די.ג'יי קופר היה כבר בדרך הנכונה לקריירה מכובדת באירופה. הוא עבר בקבוצות כמו פאוק סלוניקי, מונאקו, א.א.ק אתונה, שאלון הצרפתית ואפילו עשה קפיצה קצרה לפנאתינייקוס. בין תאריו אפשר למצוא בחירה לחמישיית העונה בליגה היוונית ב-2014, תואר המצטיין של הליגה הצרפתית ב-2017 כשבשתי הליגות הוא גם היה מוסר האסיסטים המוביל, אבל בדיוק אז, טעות אחת גורלית עצרה את הכול. בריאיון בלעדי ל-ynet ספורט קופר מספר על התקופה הקשה שעבר, המטרות העתידיות ועל שיא האסיסטים ששבר פעמיים ברציפות במדי עירוני נס ציונה בליגה הישראלית, מה שהכניס אותו שוב לתודעה.
במשחק של עירוני נס ציונה ביד אליהו מול מכבי ת"א קופר הימם את כולם כשקבע שיא ליגה חדש עם 19 אסיסטים, כשהשיא הקודם עמד על 17 של שחקן מכבי חיפה, קורי גיינס מעונת 2002/03. קופר לא הסתפק בזה ומחזור לאחר מכן שבר את השיא של עצמו עם 20 אסיסטים מול הפועל אילת.
"לא הבנתי שאני שובר את שיא האסיסטים של הליגה עד שסיימנו את המשחק", מודה קופר, "לא ידעתי בכלל מה השיא, אבל ידעתי שמסרתי הרבה אסיסטים. הרגשתי שאני בקצב נכון באותו משחק. בפעם השנייה כבר הבנתי שאני הולך לשבור שוב, זה הכוח העיקרי שלי, אבל בסך הכול הרגשתי נכון את החברים שלי לקבוצה ומסרתי להם, זה היה שילוב".
אתה חושב רק על מסירה?
"אני לא כל הזמן חושב רק על מסירה, אבל אני מרגיש מבורך מספיק שאני יכול להשפיע על המשחק בלי הצורך לזרוק בעצמי. אני לא בהכרח שחקן צריך לזרוק לסל בכל פעם, אני אוהב למצוא את החברים במקומות הנכונים ולהפוך אותם לטובים יותר דרך זה, אני ממש נהנה מזה.
איך אתה עם החיים בישראל?
"יש פה בארץ שווארמה טעימה, אני אוהב לאכול את זה עם טחינה, פחות עם חומוס. אני במקור משיקגו, אז מזג האוויר קצת שונה מכאן. ברור שאני אוהב את מזג האוויר. אני חושב שבסך הכול החיים כאן נוחים לזרים האמריקאים. שיחקתי בהרבה מקומות וזה כנראה אחד המקומות הטובים מבחינה הקבלה, כולם פה מסבירי פנים".
אתה רוצה להיות מלך האסיסטים של הליגה?
״זה לא משהו שאני הולך עליו כשאני עולה אל הפרקט, אבל קיבלתי את התואר הזה כמעט בכל מקום שהייתי בו. הובלתי את הליגה באסיסטים בצרפת, יוון, רוסיה, באמת בכל מקום ששיחקתי בו. זאת התוכנית שלי לעשות את זה גם בישראל, אני מצפה לזה. אבל צריך להבין שזו פשוט שיטת המשחק שלי, זאת הצורה בה אני משחק כל הזמן. למען האמת, התחלתי למסור את הכדור יותר כשהתחלתי לשחק בקבוצות ברמה גבוהה יותר כי שם רוצים שתעשה עבודה אחת. הם לא רוצים שתתחיל לקחת ריבאונדים או שתקלע. אם אתה טוב במסירות, אז זה מה שתעשה".
המסעות בדרך
את העונה החולפת הגארד, שיחגוג 32 בדצמבר, פתח במדי דנייפרו האוקראינית, אבל עזב אותה בעקבות המלחמה. במרץ האחרון הוא הגיע לבני הרצליה כדי למלא את מקומו של קווינטון הוקר שנפצע, בה העמיד ממוצעים של 9.1 נקודות, 5.3 ריבאונדים ו-10.1 אסיסטים למשחק בעונה הסדירה, ובפלייאוף 8 נקודות, 2.7 ריבאונדים ו-10.7 אסיסטים ב-3 משחקים בהם שותף אחרי שהצוות המקצועי החליט להחזיר את הוקר לסגל ולא להלביש את קופר לסדרות חצי הגמר והגמר.
למה עזבת את הרצליה?
״זו הייתה סוג של החלטה עסקית. הרצליה אכזבה אותי ללא ספק, כאב לי שלא שיחקתי בסדרת הגמר כי אני חושב שהיה לנו סיכוי טוב לזכות באליפות. אבל בסוף לא נשארתי כי הם שלחו לי הצעה, אבל לא קיבלתי אותה מיד, וכנראה שהם גם הציעו להוקר, והוא כן קיבל אותה מיד. אלעד חסין התקשר אליי בקיץ, הוא ידע ששמתי בראש סדר העדיפויות שלי לחזור לישראל כי יש לי בת זוג כאן. השנה הזאת לא הייתה באמת עניין של כסף עבורי. זה היה יותר עניין של נוחות ושלווה. הרגשתי שאני יכול להוכיח את עצמי כאן בנס ציונה ולהוכיח שאני שייך לרמות הגבוהות".
אתה מאוכזב מזה שנס ציונה לא משחקת באירופה?
״זה קצת מפריע לי. זו הפעם הראשונה שאני לא משחק במסגרת אירופית, אבל ידעתי שזו הסיטואציה עוד לפני שהגעתי. זה רק נותן לי עוד מוטיבציה לעזור למועדון לסיים לפחות במקום החמישי-שישי כדי שנס ציונה תוכל לשחק בעונה הבאה במסגרת אירופית".
