הפנים של דני פרנקו כבר הפכו להיות אחד מסימני ההיכר של הפועל ת"א. בחמש השנים וחצי האחרונות הוא בילה את רוב הזמן בקבוצה (עם הפסקה של שנה וחצי בנהריה), וכמו שהמועדון צומח משנה לשנה – פרנקו צומח יחד איתו. חצי גמר הפלייאוף הראשון מאז החזרה לליגת העל היה רשום על שמו, ובעונה שעברה הוא הדהים עם ארבעה ניצחונות בדרבי ועלייה לגמר הגביע. ועם האוכל בא התיאבון.
הנהלת הפועל ת"א ראתה כי טוב. פתחה את הכיס, העמידה תקציב של שני מיליון דולר עבור סגל שחקנים משודרג, רשמה לראשונה חמישה זרים – ואפילו השתלבה סוף-סוף באירופה. התוצאות, לפחות עד עכשיו, מרשימות: פתיחת העונה של פרנקו והאדומים מסחררת – מקום שני בליגה הישראלית והתאקלמות מהירה מהצפוי ביורוקאפ. עכשיו גם אליפות היא כבר לא מילה גסה.
"הפועל ת"א נתנה קפיצה גדולה מאוד", אומר פרנקו בראיון בלעדי ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet. "לקח לנו זמן להבין איפה אנחנו עומדים עם כל השינויים המהותיים בניהול, בארגון ובתקציב, אבל זה טבעי. בהסתכלות קדימה, נגיד לקיץ הבא, הפועל ת"א כבר תדע מי היא ויהיה הרבה יותר קל לבנות קבוצה עם מחשבה. חוסר הוודאות וסימני השאלה יהפכו לסימני קריאה".
אז העונה שעברה עשתה אתכם עוד יותר רעבים?
"אפילו אקח את זה טיפה אחורה, כשהגעתי לקדנציה השנייה בפברואר 2021, באמצע העונה (החליף את יאניס קאסטריטיס). היה פה בסיס שהיה חייב להשתנות, והמטרה הראשונה הייתה לייצר זהות לקבוצה. כל הדברים שנעשו בשנתיים האחרונות יצרו את הפיצוץ החיובי וכראיה – הסולד אאוט במנויים. הייתה תחושה כוללת שהפועל ת"א חזרה ברמת העניין והציפיות. אבל צריכים להיות זהירים. אני לא רוצה לצטט את 'משינה', אבל הפועל ת"א היא מופע של שיא הרגש. הרבה מאוד דברים מונעים פה מהרגש, וצריך לעשות הפרדה חותכת בין רמת הרגש לרמת האהדה. רמת האהדה בהפועל ת"א היא חריגה מאוד. כמתבונן מהצד אני יכול להבין את הטירוף הזה, כי אנשים נולדו לתוך זה ונשאבים פנימה. יש פה אנשים שחיים סביב קבוצה, לחלק אין חיים חוץ מהפועל".
יש לכם ארבעה ישראלים בכירים ותקציב של יותר משני מיליון דולר, אתה מסכים איתי שזה לא רק רגש?
"הדברים לא קרו במכה. בקיץ הזה פתאום התרחשו דברים, פציעות, הקהל מאוד התחבר לקבוצה, החלטנו ללכת על חמישה זרים. נכון שהתקציב עלה. בגלל היורוקאפ, הפועל ת"א הפכה לאטרקטיבית יותר לשחקנים. מבחינת הזרים יש פה חוזים שגם היו בעבר, פשוט שחקנים רוצים להגיע להפועל ת"א בגלל מה שבנינו פה".
ותומר גינת, מה איתו?
"הוא שבר את כל המוסכמות. קם אדם שקוראים לו תומר גינת, שהחליט שיהיה לו חלק משמעותי בהפועל ת"א. לא אגיד שהכסף היה משני (מכבי ת"א הציעה לו סכום כפול), זאת לא החלטה שאף שחקן ישראלי יכול לקחת ולהיות שלם איתה במאה אחוז. אחת הסיבות שהוא כאן, מעבר לאהבה שלו להפועל, זה לא מעט גם בגללי. עבדנו ביחד, תומר ידע פחות או יותר מה הוא הולך לקבל".
