הניצחון על הפועל ירושלים (74:76) בתחילת החודש הפך את עירוני קריית אתא ל"קוטלת הגדולות" הרשמית של ליגת העל, עם ארבעה ניצחונות בחמשת המפגשים האחרונים נגד הקבוצות הבכירות בליגה.
זה התחיל עם ניצחון על הפועל חולון באולם רמז (82:86), המשיך ארבעה ימים לאחר מכן נגד הפועל ת"א בדרייב-אין (87:91) וקיבל את החותמת בערב הגדול מול מכבי ת"א, ביד אליהו, בסוף החודש שעבר (78:86).
במפגש האחרון נגד האדומים של דני פרנקו נרשמה מעידה (97:87) שלא משנה את התמונה הגדולה – ניצחונות במשחקים נגד אריות הליגה, כבר לא מהווים הפתעה עבור הקבוצה של המאמן שרון אברהמי, שלאחר 16 משחקים מדורגת במקום ה-7 (עם מאזן 7:9).
"אני מודה שלא אלה היו ציפיות מאיתנו בתחילת העונה", אומר המאמן שבמקביל מדריך גם את נבחרת הנערים של ישראל. "הניצחונות האלה הם משהו בלתי נתפס. גם כשהקבוצות האלה דרוכות, אנחנו מנצחים. הכותרת הזאת מחמיאה. אם נצליח לעשות פלייאוף, זה יהיה הישג מדהים".
מה שונה השנה הזו מהעונה שעברה, בה סיימתם במקום התשיעי?
"שנה שעברה המטרה הייתה להישאר בליגה. השנה יש חיבור טוב בין השחקנים ובין עצמם, וגם בין הצוות המקצועי וההנהלה הכל מסתדר. גם יש לנו שחקנים צעירים ורעבים, וזה בא לידי ביטוי עם שמות כמו רז אדם, גיא פלטין ותומר פורת שמשחקים בנבחרות, כמובן גם בן שרף. הם מכירים אותי משם. אמין סטיבנס וג'יי.ג'יי קפלן איתנו שנה שלישית. כולם הגיעו כאנדרדוג, מלמטה".
אי אפשר להתעלם מזה ששרף, "היהלום", משחק אצלך בגיל 17 בתפקיד משמעותי.
"בן הוא סיפור. במשך שלושים שנה לא היה בליגת העל שחקן שנתנו לו את המושכות. היו לו הצעות מכל הקבוצות בארץ, כולל מהגדולות. חשבתי שהוא ישחק בחו"ל, רוב הקיץ לא דיברתי איתו. כשהבנתי שהוא נשאר בארץ, ידעתי שיש סיכוי טוב שהוא יהיה אצלי בגלל ההיכרות בינינו ובגלל מה שאני מתכוון לתת לו. הייתה לי פגישה אחת איתו ועם ההורים וצדקתי. אנחנו הקבוצה היחידה שהיה לה אומץ להביא רק זר גארד אחד, והוא ידע שהוא הולך לקבל תפקיד משמעותי, לקבל הרבה החלטות. אמרו לנו שאנחנו משוגעים שאנחנו הולכים רק עם זר אחד בעמדה, כי 'אי אפשר לסמוך על הישראלים בעמדה'. בינתיים זה מוכיח את עצמו".
מה אתה יכול לספר על העבודה איתו?
"לפני השחקן, הוא ילד צנוע, שעובד קשה ורוצה ללמוד. הכישרון שלו ידוע לכולם. ידענו שיהיו חבלי לידה קשים, אבל הוא עדיין מקבל את המפתחות וביד אליהו הוא היה משמעותי בניצחון. לאן הוא יכול להגיע? החלום שלו הוא NBA. השמיים הם עבורו הגבול. עכשיו במחנה NBA לשבוע. הכל תלוי בו, יש לו את הנתונים ואת האופי".
"משחק שלא נותנים לך לשכוח"
זו הקדנציה השלישית והארוכה מכולן של אברהמי (50, נשוי פלוס 2) כמאמן בקריות, כשהוא כבר סופר שש שנים על הקווים ברמז (מאז דצמבר 2017). הקדנציה הראשונה החלה מיד לאחר שתלה את הנעליים (2006) והשנייה אחרי שנתיים בהפועל אוסישקין (2011). בתווך הספיק אברהמי לאמן גם בהפועל ת"א, הפועל עפולה והפועל חיפה.
