קטש: "גאה בשחקנים, נבנה פה משהו טוב"
(צילום: באדיבות ONE)
חמש דקות לסיום, אתמול במונאקו, מכבי ת"א הייתה בעמדה חלומית: יתרון של שלוש נקודות, כשמייק ג'יימס, השחקן הכי טוב של המארחת, יורד צולע לספסל.
ואז, שורה של טעויות מנטליות - כולל שתי עבירות על ג'ורדן לויד בקליעות לשלוש, שאחת מהן גם נשרקה כבלתי ספורטיבית, עוד שלשה של הגארד בגלל חילוף איטי בהגנה - ומונאקו שייטה לניצחון 86:97 ולהופעה היסטורית בפיינל-פור.
4 צפייה בגלריה
קשה לנתק את המפגש החמישי בין הקבוצות מהסדרה כולה. שחקני מכבי ת"א
(צילום: Valery HACHE / AFP)
אומרים שכל משחק עומד בפני עצמו, אבל קשה לנתק את המפגש החמישי בין הקבוצות מהסדרה כולה. הדקות האחרונות האלה הזכירו ענפים שאינם כדורסל: ריצת מרתון, שבמאות המטרים האחרונים שלה, אחרי שעות של מאמצים כבירים, מגלים פתאום למי נשאר כוח לספרינט אחד נוסף ולמי נגמר החמצן; או קרב אגרוף במשקל כבד, שבו היריבים מגיעים לסיבוב האחרון כשכל אחד מהם כבר מכיר כל תרגיל של רעהו, והשאלות היחידות הן למי יש כוח לעוד מכה ומי רוצה טיפה-טיפה יותר.
ההפסד כואב כי למרות שיש הבדלים לא מעטים ביניהן, אלה שתי קבוצות די דומות ברמתן. בארבעת המשחקים הראשונים, כל אחד מהמאמנים הצליח להפתיע את יריבו כמה פעמים, כל קבוצה עשתה מספר שינויים טקטיים, אבל למשחק הזה הן כבר הגיעו מוכנות לכל תרחיש. זו הייתה זירת התגוששות, ולמכבי היו חסרות עוד כמה מהלומות שינחית לורנזו בראון על מונאקו כדי להגיע לנוקאאוט.
אין מקום לתחושת כישלון
ברור לי שכמו אחרי כל הפסד, יהיו ביקורות על קטש (אנחנו עם קשה: מכתירים מלכים אחרי ניצחונות ומשפילים עד עפר אחרי הפסדים), אבל בפועל, הוא ניסה כמעט הכל, ניווט בין הרכבים גבוהים לנמוכים, והגיב די ביעילות לשינויים ולמשברים במהלך המשחק. אפשר לתהות מדוע ג'ייק כהן, שהיה כלי חשוב במהלך החצי השני של העונה ובמשחק הקודם, לא שותף קצת יותר. אפשר לחשוב שרומן סורקין, שהיה נפלא במשחקים רבים, ראוי היה לראות פרקט. אבל בסוף, זו חוכמת הבדיעבד: אם קולסון, אולי השומר הכי טוב של מכבי, לא היה קופץ קדימה בקליעת השלוש של לויד - שזה בערך הדבר הראשון שלומדים לא לעשות בבית הספר להגנה על קלעים - יכול להיות שמכבי הייתה מנצחת וההימור על פוית'רס המנוסה והמגוון במקום על השניים האלה היה נראה גאוני. כן, זה כנראה היה המהלך שהכריע את המשחק וגרם לכך שהעונה של מכבי תסתיים עם הציון "טובה מאוד" ולא "חלומית". מהלך אחד. זה לפעמים כל ההבדל. זה הספורט. מה שיפה בו ומה שאכזרי בו.