מהלך נגד האני מאמין שלי
איך הישראלים קיבלו העובדה שפתאום משחקים עם חמישיית זרים?
"יש שחקנים שלקחו את זה קשה והיום הם מדהימים, ויש שחקנים שלקחו את זה בצורה קלה והיום הם בדאון. אבל כל אחד פה צריך להבין שבסוף העונה חשוב מאוד מה כל הקבוצה עשתה. אתה יכול להיות השחקן הכי טוב עם 30 נקודות במשחק, אבל אם הקבוצה שלך מפסידה – אולי אתה הבעיה".
למרות שפתחתם מצוין את העונה, החלפתם את כריס הורטון בצ'ינאנו אונואקו ששוחרר מהקבוצה האיטלקית שלו.
"ידענו שאנחנו משחררים שחקן טוב שהתחבר לקבוצה. במקרה הזה הלכתי נגד האני מאמין שלי ולקחנו הימור, כי החסרונות של המהלך היה הסיכון שהתלכיד ייפגע. היה קל מאוד לקחת את ההימור הזה בגלל המקום של הרגש, כי אונואקו לקח לנו את הגביע בעונה שעברה. אתה ישר אומר לעצמך: 'יא אללה, אם הוא היה אצלי'. אבל זה לא עובד ככה בכדורסל. בסופו של דבר הרצליה היא זאת שלקחה את הגביע וסביב אונואקו היו לא מעט שחקנים טובים".
6 צפייה בגלריה
"אונואקו לקח לנו את הגביע בעונה שעברה. אתה ישר אומר לעצמך: 'יא אללה, אם הוא היה אצלי'"
(איציק בלניצקי, ONE)
אתה שלם עם ההחלטה הזאת?
"אני לא בודק אם זה היה מהלך נכון או לא, כי מאמנים אף פעם לא מרוצים משום דבר. כל אחד מקבל מכה בכנף ויש לזה השלכות. כשאתה מביא שחקן חדש אתה לוקח את כולם חודשיים אחורה. אבל הרווחנו שחקן טוב מאוד שרעב להצליח, והמטרה שלי היא לראות איך הפועל תהיה יותר טובה יחד איתו".
מכבי ת"א? "לא ריאלי"
אתה בטח מודע לכל הדיבורים על כך שאתה והפועל ת"א מועמדים לאליפות.
"ברור. זה הכי הפועל ת"א. אתה מתחיל לשמוע את זה פה במסדרונות כבר אחרי שמנצחים שני משחקים, אומרים 'השנה זאת השנה'. אני מאוד רוצה לזכות באליפות, אבל יש עוד כמה קבוצות שגם רוצות. המטרה היא לא להיות מקום ראשון בינואר, הכי חשוב להגיע למשחק האחרון ולנצח, אבל הדרך לשם עוברת בשפיות".
אתה יכול לקחת אליפות?
"בוודאי".
אתה כבר ארבע שנים בהפועל ת"א, אמנם לא ברצף, אבל אפשר להגיד שאתה כבר מזוהה עם האדום?
"אני חושב שאני מאמן שמאוד הצליח וטוב לו, אני גם מאמין שזה לא קרה מהאוויר ושיש לי חלק בזה. הייתי בר מזל והצלחתי להגיע לאיזשהו סיפוק מקצועי בהמון קבוצות. להיות במקום כזה כל כך הרבה זמן – זה נדיר וזו זכות, כי בקבוצות שיש בהן קהילה כל כך גדולה זו עבודה קשה למאמן. אצלי בבית, בגלל המעמד של המאמן בכדורסל הישראלי, הילדים שלי אמנם מאוד אוהבים את הפועל, אבל הם יודעים שהם האוהדים של אבא ויחליפו את כל הצבעים של הבית בשנייה".
תומר גינת? "שבר את כל המוסכמות. אחת הסיבות שהוא כאן, מעבר לאהבה שלו להפועל ת"א, זה לא מעט גם בגללי. עבדנו ביחד, תומר ידע מה הוא הולך לקבל"
גם אם תעבור למכבי ת"א?
