ללא שמפניות ובאיפוק רב, הפועל ירושלים חגגה אתמול (חמישי) בנחלת בנימין בת"א את גביע המדינה השני ברציפות אחרי 72:85 על מכבי ת"א בגמר שנערך בהיכל מנורה מבטחים, זאת לאחר קאמבק מפיגור דו ספרתי בזכות הופעה בלתי נשכחת ברבע השלישי.
"איפה השמפניות?", שאלו השחקנים פעם אחר פעם בחדר ההלבשה בתום המשחק. מסתבר שבהפועל ירושלים לא דאגו לחגיגות במקרה של זכייה כמיטב המסורת. "כנראה שלא האמינו שננצח", אמר אחד מהמועדון.
אלון: חבורה של גברים, כולם התעלו על עצמם
(ONE)
יש לציין שגם המשך החגיגות לא היו ממש חגיגיות. בסיום הערב הודיעו בקבוצה שהכוונה היא לחגוג בכיכר הבימה בת"א וכיוונו את כל האוהדים להגיע לשם. ברגע שהקבוצה הגיעה לאזור כבר חיכתה להם ניידת משטרה שאסרה עליהם במפורשות לרדת מהאוטובוס ולחגוג בכיכר, מאחר שהחגיגות לא היו מאורגנות מראש. הקבוצה עשתה אחורה פנה והחליטה להעביר את החגיגות למסעדה בנחלת בנימין. בהתחלה לא היה מספיק מקום לכולם, ואז כשהם כבר התיישבו, מסתבר שהמטבח של המסעדה נסגר, והם נאלצו להסתפק במגשי פיצה מפיצריה קרובה. אה, ובהמשך הגיעה בכל זאת שמפניה.
"השלם גדול מסך חלקיו"
בכל הקשור לכדורסל, בקבוצה החמיאו לגיבורי הערב - ג'אקורי וויליאמס, שסיים עם 21 נקודות ו-6 ריבאונדים, וספידי סמית', שסיים עם דאבל דאבל מרשים של 12 נקודות ו-15 אסיסטים. "לזכות בגביע בפעם השנייה ברציפות זה מיוחד, בטח לקבוצה הזאת" אמר הגארד בסיום. "היינו צריכים הרבה מוטיבציה. זה גביע מאוד מיוחד, שיחקתי בשלוש מדינות העונה. זה יותר מיוחד לאנשים שיכולים לחגוג איתנו ולאוהדים. זה בשבילם. יש 12 אנשים בחדר הלבשה שעבר עליהם משהו".
ואי-אפשר בלי יובל זוסמן. אחרי תקופה לא טובה שלו, השחקן שגדל במכבי ת"א וחתם השנה בארנה אחרי שנתיים באלבה ברלין, הצליח להשתחרר בתקופה האחרונה והיה חלק בלתי נפרד מהזכייה הזאת.
"השלם יותר גדול מסך חלקיו", אמר בסיום. "המאמן קצת העיר לנו בחדר הלבשה במחצית ולקחנו את זה לתשומת ליבנו, בסוף ההגנה זה מה שמנצח משחקים. במשחקים מהסוג הזה אין מחר. אתה לא יכול לחשוב מה היה ומה יהיה, אתה פשוט נותן את הכל בכל רגע נתון. באנו מאוד רעבים, אמרנו כבר מתחילת המשחק 'בואו נראה אם הם יכולים לקחת לנו את הגביע כי הוא שלנו משנה שעברה', וצלחנו את זה".
ההצלחה הגדולה של יונתן אלון
חוץ מהשחקנים, גם לאיש על הקווים, יונתן אלון, זכה לשבחים. המאמן, שבכלל התחיל את העונה כמנהל ספורטיבי נאלץ אחרי פיטוריו של איליאס קאנצוריס לרדת לקווים ולנסות להוציא את העגלה מהבוץ, ובדיוק כך הוא עשה. בתקופה שלו כמאמן ירושלים כבר סופרת תשעה ניצחונות מעשרה משחקים ואתמול הוא זכה בתואר הראשון שלו בקריירה כמאמן.
"היו פה כבר 7 עונות בתוך עונה אחת", אמר אלון בסיום. "אני רק יכול להגיד שלא משנה מה עברנו ועם כל מה שעברנו השנה, כל הזמן האוהדים שלנו דחפו אותנו. כשהיינו בבלגרד קיבלנו הודעות שאנחנו נותנים שעתיים של כיף. חודש מתחילת המלחמה דני קליין (היו"ר המיתולוגי של הפועל ירושלים) התקשר אליי ואמר לי 'כולם פה בדיכאון ופתאום אנחנו יושבים לראות משחק וזה נותן לנו שקט' אז הדבר הזה נתן לנו הרבה כוח. זה כיף שאנחנו יכולים לתת את התחושה הזאת לאוהדים שלנו, וקודם כל הגביע הזה הוא בשבילם. אני מאוד אוהב את השחקנים האלה".
על כך שהסכים לאמן אמר אלון: "כל אחד עושה מה שהוא צריך לעשות לטובת הקבוצה, אחד יאמן, אחד יסחוט עבירה ואחד ישב על הספסל ויעודד. ככה זה קבוצה מנצחת. כיף לי שזכיתי בתואר, אני נהנה מזה".
מלבד המחמאות לצוות המקצועי ולשחקנים, שהגיעו מאוד רעבים ונחושים לצאת מההיכל עם התואר, במועדון מאוד התרשמו מהדרך שהקבוצה הזאת עשתה העונה. אחרי ה-7 באוקטובר הקבוצה התפצלה לשניים כשהשחקנים הזרים המריאו לאתונה והשחקנים הישראלים נותרו בארץ. הקבוצה נאלצה להעביר את המשחקים האירופיים שלה לבלגרד, לעבור שני משחקי ליגה ללא הזרים והמאמן שהחל את העונה, אלכסנדר דז'יקיץ', שסירבו להגיע לארץ בשל המצב הביטחוני.
לאחר מכן הגיעה עזיבתו הדרמטית של דז'יקיץ', ואז פיטוריו של מחליפו קאנצוריס, שלא התאים לשיטת המשחק ולשחקנים. בהמשך הייתה אי בהירות על הקווים כשבהתחלה עוזר המאמן שי אולארצ'יק "מונה" זמנית למאמן הראשי ורק לאחר מכן אלון ירד לקווים בעצמו. אחרי כל זה ועם לא מעט עליות ומורדות - אם זה מנטאליות ואם זה מקצועיות - הקבוצה הצליחה לשמור על התואר מהעונה שעברה.