כמו שכתבתי כבר בעבר, הביאוס אולי עמוק, אבל אין מקום לתחושת כישלון. מכבי קבוצה חדשה, שנבנתה העונה מאפס, וקבוצות צריכות לרוב לרוץ יחד כמה שנים כדי להפוך לגדולות באמת. יש לה בסיס מצוין לשנים הבאות, והיא כבר עשתה צעד ראשון חשוב כדי לשדרג את עצמה בעונה הבאה. היו חסרים לה העונה שני רכיבים: הראשון, מחליף יציב שיודע לייצר נקודות במגוון צורות בעמדה מספר 3 (דארון היליארד הוא יותר גארד, אבל נכנס למשבצת הזאת בלית ברירה והשימוש בו כפורוורד פגע בקשיחות ההגנתית). בריאן אנגולה, גם אם לא השתפר במאומה מאז ימיו בנס-ציונה, הוא בדיוק השחקן המתאים: אחד שיודע לעשות נקודות בקליעות מבחוץ ובחדירות, זריז יותר מקולסון ולכן ישלים אותו מצוין, ויהווה ספק נקודות אמין נוסף כשמישהו מהכוכבים ייקלע ליום רע (כפי שקרה אתמול לבראון).
הצורך השני יותר מסובך. מכבי צריכה עוד גבוה טוב ממש, שיכול לנוע בין העמדות 4-5, וגם לקלוע מבחוץ. מישהו כמו פוית'רס אבל גבוה יותר ועם יד טובה מהשלוש. הוא לא חייב להיות הכוכב של הקבוצה, אבל לאורך השנים הוכח שזה סוג השחקנים שמחברים את הקבוצה. אולסי פרי, לי ג'ונסון, מייסיאו באסטון, ריצ'רד הנדריקס - כל אלה דוגמאות לשחקנים שנחשבו למשלימים ולא למובילים, אבל עשו את כל ההבדל.
עכשיו, ברור לי שהטוקבקיסטים מיד ייכנסו בי: "פששש, באמת חוכמה. אתה מדבר על סוג השחקן שהכי קשה למצוא היום, בין היתר כי גם ב-NBA הוא הרבה יותר פופולארי מאשר בעבר בגלל שרוב הקבוצות נותנות עדיפות למהירות על פני גודל". הם כמובן צודקים. מדובר במוצר יקר ערך.
צדק גם הטוקבקיסט המאוד מלומד ומאוד מנומק, שהטיח בי ביקורת עניינית כשאמרתי שג'וש ניבו לא מספיק טוב, וסיפק אסמכתאות סטטיסטיות לזה שיחסית לכסף שהוא מקבל, ויחסית לקושי למצוא גבוהים נורמליים, הוא מציאה.
זה כמובן נכון. אבל יש גם הקשר שצריך להבין. ניבו, פוית'רס וג'רל מרטין היו רכש מתאים לקבוצה שהמטרה שלה הייתה להשתלב בשמינייה הראשונה. ה"בעיה" של מכבי הנוכחית היא שהקבוצה הוכיחה שהיא כבר מרחק נגיעה מארבע הראשונות. וכדי להגיע למועדון הזה כבר צריך גם הרבה שכל בבחירת השחקנים, גם הרבה חזון ומזל בנוגע לדרך שבה הם משתלבים במערך הכולל (כי זה לא מובן מאליו ששחקן טוב יתחבר לפאזל), וכמובן גם הרבה יותר כסף.
על מי אפשר לוותר במקום אותו שחקן? זו החלטה שצריך לקבל רק כשיהיה ברור מה המאפיינים המדויקים של מי שיגיע, ואם הוא יותר 4 או יותר 5.
מה שברור זה שממש מהיום הצלקת של מונאקו היא נחלת העבר. אין זמן להתמהמה. מחלקת הסקאוטינג כבר צריכה להיות עמוק בעונה הבאה, לחטוף שחקנים פנויים מתאימים לפני שאחרים יגיעו אליהם. החתמת אנגולה כבר מוכיחה שאין שום סיבה שהדבר הטוב שקרה השנה למכבי לא ילך וישתפר.
פורסם לראשונה: 06:00, 11.05.23
