ג'וליאן גמבל מגיע לראיון באולם היובל בבוקר שאחרי הפסד ליגה של בני-הרצליה להפועל חיפה בהארכה. היציע המרכזי מלא בשאריות של לחמניות, נקניקיות ודליי פופקורן, אבל הוא כבר מרגיש בבית ומפלס את דרכו בנעלי הצהוב-שחור, מהימים ששיחק בטנריפה הספרדית - היריבה שיפגוש הערב (רביעי, 19:30) במחזור השלישי בליגת האלופות של פיב"א.
הסנטר (33, 2.08) עובר בשנים האחרונות יורוטריפ, ובשנתיים שחלפו מצא את עצמו במשבצת המחליף שהוזעק לסתום חור. זה לא מפריע לו. "בשני הקיצים האחרונים הייתי מאוד סבלני", הוא מספר. "מאוד ספציפי לגבי ההזדמנות שאני מחפש לעצמי. זה קרה לי בשנה שעברה עם טנריפה, ואני מאוד מצפה לראות את כולם שם, וקרה גם עכשיו עם הרצליה".
איך נוצר הקשר?
"התקשרו אליי מהמועדון בגלל הפציעה המצערת של רוברט קרטר. דיברתי עם הסוכן שלי על ההזדמנות הזו. אני בן 33, ונותרו לי עוד שלוש עד חמש שנים לשחק. לא חיפשתי רק איפה אוכל להרוויח הרבה כסף, אלא מבחינת משחק, היכן זה יהיה נכון עבורי. אני רוצה ליהנות בעונות האלה כמה שאני יכול".
היה משהו ספציפי שגרם לך להשיב בחיוב להצעה?
"זה שהרצליה משחקת בליגת האלופות. אני חושב שאני נמצא ברמה שמתאימה לי, וחשוב לי מאוד לשחק במסגרת אירופית. אולי בעוד כמה שנים ארצה לשחק פעם בשבוע, אבל עכשיו אני יודע שקבוצות שמתחרות בשתי מסגרות טובות יותר. הרצליה עשתה דברים מדהימים בעונה שעברה, יחסית לקבוצה ששיחקה רק בליגה המקומית".
כמה פעמים שמעת את השם צ'ינאנו אונואקו מאז שהגעת לפני שלושה שבועות?
"כן, מזכירים את השם הזה הרבה. אני יודע שהוא בססארי מהליגה האיטלקית, ושהייתה לו עונה פנטסטית פה, שבה נבחר לשחקן המצטיין. אני לא מכיר אותו אישית, אבל יודע מה הדרך שהוא עשה פה. המטרה שלי להיות בשביל הקבוצה מה שהוא היה. אני רואה את עצמי כמי שמרכז את כל השחקנים סביבו. כשחקן השני הכי מבוגר בקבוצה (עודד ברנדווין גדול ממנו בשנה), זו טריטוריה שמחמיאה לי. אני אוהב לעזור לכולם בהגנה, בהתקפה או בדברים מחוץ למגרש".
יש לך קשר מיוחד עם מוריס קמפ.
"אני מכיר אותו שמונה שנים, מאז שהיינו בליגת הקיץ במיאמי ושיחקנו זה נגד זה. יש בינינו כבוד הדדי ושמרנו על קשר. הוא שחקן מצוין ואני מנסה לעזור לו כמה שאני יכול. אני רוצה שהשחקנים יהיו הגרסה הכי טובה של עצמם".
"לא מפריע לי שאין להרצליה הרבה אוהדים. זה לא המספר, אלא האיכות. יש להם אנרגיה טובה ותשוקה לכדורסל. בכלל, שמתי לב שיש הרבה אוהדים בישראל שמוכנים לחצות את המדינה בשביל הקבוצה שלהם"
מה דעתך על אולם היובל, והעובדה שהקבוצה צריכה לארח בחדרה את משחקיה בליגת האלופות?
"שיחקתי כבר במקומות שבהם היו שני אולמות, כי היו אילוצים. האולם בחדרה גדול יותר, אבל גם היובל מאוד נחמד, אינטימי, ואפשר להרגיש את האוהדים שלנו. הרבה מהם הגיעו גם לחדרה כששיחקנו נגד ריטאס וילנה".
