שחקנים שיכולים לקחת אחריות במאני־טיים, בראשם בראון, בולדווין ודארון היליארד, ולהפתיע את היריבות שלא יידעו במי להתמקד.
7. האם הקו הקדמי מספיק חזק?
בשנים האחרונות עברו במכבי לא מעט סנטרים משמעותיים, אם זה ז'יז'יץ', ג'יילן ריינולדס, אות'לו האנטר או טאריק בלאק, והעונה מסתמן שעמדת הפנים תהיה נקודת התורפה של הקבוצה. ברבע גמר גביע ווינר מול גלבוע/גליל, כשהצוות המקצועי העניק מנוחה לג'וש ניבו, אפשר היה לזהות בקלות את הרכות מתחת לסלים.
6 צפייה בגלריה
העזיבה המפתיעה של ז'יז'יץ' השאירה חור עצום שיהיה קשה למלא. פוית'רס
(צילום: עמוד האינסטגרם הרשמי של מכבי ת"א)
העזיבה המפתיעה של ז'יז'יץ' השאירה חור עצום שיהיה קשה למלא, אבל לטוב ולרע זו בדיוק הקבוצה של קטש: המון גארדים על חשבון מסה, בתקווה שניבו, אלכס פוית'רס וסורקין יספקו את הסחורה בצבע.
8. מה צריכה להיות המטרה הריאלית של הצהובים?
העובדה שצסק"א, זניט וקאזאן, שלושה מועדונים עם משאבים גדולים, לא יהיו חלק מהמפעל מעניקה הזדמנות לקבוצות מהדרג השני – כאלה שבדרך כלל נאבקות על כניסה לשמינייה הראשונה – להגיע רחוק יותר.
המטרה הראשונית היא להגיע לפלייאוף, אבל הציפייה היא לעשות את זה הפעם בקצת יותר סטייל ולהבטיח כרטיס בשלב מוקדם. אחר כך, בסדרה של שלושה משחקים, זה כבר תלוי בהרבה גורמים כמו זהות היריבה, מומנטום, פציעות וכו'. אף אחד במכבי לא יעז לומר את צמד המילים "פיינל־פור", אך ברור שעמוק בפנים כולם שם מפנטזים על חזרה למעמד לראשונה מאז 2014, אז זה הסתיים בזכייה סנסציונית. תשאלו את בלאט.
