לפני שנה ריתקה את חובבי הכדורסל סדרת המופת "האגרוף: סדרת הגמר", על האירועים סביב חמשת מפגשי גמר הפלייאוף הדרמטיים בין מכבי והפועל ת"א בשנת 1992. היה שם הכל: יצרים, חילופי האשמות, גיבורים, דמעות וכן, גם אלימות. 31 שנה חלפו, ולא הרבה השתנה. זו הייתה הפעם האחרונה שבה שתי הקבוצות נפגשו במשחק מכריע על האליפות. והנה, ההיסטוריה וההיסטריה חוזרות עם שלל סיפורים שיוכלו להוות חומר מצוין לסדרת המשך שתוקרן ב־2053 – וזה עוד לפני פרק הסיום הערב (21.00) בהיכל.
בינתיים הפרומואים משתוללים. שמעון מזרחי נגד הקהל של הפועל ת"א ומפגן האבוקות המתריס, הקהל של הפועל ת"א נגד שמעון מזרחי, דם רע בין הקבוצות, מלחמות פסיכולוגיות, משחקים שנפתחים באיחור משמעותי, דחיפות בין שחקנים, חפצים חדים שמושלכים לפרקט, שחקנים מקיאים, אנשים מדממים ותבוסה אחת היסטורית (38 הפרש!) של הצהובים, שהכניסה את הענף לטירוף לקראת הגמר הלוהט ביותר מאז ה"אגרוף".
0:4 על הצלחת
ארבע סדרות דרבי בגמר פלייאוף (מתוך תשע) הגיעו למשחק מכריע בהיכל – כולן בין 1985 ל־1992 וכולן הסתיימו, כמובן, באליפות צהובה. אבל אם במכבי בונים על ההיסטוריה, בהפועל רוכבים בעיקר על ההיסטריה אחרי המופע המשוגע שלהם שלשום – שטרף את הקלפים על הסדרה. הניצחון הרגוע של מכבי במשחק מספר 1 נתן את הרושם שהחבורה של עודד קטש תגיע לגזור רשתות בדרייב־אין, אבל במקום זאת היא נכנסה לסרט רע כשחטפה 112:74 היסטורי. מכבי כבר רגילה לקום מהקרשים, אבל הפעם מחכה לה יריבה שמרגישה בשלה יותר מתמיד להניף צלחת.
מליגה ב' לקרב אליפות
הפועל ת"א יכולה לרשום הערב סגירת מעגל כפולה: אליפות ראשונה מאז 1969, ואחת היסטורית בגלגולה הנוכחי – 16 שנה לאחר שהוקמה מחדש כהפועל אוסישקין. בתקופה הזו עבר המועדון מסע מפואר מליגה ב' ועד רגע התהילה שלו הערב. וזה לא שהאדומים השתחלו איכשהו לגמר, הם לאורך הציגו כל העונה כדורסל איכותי והוליכו את הליגה לפרקים.
יונתן לרנר, ממקימי העמותה וחבר הנהלה בעבר, זוכר היטב את העונה היא ב־69' כאוהד. "היה באחד ממשחקי הדרבי את הסיפור עם בארי לייבוביץ' שלא עלה לשחק ברגע האחרון (יו"ר מכבי דאז, נח קליגר ז"ל, דיווח לפני המשחק שכוכב האדומים שיחק בעבר בליגת ה־ABA האמריקאית בניגוד לתקנון). לא ידענו ביציע מה בדיוק קרה איתו, אבל אחר־כך הסיפור הפך למיתוס ושם למעשה התחילה היריבות", הוא משחזר.
ת"א לחץ
"מכבי עד כדי כך מפחדת מהפועל?", זו השאלה שהופנתה אליי אינספור פעמים במהלך השבוע מאנשי כדורסל. אם בעבר הצהובים הגיעו למשחקים כאלה בטוחים בעצמם, אפילו זחוחים, הפעם הם התעסקו במלחמות פסיכולוגיות ובעיקר בנעשה אצל היריבה. לכל זה יש הסבר אחד: לחץ. מכבי ת"א אמנם רשמה עונה אירופית נהדרת, אבל בכדורסל הישראלי היא פגיעה ומגיעה אחרי שנתיים ללא תואר. ולכולם ברורה המשמעות של הפסד אליפות ליריבה המרה. הפאניקה הצהובה התחילה עוד אצל הקודקודים וחילחלה לשחקנים. התוצאה: התפרקות מקצועית ומנטלית במשחק מספר 2.
סיבוב פארסה
נכון, צריכים להיות מאוד תמימים כדי להאמין שהשילוב בין גמר פלייאוף ודרבי תל־אביבי יעבור בשלום. אבל אף אחד לא תיאר לעצמו שהאש תתלקח לממדים כאלה ושנקבל את אחת הפארסות הגדולות שידע הענף. זה התחיל בסירוב של מכבי להעביר להפועל 1,500 כרטיסים לקראת משחק מספר 1 בטענה לסכנה בטיחותית, ורק פסיקה של בית הדין כעבור שלושה ימים סוערים סיימה את הסאגה; זה נמשך בבדיקות קפדניות עם מגנומטרים בכניסה להיכל לכל אנשי הפועל, כולל לצוות המקצועי ולשחקנים; אוהדי הפועל הדליקו עשרות אבוקות ביציע העליון; אם זה לא מספיק, אז במשחק השני קיבלנו מופע פירוטכני בחסות הקהל האדום, שלא היה מבייש הפקה של סרט אקשן, מה שגרם לדחיית המשחק ב־45 דקות ובעיקר לחנק; נקודת הרתיחה הגיעה כששמעון מזרחי התבקש להציג תג מינהלת בכניסה לאולם, אך מאחר שלא היה עליו, הוא נאלץ להיכנס לאולם כאחרון האוהדים עם סריקת ברקוד לכרטיס ובידוק גופני; הגנון בין הצדדים הגיע אפילו לוויכוח על מיקום שולחן המים של מכבי ת"א.
ואז החגיגה עברה אחר כבוד לפרקט. ווייד בולדווין דחף את תומר גינת, מה שחימם עוד יותר את הקהלים שהחלו לזרוק מכל הבא לכיוון לעבר השחקנים. ארוסתו של ג'ון דיברתולומאו נפגעה בראשה ונזקה לטיפול.
הדבר המדאיג הוא שהמשחק השלישי והמכריע, על רקע האירועים סביב הסדרה, הוא כמובן הנפיץ ביותר. אתמול בבוקר המשטרה קיימה פגישת היערכות, ולא מן הנמנע שהאבטחה סביב ובתוך האולם תתוגבר משמעותית.
ועכשיו, כדורסל!
ויש גם כדורסל, וכולנו תקווה שרק על זה נדבר הערב. במשחק הראשון האדומים נראו המומים ולא הצליחו לתפקד התקפית והגנתית. במשחק השני הכל התהפך בצורה קיצונית. השחקנים של קטש איבדו את הידיים, הרגליים ובעיקר את הראש, עם קבלת החלטות גרועה, איבודי כדור רבים וחוסר ריכוז.
מי שספג את האש בצד הצהוב היה המנהיג לורנזו בראון, שסיים עם 4 נקודות (0 מ־6 מהשלוש). אבל זה לא רק הוא. זה היה מפגן מביך עבור כל שחקן בצהוב, והתבוסה ב־38 הפרש תישאר כתם על המועדון. מהעבר השני, כמעט כל שחקני הפועל התפוצצו, חוץ מגינת שעוד לא הגיע לסדרה. כדי לקחת אליפות בבית של מכבי, דני פרנקו יצטרך את הישראלי הבכיר שלו בשיאו.
