את הניצחון של מכבי תל אביב מול פנאתינייקוס אמש (חמישי) צריך לחלק לשניים: 33 הדקות הראשונות, ו-7 הדקות האחרונות. בחלק הראשון החבורה של יאניס ספרופולוס שלטה ביד רמה, שיחקה משחק הגנתי מצוין, וגם אם ההתקפה לא שטפה, הצהובים ידעו לנצל את כל היתרונות שלהם כדי להוביל כבר בפער של 20 נקודות (44:64).
שבע הדקות האחרונות מסמלות את כל מה שרע במכבי ת"א, אבל גם מהן יאניס ספרופולוס יכול לצאת מעודד, אם יידע לקחת את התובנות מאותם רגעים מלחיצים.
לפי הספר
ספרופולוס ניהל את שלושת הרבעים הראשונים כמו בספר, והכל הלך לפי תוכנית המשחק שלו. המטרה של מכבי ת"א הייתה להוריד את אחוזי הקליעה של פאו ל-2 נקודות, בטח נוכח העובדה שעד אתמול היריבות קלעו על מכבי ב-57 אחוזים ל-2, וגם את האחוזים מחוץ לקשת (39 אחוזים ספגה בממוצע המארחת מיריבותיה עד למחזור החמישי).
בשתי המשימות הללו עמדה המארחת בצורה מושלמת - פאו קלעה 8 סלים בלבד ל-2 נקודות! ב-32 אחוזים אחרי 30 דקות, והוסיפה 8 קליעות מחוץ לקשת ב-33 אחוזים. מכבי ספגה רק 40 נקודות, כשהיא מאפשרת ליוונים להגיע לקו פעמיים בלבד! (0 מ-2).
אז נכון שהיוונים רחוקים מלהיראות כמו הקבוצה המרשימה של ז'ליקו אוברדוביץ' בימים היפים, והזרים שלה לא היו מגיעים לאואקה לולא הבעיות הכלכליות שיש למועדון. ועדיין, צריך לתת קרדיט גדול להגנה של מכבי ת"א.
ג'יימס נאנלי המשיך, בעיקר בחצי הראשון, את המומנטום המצוין בו החל כבר במילאנו, והיה בלתי ניתן לעצירה עם 16 מתוך 18 הנקודות שלו ב-20 הדקות הראשונות. לזה צריך להוסיף את העובדה שמכבי פתח פער של 20 נקודות כשסקוטי ווילבקין ביום בינוני עד רע (עד לאותו שלב) - נקודה מעודדת נוספת מבחינתה.
פרנויה
אלא שאז הגיע הרבע הרביעי בו ספגה מכבי ת"א 33 נקודות, 29 מהן בשבע דקות וחצי, והיה ניתן לראות את הפרנויה בצהוב. ספרופולוס ו-ווילבקין חזרו להרגלים הרעים שהגארד לוקח כדור ומנסה לנצח לבדו את המשחק (קודם לכן שיחק דקות ארוכות כרכז, וניהל טוב את ההתקפה), והמאמן למעט חילופים, לא הגיב מבחינת שינוי סגנון המשחק ולא הצליח להשפיע על שחקניו.
אבל הדברים החיוביים שאפשר לקחת מאותם רגעים של דאגה הן היכולת המפתיעה והרצון של דרק וויליאמס לקחת על עצמו, למרות שלא היה במיטבו. מתחילת העונה הפורוורד לא באמת מצא את עצמו, וגם ההבלחה נגד מילאנו הייתה בעיקר ברגעי הגארבג'. גם אתמול הוא פתח רע ולא קלע במחצית הראשונה, אולם בסופו של דבר סיים עם 11 נקודות והראה אופי. במכבי ת"א צריכים לקוות שזה המשחק שיכניס אותו לעניינים.
המניה הבטוחה של מכבי, כבר לא מעט שנים, היא אנג'לו קלויארו. הוא לא השחקן הכי נוצץ, הזריקה שלו קצת מצחיקה, אבל הפורוורד האמריקאי תמיד נמצא שם ברגעים החשובים ולא סתם ספרופולוס פתח איתו בחמישייה וגם נתן לו לסיים את המפגש. הסל החשוב שלו אחרי סיבסוב ברגעי ההכרעה עצר את המומנטום היווני, והחטיפה שלו בסיום, או יותר נכון ההשתטחות על הפרקט, צריכים להוות מודל לחיקוי עבור כל שחקן כדורסל בין אם הוא הכי כישרוני, ובטח אם הוא לא, כי זה חתיכת ערך מוסף.
חמישה ימים גורליים
למכבי ת"א מחכים עכשיו שלושה משחקים חשובים מאוד תוך חמישה ימים. נתחיל עם הראשון בשבת בהיכל מול הפועל ירושלים. אז נכון שמדובר במפגש היוקרתי של הכדורסל הישראלי, אבל לאור ההפסד של הצהובים לגלבוע/גליל מדובר במשחק שהוא מאסט ווין עבור ספרופולוס ושחקניו כי הם רוצים לסיים בפסגה את הסיבוב הראשון בליגה על מנת לקבל יריבות נוחות יותר וליהנות מיתרון ביתיות בגביע המדינה.
לאחר מכן יפגשו הצהובים את ז'לגיריס קובנה בבית, הקבוצה היחידה שעדיין לא ניצחה ביורוליג. הליטאים נמצאים במצב רע מכל הבחינות, בטח מנטלית, אחרי שכבר הובילו על באיירן מינכן ב-16 הפרש אתמול והפסידו 75:73. אם מכבי ת"א תנצח ותעלה למאזן 2:4 היא תגיע למשחק הביתי מול ברצלונה אחרי שלושה ניצחונות יורוליג רצופים ועם אמונה אמיתית שאפשר להדהים את החבורה המשומנת של שרונאס יאסיקביצ'יוס.
