אחרי שלוש שנים בניו זילנד ברייקרס בזמן תקופת הקורונה, דן שמיר, שלו היה חוזה מובטח גם לעונה הנוכחית, החליט שהוא עוזב את הקבוצה וחוזר לאמן בארץ. אבל חלומות לחוד ומציאות לחוד. בזמן שכבר שוחח עם מספר קבוצות בארץ הוא פתאום קיבל טלפון ממאמן מילאנו אטורה מסינה, בהצעה להיות העוזר מאמן שלו, תפקיד שעשה גם ב-2013/14 בצסק״א מוסקבה, והוא פשוט לא יכול היה לסרב לו.
ארבעה חודשים אחרי הכניסה לתפקיד שמיר מספר בראיון מיוחד רגע לפני שמילאנו תפגוש הערב (21:30) את מכבי ת״א על ההחלטה לחזור לעמדת העוזר, החיים רחוק מהמשפחה, המצב של הקבוצה האיטלקית ובנוסף מפרגן לסגנון המשחק של הצהובים.
אז למה לא נשארת בארץ?
"היינו בניו זילנד בזמן הקורונה, כולם יודעים מה היה בעולם בתקופה הזאת. עברנו 3 שנים שהיו בהן הרבה דברים טובים אבל גם היינו מאוד רחוקים. היו חוויות מדהימות ומעניינות, אבל היינו מאוד מבודדים עם כל הסגרים באוסטרליה. הייתי כבר מוכן לחזור לאמן בישראל, מיד אחרי שהחלטנו לחזור אטורה הציע לי לבוא למילאנו. השיקולים שלי זה תמיד הכדורסל והחיים. ולא תמיד הם חופפים. הייתי צריך להקריב, כי ידענו שלחזור אחרי 3 שנים בניו זילנד זה מאתגר מאוד למשפחה. אבל בשבילי להיות בקבוצת יורוליג טובה לצד אטורה, ודווקא אחרי שהוא היה כמה שנים ב-NBA, מבחינת החוויה המקצועית זה יהיה מדהים בשבילי לקחת את ההזדמנות הזאת ועשינו את זה".
בניגוד לניו זילנד, המשפחה לא גרה איתך כיום, כמה זה קשה?
"חתמתי פה על חוזה לשנתיים, אבל יש לי מין הסכמה ג׳נטלמנית עם המערכת שאם אני ארצה להיות מאמן ראשי אז אני אוכל לעזוב אחרי השנה הראשונה. ידענו שאנחנו הולכים לחיות בנפרד או שנה או שנתיים, אבל החלטנו שאנחנו הולכים על זה. זה ממש לא קל, זאת פעם שנייה שאני עושה את זה, פעם ראשונה זה היה בצסק״א. מהמבחינה המשפחתית זה היה מאוד קשה אז, היו לי 3 ילדים קטנים, ונסעתי לאמן במוקסבה, וזה לא היה מקום שכ״כ כיף לבקר פה, זה היה שנה די טראומתית למשפחה, אחרי השנה הזאת החלטנו שלא נעבור לגור יותר בחו״ל, ואז עברנו לצד השני של העולם, הכי רחוק שיכול להיות, אבל ביחד".
אז איך זה עובד?
"אנחנו נפגשים כל חודש, מילאנו זה מקום שכיף לבקר בו, יש בזה אפילו את החלק הכיפי, זה לא אותה סיטואציה כמו אז, אבל זה עדיין קשה, הניתוק הזה, כי אני בעיקרון אבא מאוד מעורב. זה לא אותה רמת מעורבות פתאום, אבל באתי מוכן לזה".
היית מאמן ראשי וחזרת להיות עוזר מאמן, למה?
"אני מאוד אוהב להיות עוזר מאמן פעם בכמה זמן… אני לא מאלה שאם אני מאמן ראשי, ואימנתי 14 שנה אז אני לא יכול להיות עוזר. אני רואה בזה המון ערך לקריירה שלי. לעבוד עם אנשים חדשים, לקבל רעיונות חדשים. לעבוד עם מישהו כמו אטורה ועם הצוות שיש פה, אתה עובד עם אנשים ברמה גבוהה, אני מאוד ממליץ לעשות את זה. זה ברור גם לי שזה זמני, ואני רואה בזה המון ערך".
התפקיד הזה יתן לך את קפיצת המדרגה להיות מאמן ראשי ביורוליג?
