אני חייב להודות כי בעונה שעברה, שהייתה הראשונה של ג'וש ניבו במכבי ת"א, חשבתי שהוא לא מספיק טוב כדי להיות סנטר פותח בקבוצה עם שאיפות.
הוא כנראה הוחתם על בסיס המחשבה שיוכל להיות חוסם הגנתי, שחקן פיק-אנד-רול שיסיים מהלכים בהטבעות, וגם יחסום על קו השלוש לגארדים בשביל שיחדרו. רק שחשבתי שחסרונותיו הם מחיר גדול מדי לשלם תמורת מה שהוא מביא: חוסר יכולת מוחלט לקלוע מרחוק, קליעה מוגבלת מחצי מרחק, ונחיתות גובה מול רוב שחקני הציר ביורוליג.
ניבו של תחילת העונה שעברה הצדיק את התחזית הפסימית. הציוות שלו עם אלכס פוית'רס היה קטסטרופה, וקשה היה להבין מי מהם היה האחראי המרכזי להגנה המחוררת ולחולשה בריבאונד – זאת למרות שגם אז הסטטיסטיקה של ניבו הייתה בסדר גמור, בעיקר ביחס למשכורת שלו.
עם הזמן התברר שההימור על ניבו היה חכם. השיפור שלו עצום. חלק מהעניין נובע מההיכרות עם חבריו לקבוצה, שלמדו להפעיל אותו נכון, וגם מכך שקטש יודע טוב יותר אילו שחקנים צריך להציב מסביבו. אבל ניבו גם קפץ מדרגה מבחינה אישית. לא במקרה זכה כבר פעמיים העונה בתואר שחקן המחזור ביורוליג, ושידרג משמעותית את המספרים שלו. באיירן מינכן, שתארח את מכבי ת"א הערב (21.30), צריכה להיות מודאגת.
הכדור חוזר לג'וש
ראשית, ניבו שיפר מאוד את משחק ההתקפה שלו. בין היתר, הוא משיג לאחרונה הרבה נקודות במעבר, גם ממטר או מטר וחצי מהטבעת, ולא מסיים רק בהטבעות או בקרש-סל. הכל עדיין קורה קרוב לטבעת, אבל הוא מסוכן שם וכבר אי-אפשר להשאיר אותו לבד ולעזור בשמירה על אחרים.
זה נכון לא רק בגלל יכולת הקליעה המשופרת, אלא גם כי ניבו הפך למפלצת של ריבאונד התקפה. לכאורה זה לא היה אמור להיות ככה כי הוא לא כל כך גבוה ביחס לסנטר (2.06 מטר), אבל ניבו פיתח טכניקת ריבאונד משלו: הוא לא מחכה מתחת לסל, אלא מגיע מבחוץ וקופץ אחרי שניים-שלושה צעדי ריצה, שנותנים לו תנופה ומאפשרים לו לעלות הרבה יותר גבוה משחקן ההגנה שמנתר מהמקום.
בהגנה ניבו תמיד היה שחקן שמתאמץ, אם כי כמות הנקודות הגדולה שהקבוצה סופגת בהרבה משחקים נזקפה גם לחובתו. אבל זה לגמרי לא באשמתו. במכבי יש לא מעט שחקנים שפשוט לא שומרים. זה גורם לכך שניבו צריך לתת עזרה על החודרים. האם מישהו בא לחפות עליו? כמעט אף פעם לא. זאת כמובן בעיה קבוצתית. הוא עושה מה שצריך.
זו הסיבה שהוא אחד מהנהנים העיקריים מהשינוי במשחקים האחרונים. כשאנטוניוס קליבלנד וג'ון דיברתולומאו מצטרפים בחמישייה לווייד בולדווין ובונזי קולסון – שני שומרים טובים ומשקיעים – יש לחץ בלתי פוסק על הכדור, החדירות פוחתות ואין מסירות קלות לגבוהים של היריבות. פתאום לניבו יש אפשרות להתמקד בשחקן "שלו" ובריבאונד.
זה יעלה ביוקר
כמו שזה נראה כרגע, אין סיבה שמכבי לא תרצה להמשיך בקשר – אבל לאור היכולת של ניבו, לא מפתיע לראות דיווחים באירופה על קבוצות גדולות שמעוניינות בו. מכבי תצטרך לשדרג את החוזה שלו משמעותית: ניבו מרוויח כיום 800 אלף דולר בעונה, וכדי להשאיר אותו יידרש סכום כמעט כפול, לפחות 1.5 מיליון דולר. לא בטוח שלקבוצה יהיה את הכסף הזה, ואם כבר משלמים סכום כזה – אולי יש שחקנים טובים יותר בשוק?
בכל אופן, אם ניבו יישאר צהוב, צריך לבנות סביבו מערך שיאפשר לו למקסם את יתרונותיו וימנע ניצול של חסרונותיו. לאחרונה מתגלה שלא מדובר רק בשאלה של מי משחק לידו בעמדה מספר 4, אלא גם בזהות הגארדים. מסובך? ברור. אף אחד לא אמר שקל לבנות קבוצת כדורסל מצליחה.
פורסם לראשונה: 01:30, 22.03.24
