ראיון עם עודד קטש
(צילום: אריק מרמור)
לא מעט מהשחקנים שעברו בעשורים האחרונים מצהוב לאדום או להפך עוררו סערה ובמקרה של עוז בלייזר זה אפילו היה מתבקש. הפורוורד בן ה-29 שיחק בשתי העונות האחרונות במכבי ת"א, בהן ידע עליות וירידות ובמהלכן הפך לשחקן נוסף ברוטציה. בקיץ החליט בלייזר לחתום לשתי עונות בהפועל ירושלים כדי לחזור להיות שחקן דומיננטי ומשמעותי. עכשיו בלייזר, שהיה בעברו שחקן מרכזי בבני הרצליה, מכבי חיפה ומכבי ראשון לציון ולא נכלל בסגל הנבחרת ליורובאסקט בקיץ, מקווה לפתוח דף חדש.
מתחממים לקראת פתיחת העונה בליגת העל בכדורסל
"זה מרגיש שהגעתי למקום טוב" מספר בלייזר, "קיבלו אותי בצורה יפה מאוד. אני מתרגש מאוד לקראת העונה הזאת, אני חושב שאנחנו בדרך הנכונה".
אחרי שנתיים במכבי ת"א, עברת לירושלים כדי להיות ישראלי בכיר ושחקן מרכזי?
"זה מה שרציתי. אחרי השנתיים במכבי ת"א יצאתי שחקן יותר טוב משם וגם בן אדם יותר טוב. התבגרתי ולמדתי המון על העסק הזה ועל עצמי. בעיקר איך להתמודד עם כל דבר שזורקים בפניי. היו סיטואציות לא פשוטות שהרבה פעמים הרגשתי שהן לא בשליטתי".
כמו?
"הרגשתי שלא תמיד זה תלוי בי. המטרה שלי הייתה שברגע שאני עולה על המגרש אז אני נותן מעצמי את ה-200 אחוז, לא משנה אם זה לשתי דקות או ל-15 דקות. מה שמעבר לזה לא בשליטתי. עברתי גם הרבה דברים מחוץ לכדורסל, דברים משפחתיים ובריאותיים, שלימדו אותי על פרופורציות, שיש דברים הרבה יותר חשובים וזה עזר לי מאוד. בסופו של דבר זו העבודה שלנו ואנחנו מבורכים שאנחנו מתפרנסים ממשהו שאנחנו כל כך אוהבים לעשות. המחשבה הזאת עזרה לי בכל פעם לעלות למגרש ולתת את המקסימום שלי. בסך הכול נהניתי במכבי ת"א, היו תקופות לא פשוטות, ועכשיו אני שמח להגיע לכאן. הסיבה שהגעתי היא כדי להיות שחקן משמעותי ולהוביל את הקבוצה הזאת, בינתיים זה הולך טוב".
על המעבר לירושלים: "זה היה מלחיץ בהתחלה, לא הכרתי כל כך את ירושלים לפני כן, לא הייתי פה גם הרבה פעמים, אולי חוץ מאשר בטיול מבית הספר"
התאכזבת שלא נשארת לעונה נוספת?
"לא. אני חושב שהגעתי למצב שגם אני מבין שהסיטואציה לא תשתנה יותר מדי. בשנה הראשונה הייתה לי סיטואציה טובה מאוד, בשנה השנייה זה התחיל ככה, אבל באמצע עם כל חילופי המאמנים זה הלך אחורה. אני חושב שבמהלך השנתיים האלה הראיתי שאני שייך לרמה, אבל הרגשתי שאני רוצה להוביל ולא רוצה להיות עוד חלק קטן בפאזל, למרות שהיו משחקים שבהם הייתי משמעותי מאוד. התחברתי מאוד לאנשים שם ולמועדון. ההגעה למכבי ת"א הייתה חלום בתור ילד, הגעתי לשם, לקחתי את התארים שרדפתי אחריהם".
בעונה הראשונה במכבי ת"א תחת יאניס ספרופולוס בלייזר קיבל למעלה מ-22 דקות בממוצע למשחק בזירה המקומית, בהן רשם ממוצעים של 8.2 נקודות לצד 3.9 ריבאונדים, אבל בעונה לאחר מכן ירד לפחות מ-17 דקות בהן רשם 5.6 נקודות לצד 3.6 ריבאונדים.
לא היה שווה להמשיך לנסות לקבל את הדקות במכבי ת"א?