"אני לא מסתכל על זה. זה ניסיון טוב, אבל לאן זה יוביל? אני ריאלי. אני יודע שאי אפשר לצפות לשום דבר בקריירה. כרגע אני פה, ונראה מה יהיה, אני לא מתכנן תוכניות, חי כאן ועכשיו. אין לנו שליטה על הכל בעסק שלנו".
נראה אותך חוזר לישראל?
"אני רואה את עצמי בקלות ובכיף מאמן בליגה הישראלית בהרבה מאוד קבוצות".
מילאנו שהגיעה בעונה שעברה עד לפיינל פור, פתחה את העונה ביורוליג בניגוד לכל הציפיות כשהיא במקום האחרון בטבלה וסוחבת 8 הפסדים רצופים כשהיא סובלת מסגל חסר ללא שחקנים משמעותיים.
"גם אנחנו לא ציפינו לזה, אף אחד מאיתנו לא תיכנן להיות במצב הזה כמובן. הדבר היחיד זה לנסות מהמצב הזה, וגם זה לא קל, כי זה תמיד קומבינציה של הרבה דברים, פציעות בין היתר, ואתה נקלע לכדור שלג שקשה לצאת ממנו. אחרי 12 משחקים ביורוליג להיות בכזה מצב אף אחד לא דמיין בחלומות המקצועיים הכי גרועים שלנו, ואני מקווה שזה ישתפר בקרוב. עם כל הצרות של היורוליג, אנחנו עדיין מצליחים לשמור על קרקע יציבה בליגה. לפעמים להרבה אנשים בארץ קשה לקבל את זה, בחלק מהמקומות באיטליה היורוליג זה לא הכל".
לא שומעים מהכיוון של הבעלים שחושבים בכלל לפטר את מסינה. זה מאוד שונה ממקומות אחרים.
"הספורט המקצועני ברמות האלה בהרבה מקומות בעולם מאוד מושפע מהתוצאות לטווח הקצר. לא המצאנו את סוג הלחץ הזה. אחד הדברים שבלטו לי מאוד שהגעתי לכאן שזה מקום מאוד מיוחד, וזה בא לידי ביטוי גם בתוך כל הבלגן, כי אנחנו נמצאים במערבולת מקצועית מאוד גדולה. יש פה מערכת מאוד מקצועית, יש פה אנשים מאוד חיוביים, ומעל הכל מנצח המאמן, שהוא גם הנשיא פה. יש כמובן בעלים שיכול לעשות את ההחלטות שלו, אבל בתוך המערכת יש את הקודקוד והוא המאמן, וכולם מתייחסים אליו במן יראת כבוד, שאתה לא רואה אותה בהרבה מקומות".
איך זה לעבוד לצידו?
"זאת פשוט הזדמנות להיות לצידו כל יום, זה פשוט מזל שיש לי. אני לא חושב שיש עוד כ״כ הרבה שנים, אני מקווה שהוא יאמן כמה שיותר. הוא קצת שונה מאיך שהוא היה כשעבדנו בצסק״א, הוא הגיע אחרי הנבא, הוא איש מאוד חכם, הוא יודע להביע את זה. כל מי שמכיר אותו יודע שהוא בנאדם מאוד תובעני וקפדן. אבל מצד שני הוא גם מאוד רגיש ומאוד טוב. הוא יכול להיות עם שחקן מאוד קשה באימון או במשחק, אבל כשהוא הולך הביתה זה מציק לו והוא תמיד מנסה לתקן את זה״
איך אתה רואה את המצב של מכבי ת״א כרגע ביורוליג?
"אני רואה את כל המשחקים של מכבי. למי שנמצא בתוך הקלחת הזאת של היורוליג יודע כמה זה קשה לבנות קבוצה חדשה, זה לוקח זמן, לפעמים הרבה יותר מעונה אחת. מכבי היא מהקבוצות היותר מאתגרות להתכונן אליהן, מי שמבין בדיוק את הדברים שהם עושים, הניואנסים הקטנים שהם עושים בהתקפה, כשאתה רוצה להיות מוכן אליהם זה לא כמו להתכונן לקבוצות אחרות, זה הרבה יותר קשה".
מה אתה חושב על לורנזו בראון?
"מבין הרכזים המרכזיים היום ביורוליג הוא בטופ 3, וזה אומר הכל. זה לא שחקן שיש לך איזושהי דרך אחת לטפל בו ולעצור אותו, וזה כבר אומר שאתה צריך להתכונן אליו באופן אישי, צריך להכין כל מיני אלטרנטיבות, כבר אין פיתרון אחד".