עם כל הכבוד לתבוסות בשני משחקי הפתיחה ביורובאסקט הביתי, הפנים של נבחרת הנשים הן למשחק הערב (ראשון, 18:00) מול צ'כיה בהיכל קבוצת שלמה - האחרון בשלב הבתים וגם המכריע.
למה מכריע? ה-88:68 שלשום לאיטליה קבע כי ניצחון ב-12 הפרש ומעלה על הצ'כיות, יעלה, למרות הכל, את ישראל לשלב הפלייאין ביורובאסקט מהמקום השלישי בבית. זאת כמובן בתנאי שאיטליה תפסיד לבלגיה הבלתי המנוצחת ואז יווצר בית משלוש, בו איטליה תסיים שנייה, ישראל שלישית וצ'כיה במקום הרביעי והאחרון. אם איטליה תעשה לפני כן (15:15) את הבלתי יאמן ותנצח את בלגיה החזקה, גם ניצחון בנקודה אחת יספיק.
יש כמובן רק בעיה אחת: ישראל ממתינה לניצחון בטורניר הגמר כבר 32 שנה, מאז אליפות אירופה ב-1991 שנערכה גם כן בת"א. סיבה לאופטימיות: הניצחון ההוא הושג על צ'כלוסובקיה. מישהו פה רואה דמיון?
"יש לנו עוד צ'אנס אחד ונקרא לו '12'", אמר כבר שלשום המאמן שרון דרוקר. "צריך לנצח ובהפרש הזה. נגיע אחרי יום מנוחה ומוכנים. ננסה לעשות את הבלתי אפשרי. אני מכיר את השחקניות שלי, הן לוחמות". הצ'כיות, אגב, בדומה לישראל – קרסו מול בלגיה והובסו ב-41 הפרש (84:41), כך שעל הנייר מדובר ביריבה שאפשר לנצח.
דרוקר: "אי אפשר להגיד שום מילה רעה על הבנות. הן נלחמו ונתנו את החיים שלהן. ראו הבדל בין המשחק מול בלגיה לאיטליה. הן עושות את המקסימום שהן יכולות. אני לא יכול לבקש יותר".
"יש לנו עוד הרבה מה להראות", הסבירה אלכס כהן. "אנחנו יכולות לעשות את זה. הראינו ניצוצות והדברים ברי תיקון". הקפטנית עדן רוטברג סיכמה: "אנחנו פייטריות. נילחם על כל כדור מול צ'כיה ונקיא דם על הפרקט. האליפות הזו לא גדולה עלינו. פגשנו יריבות מצויות, אבל אנחנו יכולות לנצח".