"אני חושב שזה מה שעשיתי בשנה השנייה שלי, זה לא היה בטוח שאני אמשיך ואז יאניס רצה מאוד שאישאר. הייתי מחובר אליו מאוד והיה לי חבל שהוא עזב. הרגשתי שמצאתי את המקום במכבי ת"א, וניסיתי שנה נוספת. ראיתי את הכיוון אליו הדברים הולכים ומה הסיטואציה תהיה שם כל הזמן, וזה לא משנה מי יגיע ומה יגיע, והחלטתי שאני רוצה להוביל, להיות שחקן שבונים עליו ובשביל זה אני פה כדי לקחת תארים".
היית במערכת יחסים טובה מאוד עם ספרופולוס ועכשיו נראה שיש לך גם את אותו החיבור עם דז'יקיץ'. שניהם מאמנים זרים, זה מקרי?
"אני חושב שבאופי שלי אני מתאים למאמנים זרים, כי אני שחקן שעובד קשה, קונה את הדקות שלי בעבודה קשה ובמלחמה, ואני חושב שמאמנים זרים מעריכים את זה. מאמנים זרים מגיעים לפה עם דעה נקייה, מאמנים ישראלים כבר 20 שנה מכירים אותי, ויש להם דעה מסוימת. זרים רואים נטו כדורסל, בלי דעות לפני זה, וזה מה שעוזר לי. עם יאניס אני חושב שהיה לי חיבור טוב מאוד כי הוא באמת בן אדם עם קלאסה, וגם המאמן שלנו עכשיו, הוא איש מדהים, נותן הרבה ביטחון ויודע איך לדבר עם השחקנים".
למה עם אבי אבן זה פחות עבד?
"אני חושב שמבחינה מקצועית הוא רואה כדורסל אחרת ממה שאני רואה. חבל לי שזה לא עבד, הוא גם בן אדם מדהים, עבדתי איתו במשך שנתיים באימונים אישיים. אני חושב שפשוט מקצועית הוא רואה את העניינים בשיטה אחרת, זו זכותו של כל מאמן".
איך האימונים תחת דז'יקיץ׳?
"הוא מאמין מאוד בפרטים קטנים, לתת מידע לכל השחקנים. הוא קשוח מאוד, אבל מעבר לזה הוא גם יודע לשחרר ולצחוק כשצריך. הוא תמיד אומר לנו 'אנחנו וורקרס', אנחנו ננצח כי אנחנו עובדים הכי קשה. אני מתחבר מאוד לסגנון שלו ונהנה איתו בינתיים".
איך המעבר לעיר ירושלים?
"הרבה אנשים כאן עזרו לי להתאקלם בעיר, זה היה מעבר לא קל עם אשתי וילד קטן. חששנו מאוד מהמעבר עצמו לעיר אחרי שהשתקענו באזור המרכז, אבל באמת מהרגע הראשון כולם פה הפכו את זה למעבר הרבה יותר קל. זה היה מלחיץ בהתחלה, לא הכרתי כל כך את ירושלים לפני כן, לא הייתי פה גם הרבה פעמים, אולי חוץ מאשר בטיול מבית הספר. האמת שעוד לא יצאתי לי כל כך לטייל בעיר, גם לא הייתי עדיין בשוק מחנה יהודה, אבל שמתי לעצמי את זה כמקום הראשון שאראה כשיהיה לי זמן להסתובב".
היית חלק מהנבחרת ביורובאסקט 2017, מה קרה מאז?
"מאז שעודד היה המאמן, כנראה פשוט חשבו שאני לא מתאים לשיטה, וזו זכותו המלאה של כל מאמן. אני חושב שכן יכולתי להיות שם ולתרום. חזרתי בקיץ האחרון, זה חסר לי מאוד כי להיות בנבחרת זה משהו שחשוב לי, אבל בקמפיין האחרון אני ביקשתי להשתחרר בגלל סיבות אישיות כדי להיות ליד אשתי. אני מקווה לחזור בהמשך, זה באמת חסר לי בשנים האלה".
הרגשת שאולי לא מעריכים אותך מספיק?
"אני חושב שהייתי צריך להיות שם, במיוחד אחרי כל השנים שבהן הגעתי לגמר עם כל קבוצה שהייתי בה, הבאתי קבוצות להצלחות, אבל זה איך שכל מאמן מרגיש. ברגע שיקראו לי שוב - אני מוכן".
לסיום, נראה את הפועל ירושלים לוקחת תארים השנה?
"זאת המטרה חד משמעית. אנחנו ננסה להשיג כל תואר אפשרי, אני מאמין שתהיה עונה טובה. יש פה אולם וקהל מדהים".
