לאורך השנים האחרונות דן שמיר נדד לא מעט. זה התחיל ב-2019 כשבחר לעזוב את הארץ וחתם בניו־זילנד ברייקרס, משם עבר למילאנו כששימש עוזר מאמן לאטורה מסינה ואז חזר לארץ, לבני הרצליה. את תקופת הקורונה הוא העביר באוסטרליה בזמן שמשפחתו הייתה בכלל בניו־זילנד, את התקופה באיטליה הוא העביר לבדו ללא המשפחה, וכשכבר החליט לחזור לארץ אחרי ארבע שנים הוא מצא את עצמו, כמו כל ישראלי, מתמודד עם המציאות של 7 באוקטובר.
שמיר החליט לקחת פסק זמן מאימון, עזב את בני הרצליה, אבל אז הגיעה הצעה לשמש כמנהל מקצועי של הפועל ירושלים ולכך הוא לא יכול היה לסרב. "אני מאמן כבר 24 שנה ברציפות, בשנים האחרונות עברתי כל מיני דברים, היו עונות לא שגרתיות", הוא מספר בראיון בלעדי ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet, "קיבלתי החלטה לא קלה לקחת הפסקה, אבל אז הגיעה ההצעה מירושלים, ואיך פיני גרשון תמיד אומר, 'אתה מתכנן תוכניות ואלוהים יושב למעלה וצוחק', התפקיד הזה עלה בקנה אחד עם האופי שלי".
ובכל זאת, למה החלטת לעזוב את משרת המאמן?
"ההחלטה לא הייתה לצמיתות, הרי החיים שלנו הם דינמיים. חשבתי שזה יעשה לי טוב, שאסע קצת לראות כדורסל, אנוח, אבלה עם המשפחה, אבל מהר מאוד זה הוביל למשהו אחר. התפקיד הזה הוא לא רק להסתכל על הכאן ועכשיו, לא רק על האימון הבא או המשחק הקרוב, אלא לנהל. אם קבוצה אחרת הייתה מציעה לאמן אותה הייתי אומר 'לא'".
רצית מנוחה, אבל נכנסת לעונה תובענית בהפועל ירושלים.
"כן, זה מאוד קיצוני, מרצון להיות עם המשפחה בחופשה מסוימת לתוך עבודה מאוד תובענית, אבל אני רק כמה ימים בתפקיד, אז אני לא רוצה לקפוץ למסקנות, מהיכרותי עם העולם זה שונה. המשקל שיושב עליך כמאמן, קשה לתאר אותו".
היה לך חוזה לעונה נוספת בהרצליה וביקשת מהם להשתחרר ממנו לטובת פסק זמן, הם מאוד כעסו על החתימה בירושלים.
"אני מצטער שמהצד השני אנשים מפרשנים את זה בצורה הזאת, לא עשיתי שום דבר לא בסדר. אני חושב שהם מכירים אותי ויודעים את זה, אז אני מקווה שזה יעבור להם. אני לא כל כך יודע איך אני יכול לפתור את זה כרגע ואני גם כבר במקום אחר".
לרדת לקווים? התעסקות מוגזמת
שמיר נולד וגדל בירושלים, שיחק במחלקת הנוער של מכבי ירושלים והתחיל את קריירת האימון שלו בגיל 17 במחלקת הנוער של הפועל ירושלים. ב-2006 הוא קיבל הזדמנות ראשונה כמאמן ראשי בליגת העל בקבוצה מהבירה, שאותה הוביל לזכייה בגביע המדינה ולהעפלה לגמר הפיינל פור. שנה לאחר מכן הפועל ירושלים בהדרכתו שוב זכתה בגביע, אבל בשל אי־ההצלחה בליגה הוא התפטר באמצע העונה.