אברהמי, יליד קיבוץ שמיר, שגדל על אהדת גליל עליון ("עכשיו אוהד את אתא"), גם רשם העונה הישג שמעטים בכדורסל הישראלי יכולים להתגאות בו – זה שניצח את מכבי ת"א הן כשחקן והן כמאמן. הרכז שלבש בעונת 2000/01 את המדים של אתא, נטל חלק מסנסציה אדירה בה הפסידו הצהובים בבית בפעם הראשונה אחרי שמונה שנים (85:83). אברהמי סיים את הערב עם שורה סטטיסטית נהדרת של 12 נקודות, ארבעה אסיסטים, שני ריבאונדים וחטיפה.
"זה ניצחון שגם אם אתה רוצה, לא נותנים לך לשכוח אותו", הוא אומר. "כל הקירות באולם מלאים בתמונות מאותו היום. מכבי באותה העונה זכתה בסופרו-ליג. זה היה משהו אדיר. המשחק הזה באיזשהו מקום נתן לי כשחקן וגם היום כמאמן את האמונה. זה מה שאני מנסה להחדיר בשחקנים".
ערב המשחק נגד מכבי ת"א, דיברת עם השחקנים שלך על הניצחון ההוא?
"גם כששיחקנו בדרייב-אין, מול יציעים מלאים, אמרתי להם שהכל אפשרי. אם אתה בא לאולמות האלה ומפחד - אתה תחטוף 30 הפרש. אם אתה מסתכל בלבן של העיניים של היריבים והדברים מתחברים - אתה יכול לנצח. בזמת אמת, כשהייתי שחקן, אמרתי לחברים שלי לקבוצה – 'תזכרו את המשחק הזה כי הוא יהיה רגע השיא בקריירה של רובכם'. עכשיו אמרתי אותו דבר לשחקנים, שינצרו את הרגע, אבל הם לא מפסיקים לשבור שיאים, הם עשויים מזן מיוחד".
ברמה האישית, מה אתה זוכר מהניצחון ההוא?
"תחושה מטורפת. הגעתי למקום שרק חלמתי להגיע אליו בתור ילד, דרכתי על פרקט שכל שחקן כדורסל ישראלי חלם לדרוך עליו. לא הייתי הכי אתלט, הכי גבוה, הכי מכושר, אבל הגעתי. זאת תחושה העילאית, שההשקעה של כל השנים מתנקזת אליה".
לפני כשנתיים איבד אברהמי את אמו, יהודית, שהגיעה כמעט לכל משחק שלו. "היא נפטרה תקופה קצרה לפני שעלינו לליגת העל. הקדשתי לה את עליית הליגה. אבא שלי, יחיעם, לא הפסיד כמעט אף משחק שלי מגיל 15, פרט לניצחון ההוא על מכבי ת"א. העונה, כשהוא בן 78, הוא כן הגיע ליד אליהו, ובסיום הוא אמר לי שהוא השלים את החסר".
"עושים עוול לשחקן הישראלי"
אברהמי, שמאמן את נבחרת הנוער במשך למעלה מעשור, מדגיש כמה הוא גאה לקבל את התפקיד כל שנה מחדש. "זה גיל שאני מוציא ממנו יותר", הוא מסביר. "כמעט כל שחקני ליגת העל היו אצלי. בזמן ההמנון אני אומר לעוזרים שלי אלדד בנטוב ואילן נניקשווילי את מי אימנתי. אני חושב שהדור שיש עכשיו הוא מדהים. כמות הזרים שיש בליגה גדולה מדי, צריך להסתפק בשלושה בלבד. עושים עוול לשחקן הישראלי. חלק מהשחקנים מתבזבזים כי הם לא מקבלים הזדמנויות. מי שקיבל הזדמנות לא אכזב".
לא היית הכי גבוה כשחקן, מזכיר קצת את תמיר בלאט שעבר אצלך.
"תמיר הוא דוגמה לשחקנים שהם 1.80 ולא אתלטיים. כשהוא היה בכיתה י"ב הוא היה אצלי, והיו כאלה שאמרו שהוא לא יגיע לאן שהוא הגיע. הוא האמין בעצמו, משפר את הקליעה וההחלטות שלו. הנה הוא שחקן יורוליג לגיטימי. גם יובל זוסמן היה אצלי בגיל הזה, ולדעתי הוא לא ממצה 50% מהפוטנציאל שלו. זה שילוב, גם אחריות שלו וגם של הקבוצות לדעת להוציא ממנו. שחקן עם המון איכויות, הוא שחקן של קבוצה".
אתה מזכיר לא מעט בשיחה את תומר גינת. שחקן שאתה אוהב אישית?