אתה רוצה לחזור לקדמת הבמה באירופה?
״ברור. אני חושב שבגלל זה כולנו עושים את מה שאנחנו עושים, כל אחד רוצה להיות הכי טוב בכל מקום שהוא משחק ולשחק ברמה הגבוהה ביותר".
אתה מרגיש שייך לשם?
״כן. אני מאמיץ אדוק באלוהים ומאמין שהוא דוחף אותי לאן שאני צריך להיות. אז אני פשוט לוקח את זה לאט לאט. אני מרגיש שאני יכול לחזור לשחק באירופה, הגעתי בקריירה עד כמעט הרמה הגבוהה ביותר, אבל עשיתי כמה טעויות וזה הוריד אותי למטה, אז אני צריך להראות שאני שייך לשם בחזרה".
איפה שאתה היום, זה איפה שחשבת שתהיה בשלב הזה של הקריירה?
"לא, ב-100% לא. לא מבחינה כלכלית ולא מבחינת כדורסל. אבל קיבלתי הזדמנות נוספת, ואני רק מצפה להפיק ממנה את המיטב".
טעות שעלתה ביוקר
הטעות הגדולה שקופר עשה בקריירה קרתה ב-2018 כששיחק במונאקו. בבדיקת סמים שגרתית של פיב"א הוא החליט לתת לבת זוגו לעבור את הבדיקה במקומו. כשחזרו התוצאות התברר שהוא אומנם נקי מסמים אבל שהוא בהיריון. בפיב"א החליטו להשעות אותו לשנתיים מכל פעילות.
אתה מתחרט על מה שקרה?
"זו פשוט הייתה טעות, לא הייתי עושה את זה שוב בוודאות".
למה עשית את זה?
"אני לא יכול לענות על זה, זה היה בלהט של הרגע".
לקחת סמים?
"לא, לא הייתי אומר שזה סמים".
ג'וינט?
״כן, זה היה זה. אבל זו הייתה טעות שלי, זה היה כל כך רע מבחינתי, הפסדתי הרבה כסף, יותר ממיליון דולר על הטעות הזאת. ועכשיו כשחזרתי לשחק, אז יש קבוצות שחושבות להחתים אותי, אבל הן מהססות בגלל הדברים האלה, אז אני פשוט צריך לקבל את האמון בחזרה גם מקבוצות וגם מאנשים".
לפחות קיבלתם חדשות משמחות על ההיריון.
(צוחק) "כן, היה לזה גם צד משמח והתינוק שלי בריא ומאושר. הכול קורה מסיבה כלשהי, אבל אין ספק שזאת הייתה דרך מטורפת לגלות את זה. האמת שהבנו שהיא בהיריון עוד לפני שהתוצאה של פיב"א חזרה כי הדברים האלה לפעמים לוקחים זמן, אבל זה היה מטורף. כשגילינו שהיא בהיריון אז הבנתי מה קרה בעצם, אבל אני היום משתדל לשים את זה בעבר ופשוט להמשיך קדימה".
מה למדת מכל הסיפור הזה?
"אל תנסה לרמות את המשחק. צריך פשוט לחיות את החיים בדרך הנכונה, לאמץ את אלוהים והוא יברך אותנו בחזרה. הסיפור הזה רודף אותי כל יום, כי אני משחק נגד שחקנים שאני יודע בוודאות שאני יותר טוב מהם והם עושים יותר כסף ומשחקים ברמה גבוהה יותר, אז זה בהחלט אתגר יומיומי בשבילי. אבל המאמן שלי עושה עבודה נהדרת, הוא שומר על המוטיבציה שלי, שומר אותי רעב ופשוט מרוכז".
במשך השנתיים האלה מה עשית כל היום?
"בשנה הראשונה של ההשעיה שלי, לא הסתכלתי על כדורסל בכלל. מחקתי את כל המדיה החברתית, פשוט ניסיתי להתמקד בילדים שלי ולנסות ללמוד לחיות בלי הכדורסל כי לפני כן החיים שלי היו 100% על כדורסל. לא ידעתי איך לחיות כגבר רגיל, לספק פרנסה הביתה בדרך אחרת. בשנה השנייה, כבר פתחתי חברת משאיות שעושה הובלות, העסקתי כמה נהגי משאיות ופשוט התחלתי להרוויח בחזרה קצת כסף".
לא הרגשת ריקנות בלי המשחק?
"כן בטח. הכדורסל היה החיים שלי מאז שאני צעיר, זה כל מה שידעתי לעשות. אבל באמת אני מאמין שהכול קורה מסיבה כלשהי. זה עזר לי להאט קצת את הקצב, גם באמת גיליתי על עצמי שאני יכול להרוויח כסף לא רק מכדורסל. הרווחתי לפני כן בין 40 ל-50 אלף דולר בחודש, ופתאום אתה מאבד הכול, זו לא בושה, זה פשוט כואב. זה פשוט קרב יומיומי עם עצמך".
מה היעד הבא?
"אני באמת לא יודע, אני פשוט חושב מיום ליום. הלוואי שידעתי לאן הכדורסל ייקח אותי, אבל במקצוע הזה, הכול עניין של איך אנשים רואים אותך. אז אני פשוט אנסה לנסות ברמה הגבוהה ביותר ולהגיע לרמה הגבוהה ביותר".
החלום זה יורוליג?
״כן, זו הרמה הגבוהה ביותר באירופה. אני יודע שאני יכול לשחק שם, אני יודע שאני יכול לעשות שם מה שאני עושה היום".
פורסם לראשונה: 19:05, 21.10.22