לא ממש הרבה...
"הם יוצרים אווירה טובה, וזה מה שחשוב. לא מפריע לי שאין לנו הרבה אוהדים. זה לא המספר, אלא האיכות. יש להם אנרגיה טובה ותשוקה לכדורסל. בכלל, שמתי לב שיש הרבה אוהדים בישראל שמוכנים לחצות את המדינה בשביל הקבוצה שלהם".
הספקת להכיר את המדינה?
"למדתי שיש הרבה תנועה בכבישים בישראל. מעניין איך זה יהיה כשהילדים שלי יבואו, ואצטרך לאסוף אותם מבתי הספר".
"הדרך של אלוהים שאני וטנריפה נישאר קרובים"
ואכן, גמבל סופר את הימים, רק עוד עשרה נותרו, עד שאשתו ושלושת בניו יצטרפו אליו. הוא מגדיר את עצמו כאיש משפחה, מה שמסביר גם את חמשת העגילים שלו, שאותם אי אפשר לראות מן הסתם בזמן משחקים. "באוזן שמאל יש שלושה עגילים, שהם כמו שלושת הבנים שלי. ובאוזן השנייה שניים, שזה אשתי ואני. ככה גם בזריקות, כשאני קולע שלשה זו נקודה כל אחת לכל ילד. וסל רגיל זה לאשתי ולי".
החמישייה הפותחת.
"לגמרי. אני חושב עליהם כל הזמן, אוהב לסמל אותם בכל מקום, הם המוטיבציה שלי להמשיך לשחק כדורסל. האושר שאני מקבל מהילדים שלי כשהם באים לראות אותי משחק, זה מדהים. אשתי שחקנית כדורסל, אז היא גם המאמנת ומאמנת הכושר שלי. אנחנו גם צופים לפעמים בסרטונים מהמשחקים שלי. אני הבן אדם הכי שמח בעולם בזכותם".
ויש גם לא מעט קעקועים, עם רקע דומה. זה של כדור הארץ שנמצא על ברכו, למשל, לא מסמל את נדודיו בכדורסל. "הבן הבכור שלי נולד ביום כדור הארץ, ויש לב במקום שבו הוא נולד. יש גם שושנה, שזה הפרח האהוב על אשתי, וממנה נשפך השם שלה. אני אוהב להחביא מסרים קטנים בקעקועים שלי".
הטיולים באירופה עד ההגעה ל"ישראל עם מזג האוויר הפנטסטי", הפכו את הקריירה של הסנטר למגוונת בהחלט. הוא שיחק בבון הגרמנית, בווירטוס בולוניה האיטלקית, בטנריפה ובבורגוס הספרדיות.
6 צפייה בגלריה
גמבל וחבריו בווירטוס בולוניה חוגגים את הזכייה באליפות איטליה. סקריולו לא רצה אותו
(צילום: EPA)
עם בולוניה זכית באליפות. למה לא נשארת באיטליה?
"סרג'יו סקאריולו מאמן שם עכשיו, והוא הביא את השחקנים שמתאימים לסגנון המשחק שלו. הייתה לנו שיחה לפני העזיבה שלי, ואני מאוד מכבד אותו. הוא דמות גדולה באירופה, בטח אחרי מה שעשה עם נבחרת ספרד. היו לי כמה הזדמנויות לחזור לשם, אבל זה לא הבשיל למשהו ממשי. זו קבוצה ששמה את האנשים הנכונים במקומות הנכונים, כדי להתבסס ברמות שאליהן היא שייכת".
לטנריפה הגעת כמחליף של שחקן מאוד מוכר, גיורגי שרמדיני.
"החתימה שם הייתה משהו משוגע. כמעט חתמתי במועדון אחר ביום שהם התקשרו אליי ואמרו שצריכים אותי. זו הייתה הזדמנות לעלות על הרכבת מיד. להחליף בחור כמו שרמדיני זו חוויה. שיחקתי שם רק שישה שבועות, אבל גם אחר-כך הם שמרו איתי על קשר. כשהפיינל-פור של ליגת האלופות הגיע לבילבאו, וטנריפה זכתה, הייתה לי ההזדמנות לחגוג איתם. הם נתנו לי גביע אליפות אישי כאחד המחליפים שהיו שם בדרך, רצו שארגיש חלק מהזכייה בתואר. אני כמובן מודה להם על המחווה".