שמיר: "זה לא רק שהייתי פה במועדון, אני גם ירושלמי. אתה מגיע לארנה ופוגש את האנשים שכבר הכרת בעבר, יש לי כאן חברים ומשפחה, גם עבדתי עם יונתן אלון במחלקת הנוער ובבוגרים. זה פשוט מיוחד, זה לא כמו ללכת לשום מקום אחר".
מה אתה חושב על החלטת ההנהלה להמשיך עם יונתן אלון כמאמן?
"אני רוצה לעזור ליונתן לעשות את הצעד הזה, כי אני חושב שהוא מאמן מעולה ושהוא מוכן לתפקיד הזה. הוא הרבה יותר מוכן ממה שאני הייתי כשהתחלתי, הרבה יותר מגובש".
אחרי שש שנים בליגת האלופות החליטו במועדון לחזור ליורוקאפ, מה אתה חושב על ההחלטה?
"כמאמן אני מאוד אוהב את היורוקאפ, זה כמובן מאתגר ועמוס, יש הרבה משחקים. התפקיד שלנו הוא לבנות את הקבוצה הכי טובה ועמוקה. היה לקבוצה הזאת בשנתיים האחרונות הרבה אופי, ואם התהליך יימשך נעשה דברים יפים בכל מפעל שנשתתף בו".
הפועל ירושלים ביורוליג זה ריאלי?
"בפרספקטיבה של היורוליג הפועל ירושלים היא נכס. אני לא יודע מתי זה יקרה, היא שייכת ליורוליג מכל הבחינות, הסיפור שהמקום הזה מביא איתו, המסורת, האוהדים. מכאן ועד שזה יקרה יש כמובן דרך לעבור, זה לא תלוי רק בנו".
בשנתיים האחרונות, כשאלון שימש מנהל מקצועי, בכל פעם שהמאמן פוטר או עזב הוא ירד אל הקווים. אתה יכול להבטיח שזה לא יחזור במקרה שלך?
"אני חושב שיש התעסקות קצת מוגזמת בעניין הזה. תמיד כשיש אילוצים באמצע עונה ומחפשים פתרונות, אז זה קורה. זה קרה כאן וגם בעוד מקומות, אבל אני מאוד מרוכז באיך אני רוצה לעשות את התפקיד הזה, אף פעם לא עשיתי אותו".
תוך כדי השאלה על כך שהוא החליט בקיץ שעבר לחזור ארצה אחרי ארבע שנים בחו"ל ואז פרצה המלחמה, שמיר מתחיל לדמוע: "ההחלטה לחזור התקבלה בגלל שהבן הגדול שלי עלה לכיתה י"א ואוטוטו צריך להתגייס לצבא, אבל את האמת, כישראלי ויהודי, אין מקום יותר טוב להיות בו מאשר ישראל. תוך כדי החזרה שלנו הוא נכנס למוטיבציה מאוד גבוהה לעשות שירות צבאי משמעותי, כשפרצה המלחמה זה ישב עלינו מאוד. עצם זה שיש לי בן שעומד להתגייס זה מאוד משמעותי בשבילי".
איך אתה רואה את השינוי בבעלות בהפועל ירושלים ובהפועל ת"א, זו תחילתה של מהפכה?
"זה דבר מדהים לכדורסל הישראלי. לא בקטע של 'וואו', פתאום יש הרבה כסף, אלא כשיש מאחורי המועדונים האלה דמויות כאלה זה מאתגר בפני עצמו כי צריך לדעת להתנהל, צריך לדעת איך עושים את זה נכון. לספורט יש תפקיד חשוב בעולם. נכון שעכשיו יותר קשה להביא לכאן שחקנים, אבל אני בטוח שברגע שיתקשרו לשחקן וישאלו אותו איך זה לשחק בירושלים, הוא יגיד דברים טובים. אז יש לנו כאן הזדמנות להרבה שגרירים, ולעשות קבוצת ספורט טובה, תחרותית ואיכותית זה דבר מאוד משמעותי למדינה".