"תומר לא היה בשום נבחרת, לעתודה הוזמן ברגע האחרון. מת עליו ברמה האישית, שחקן שקיבל החלטה נכונה ובזמן, זה למה הוא הגיע לטופ. הוא התחיל אצלי את קריירת הבוגרים שלו, ויתר על מקומות זוהרים ובא לקרית אתא לשתי עונות. אחרי שנה ראשונה היו לו שוב הזדמנויות ללכת למקומות גדולים, והוא בחר שלא כי הוא רצה לשפר את המשחק שלו. הוא איתי ביחד להפועל ת"א משם. גם עכשיו כשהייתה לו את ההצעה ממכבי הוא נשאר בהפועל, זאת החלטה שהביאה אותו למקום שהוא נשאר בו".
לאן הכדורסל הישראלי הולך?
"אנחנו במקום הכי טוב שהיינו בו מעולם. אריאל בית הלחמי מאמן מצוין, הייתי עוזר שלו ארבע שנים בתקופה שהיו שם גינת, רומן סורקין, ים מדר ודני אבדיה. יש משהו נכון בדור הזה עד הבוגרת, שם זה לא מתחבר כמו בנוער ובעתודה".
מה קורה כשהם מגיעים לבוגרת?
"השחקנים חבר'ה מדהימים, אבל צריך לדעת להוריד להם את האגו. זה התפקיד של צוות האימון. אין שום סיבה להגיע לנבחרת במצב הזה. אריאל מתאים לתפקיד, הוא מכיר את השחקנים. גם השחקנים עצמם צריכים להבין שאם הם ימשיכו עם הגישה הזאת כמו בקיץ שעבר הם לא יגיעו לשום מקום".
בית הלחמי התקדם מהעתודה לבוגרת, אתה מעוניין לעבור מסלול דומה?
"פיני גרשון הוא אורים ותומים בכדורסל. זה לא פשוט להיות איתו כשהוא על הספסל, הוא אומר את מה שהוא חושב ולא בלחש, לך ולכל השאר. זה שיפר אותי מאוד. לפיני יש את השיקולים שלו, והוא השאיר אותי בתפקיד כי יש מטרת על לעלות לאליפות העולם. גם אלעד חסין עשה אליפות מדהימה שנה שעברה. אין לי ספק שהדברים יגיעו. החלום שלי זה לאמן את הבוגרת ביום מן הימים".
"שמח במקום שלי"
כאמור, אברהמי רשם שני גלגולים כמאמן בהפועל ת"א, כשבקדנציה האחרונה הגיע כעוזרו של עודד קטש ונשאר כשזה פוטר בתחילת העונה. הקבוצה לא הצליחה לעלות לפיינל פור והודחה במשחק חמישי מול הפועל ירושלים. שנה לאחר מכן, פוטר באמצע העונה. מאז הוא לא אימן בקבוצה גדולה. "החלום הוא לחזור לקבוצה גדולה", הוא לא מסתיר. "אני כן שמח במקום שלי עכשיו, אבל אם תהיה לי הזדמנות בסיטואציה נכונה - אעשה את זה. אני לא מפחד מאתגר".
הוא גם לא שומר לעצמו את דעתו בנוגע לביטול הקריטריון למאמנים זרים. "אין לי שום דבר נגדם, הם כולם נחמדים. אני חושב שיש מאמנים ישראלים מעולים, בכל הרמות. כשנותנים את ההזדמנות הם מוכיחים את עצמם. הדעה דומה לשחקן הישראלי. לצערי, היה טרנד שנפסק ועכשיו חזר. אם היו מביאים מאמנים כמו דז'יקיץ' או ספרופולוס עם רזומה, אז אין בעיה אבל למה להביא מאמנים לא מנוסים מבחוץ כשיש כאן מאמנים מצוינים".
הוא ניהל בעבר בית ספר לכדורסל בעמק יזרעאל, בין היתר אימן שם את גינת וכארם משעור. "הוא סיפור סינדרלה", הוא אומר על האחרון. "סגרנו מעגל בשנה שעברה כשהוא שיחק אצלי. אין ערבים בכדורסל, וזה פספוס מאוד גדול של המדינה. תראי כמה שחקנים ערבים מגיעים לנבחרת בכדורגל וכמה לכדורסל. זה כלום. איגוד הכדורסל צריך להיכנס למגזר כי זה יגדיל את היצע השחקנים".
פורסם לראשונה: 18:12, 23.02.24
