אוהדי הפועל ירושלים צובעים את מלאגה
(אוהדי הפועל ירושלים צובעים את מלאגה)
אוהדי הפועל ירושלים חלמו, פיללו, קיוו, אבל מסע הקסם האירופי של קבוצתם הסתיים הערב (ראשון) במלאגה ללא הנפת הגביע. האדומים, לעיני כ-5,000 אוהדים ביציעים, הפסידו 77:70 לטלקום בון הגרמנית בגמר פיינל-פור ליגת האלופות של פיב"א, והחמיצו הזדמנות לזכות בתואר אירופי שני בתולדות המועדון - 19 שנה אחרי הזכייה ההיסטורית בגביע יול"ב.
למרות ההפסד, מגיע המון כבוד לאלכסנדר דז'יקיץ' ושחקניו על עונה חלומית בליגת האלופות. עונה שהחלה מעט בגמגום, אבל נמשכה עם ריצה נהדרת ששיאה בניצחון על טנריפה, מחזיקת הגביע היוצאת, בחצי הגמר. בקרב על התואר הם פשוט פגשו קבוצה שהייתה רעבה אפילו יותר מהם, טלקום בון, שזכתה בתואר ראשון אי פעם בתולדותיה - לא רק באירופה, בכלל.
ב-2004 היו אלה דורון שפר, וויל סולומון וקלי מקארתי שסידרו לירושלמים ניצחון על ריאל מדריד בגמר בשרלרואה ושלחו את הקפטן ארז כץ להניף את גביע יול"ב. 19 שנה קדימה, ליוואי רנדולף, קאדין קרינגטון וזאק הנקינס לא הצליחו לשחזר את ההישג והקפטן איתי שגב נשאר בידיים ריקות, אבל השמות של כולם ייחקקו גם הם באותיות זהב בספרי ההיסטוריה של המועדון.
אחרי שהניפה את גביע המדינה, ירושלים הייתה יכולה לזכות העונה בטרבל היסטורי. האפשרות הזו ירדה מהפרק, ועכשיו כולם יתגייסו למשימה המעודכנת: זכייה באליפות והשלמת הדאבל.
ואי אפשר בלי דז'יקיץ'. הסרבי זכה עם בודוצ׳נוסט בליגה האדריאטית ב-2018, אימן ביורוליג וגם היה עוזר מאמן במינסוטה מה-NBA, אבל הערב הגיע ככל הנראה הרגע הגדול ביותר שלו. אמו הלכה לעולמה בשבוע שעבר, ולמרות האבל וסערת הרגשות הוא נשאר עם קבוצתו במלאגה והתמודד עם האתגר הכי משמעותי בחייו - אישית ומקצועית. דז׳יקיץ׳, שנחשב לאדם קשוח, חדור מטרה, משימתי, יצר העונה מערכת יחסים יוצאת דופן עם השחקנים שלו שמשלבת אהבה הדדית וכבוד. לגביע אירופה זה לא הספיק הפעם, אבל אין ספק שהוא בדרך הנכונה להפוך לאגדה ירושלמית.
קלעו לירושלים: רנדולף 27, מייריס 12, קרינגטון 9, הנקינס וסמית' 7 כ"א, בלייזר 5, קורנליוס 3. הירבו לבון: שורטס 29, הוקינס 13, הררה 11.
מהלך המשחק
אחרי שתי דקות שאופיינו בלחץ, איבודים והחטאות, מייריס קלע את הנקודות הראשונות במשחק. זה היה רבע רע של ירושלים, רע מאוד. האדומים קלעו שבע נקודות בלבד ב-10 הדקות הראשונות (!) ורשמו 3 מ-14 מחריד מהשדה. דז'יקיץ' היה אובד עצות, כששחקניו פשוט לא הצליחו לייצר נקודות. הגרמנים? גם כן לא ממש הלהיבו, אבל שלשה של שורטס קבעה 7:14 לבון בסיום הרבע הראשון.
בון המשיכה במומנטום גם בתחילת הרבע השני. שורטס עשה ככל העולה על רוחו והוקינס העניק לגרמנים יתרון שיא (14:30). רנדולף היה נקודת האור אצל הירושלמים ושבע נקודות רצופות שלו מזערו נזקים. השלשות של בון נכנסו, אבל גם הם החלו לזייף בהגנה. אחרי 20 דקות של כדורסל: 28:37 לקבוצה הגרמנית.
ההגנה הירושלמית החלה פתאום לעבוד. רנדולף נותר האיש של ירושלים במשחק ובמו ידיו צימק עד למינוס שתיים (39:37), מה שגרם לאנשי בון להזעיק פסן זמן בהול. השלשות של הגרמנים המשיכו להיכנס, אבל סמית', הנקינס ורנדולף הגיעו לעבוד. עשר דקות לסיום והיתרון של בון עומד על שתיים בלבד - 55:57. איזה מתח.
שורטס, מי אם לא הוא, המשיך לקחת את המשחק על כתפיו והוכיח מדוע הוא נבחר רק אתמול ל-MVP של המפעל. הוא סיים עם 29 נקודות, סלים גדולים ומנהיגות של ממש. ירושלים הייתה קרובה לאורך כל הרבע, אבל פעם אחר פעם היה חסר לה הגרוש ללירה. בסיום: 70:77 מוצדק לבון.
פורסם לראשונה: 20:45, 14.05.23