התרגשת לשמוע שהרצליה וטנריפה הוגרלו באותו בית?
"מאוד. הזדמנות גדולה בשבילנו לשחק נגד האלופה. מבחן גדול. זה כנראה עניין של גורל. במהלך השנתיים האחרונות אני איכשהו תמיד פוגש אותם, גם כשאני בקבוצה אחרת. זו כנראה הדרך של אלוהים שנישאר קרובים".
מרגיש שירידת הליגה עם בורגס, שבה שיחקת בסוף העונה שעברה, הותירה כתם על הקריירה שלך?
"לא, אני שחקן ותיק וזה חלק מהמסע שלי. עשיתי הכל כדי לעזור להם, אבל לא הייתי מסוגל לשנות כלום, גם אם הייתי רוצה".
"היה חשוב להוציא את טראמפ מהבית הלבן"
אתמול נערכו הבחירות ה-25 לכנסת, חלק גדול מהספורטאים בישראל עדיין לא משתף בדעותיו הפוליטיות, מחשש לפגיעה בתדמית. גמבל עשה בדיוק ההפך. "להיות ספורטאי מקצועי שמקבל במה, גורם לי להרגיש אחריות כמודל לחיקוי", הוא אומר, כשנושא השיחה מגיע למשחק האולסטאר הגרמני ב-2018. הסנטר, בן לאב אפרו-אמריקאי ואם לבנה, בחר להטביע תוך כדי ניתור מעל אדם שחבש מסכה של נשיא ארה"ב דאז, דונלד טראמפ. הבחירה הלא שגרתית, כך הסביר, הייתה מחאה על כך שבמדינה שבה נולד עדיין מקטלגים אנשים לפי צבע עורם.
מאיפה הגיע הרעיון?
"זה משהו שחשבתי עליו עם חבריי לקבוצה. הפיזיותרפיסט שלנו עזר לי וחבש את המסכה. זאת הייתה הזדמנות להראות משהו גדול יותר, מעבר לכדורסל. היו אז הרבה מחאות נגד טראמפ, ואני הלכתי על עניין השוויון וצדק לכולם. הייתה לי הבמה לעשות את זה, ויצא מגניב. אם היו לי חששות? לא. הזכות להביע דעה בציבור היא משהו חשוב. קיבלתי הרבה תגובות חיוביות. לא ציפיתי לזה".
ההטבעה המפורסמת "על טראמפ"
חווית גזענות כילד?
"לא משהו ספציפי, אבל כשהייתי קטן חברים שלי שיחקו כדורסל במגרשים של בתי הספר, שאז לא היו שם שחורים. הם היו זוכים למבטים לא נעימים. האפליה נובעת מזהותם של ההורים שלנו, והסטריאוטיפים שאנשים מדביקים. בשבילי זה חשוב להתייצב נגד דברים כאלה, ובגלל צבע העור שלי אני מזוהה יותר כאפרו-אמריקאי. הרבה אנשים מבססים את מה שהם חושבים עליך ממבט ראשון בגלל איך שאתה נראה, במקום לשבת איתך לשיחה אמיתית".
אתה חזק בפוליטיקה?
"לא, אבל הצבעתי לג'ו ביידן. היה חשוב להוציא את טראמפ מהבית הלבן ולעזור לאמריקה להגיע למקום טוב יותר ושווה לכולם. רק לפני כמה עשורים עוד הייתה האפליה נוראית כלפי אפרו-אמריקאים, ואנחנו צריכים להיות במקום בו כולם שווים על פי מה שהם. אני מדבר עם הילדים שלי על ערכים בסיסיים, כמו לא לשפוט אנשים רק לפי איך שהם נראים. הם עדיין צעירים מכדי להבין איך דברים עובדים, וחשוב שיהיה להם יותר ידע עד שיתבגרו".
טיזר