"זה לא ריאלי, כי אני לא חושב על זה וגם מכבי לא ייקחו ישר את המאמן של הפועל. אני אשאר פה כל עוד הפועל תרצה. נכון, כבר קיבלתי מהם בעיטה מהחלון, אבל חזרתי מהדלת. אני במקום שטוב לי בו. גם אם לא נצליח לזכות בתואר השנה, הכי חשוב שנטמיע את מה שאנחנו רוצים. האליפות כבר תבוא".
הזכרת את מעמד המאמן. יש כזה?
"מאמן אף פעם לא יכול להיות נינוח. זה ג'וב שבו אם אתה מפסיד משחק, כל מה שעשית בקריירה לא נחשב. מאמנים יודעים שהם נמדדים גם על משחק נתון. נגיד עודד קטש, הוא עובד בג'וב בלתי אפשרי, מסיים משחק ומיד אחרי זה כבר אלף כתבות על כל מיני שמות שיבואו במקומו. זה מפרק את המערכת. כשאין למאמן את הביטחון, אין לזה תקומה".
נבחרת? "הפסקתי לחפש הערכה"
מפריע לך שאתה אפילו לא מועמד לאימון הנבחרת?
"אני לא יודע מי מעלה את השמות, אני בחיים לא אבקש שמישהו ידבר בשמי. עבדתי באיגוד שבע שנים בנבחרות הצעירות ואני מכיר את המוסד הזה מספיק טוב. אנשים צריכים לקבל החלטות ולכל אחד שם יש את הדעות שלו".
6 צפייה בגלריה
"אני מגיע למשחקים של הנבחרת ורואה את כל המאמנים עומדים וסובלים". גיא גודס
(צילום: FIBA PHOTOS)
נראה שלא סופרים אותך שם.
"בסופו של דבר זה מסתובב סביב אותם אנשים. אם זה אריאל בית הלחמי, כי הוא עשה שנתיים טובות בעתודה, וגיא גודס שבנקודת הזמן הספציפית היה גם פנוי וגם ראוי. קטש קיבל הזדמנות והצליח מאוד. כולם שם יודעים שקיים דבר כזה, דני פרנקו. אני לא מצפה לשום דבר וככה גם לא מתאכזב. אני יודע איך הספורט עובד. הפסקתי לחפש הערכה, אני מאוד שלם עם מה שאני עושה כיום, ומה שחשוב בסוף זה איך אני חי עם עצמי".
אתה ראוי לאמן את הנבחרת?
"בוודאי. אגב, לא חושב שאני לא מועמד, ואני גם יודע בגדול מי מאוד רוצה לראות אותי שם. אני גם לא חושב שיש מישהו שינסה לשים לי רגל, כי הרבה מאוד מהשחקנים הישראלים הצליחו אצלי. תמיד ידענו לשתף פעולה בצורה מעולה. אם יש אינטרסים כאלה ואחרים לאנשים, אז סבבה. טוב לי איפה שאני נמצא".
"בוודאי שאני ראוי לנבחרת. אני מוצא את הדרך להגיד לעצמי למה טוב שאני לא שם. הפסקתי לחפש הערכה, מה שחשוב בסוף זה איך אני חי עם עצמי"
אתה כן נשמע מאוכזב.
"אני מוצא את הדרך להגיד לעצמי למה טוב שאני לא שם. אני מגיע למשחקים של הנבחרת ורואה את כל המאמנים עומדים וסובלים, רואה את כל הלחץ, מדינה שלמה על הכתפיים שלך. נכון שלאמן נבחרת זה כבוד, אבל זה לא שאני אקבל את ריאל מדריד כי אימנתי את נבחרת ישראל.
"ביום מן הימים אני אגיע לנבחרת, אבל זה לא מעסיק אותי. עברו כמה גלגולים של מאמנים בנבחרת. כל מי שלא רצו לשים לו רגל היה שם, וזה לא בדיוק היה סיפור הצלחה. אבל זה לא רק בגלל המאמנים, גם לשחקנים ולכל מי שמסביב יש חלק. זאת לא העבודה שלי להגיד להם מה לעשות. אם אני אסיים את הקריירה שלי בלי להיות מאמן הנבחרת, לא אמות מזה".
