בדרך כלל בריאיונות עם שחקנים צעירים, אם זה כדורגלנים או כדורסלנים, עולה הציטוט "החלום שלי הוא להגיע לנבחרת". כל ספורטאי מקצועי שואף לייצג את המדינה שלו וללבוש את המדים הלאומיים. אלא שנדמה שהתהליך המטריד שמתרחש בנבחרת הכדורסל קצת סותר את מה שאמור להיות מובן מאליו.
הנבחרת של המאמן אריאל בית הלחמי המריאה לטאלין שבאסטוניה, שם תשחק החל ממחר (שבת) בטורניר טרום מוקדמות אולימפיאדת פריז 2024. צפון מקדוניה, צ'כיה ואסטוניה הן היריבות שלה. על הנייר, האירוע הזה נחשב לפחות נחשק בהשוואה לאליפות אירופה שנערכה בדיוק לפני שנה בפראג, אבל היענות כה דלה מצד שחקנים כחול-לבן לא התרחשה הרבה שנים.
הבית המוקדם ייערך, כאמור, באסטוניה, ושתי הראשונות יעפילו ממנו לשלבי ההכרעה בפולין, שם יצטלבו מול הבית הכולל את פולין, בוסניה, הונגריה ופורטוגל. בסופו של הטורניר, שתי נבחרות תעפלנה לטורניר הקדם אולימפי שיערך בקיץ 2024.
למרות תהליך ההצערה שנעשה בשנים האחרונות, הנבחרת עדיין מתבססת על כוכביה הידועים, השמות הגדולים של הכדורסל הישראלי. אבל דווקא אותם שמות, לפחות רובם, לא הגיעו הפעם למשימה הלאומית, מה שמשאיר לבית הלחמי סגל שונה לגמרי ממה שהיה רוצה לראות. למה זה קורה? תלוי את מי שואלים.
חלון בלהות
אחרי הכישלון הגדול ביורובאסקט בקיץ שעבר, החלו לצאת לאט-לאט הסיפורים והכביסה המלוכלכת: הדם הרע בין השחקנים במהלך האליפות, היחסים העכורים של חלקם עם המאמן דאז גיא גודס, המחנאות והטענות כי ראשי הנבחרת לא ידעו כיצד להתמודד עם המשבר שפרץ בה. אם מישהו חשב שמאז הופקו הלקחים ותוקנו הטעויות, לא כך הדבר. לא רק שהמצב לא השתפר, לטענתם כמה גורמים הוא רק החמיר.
התוצאה עגומה: שמונה משחקניה הבכירים של הנבחרת, לא פחות, לא ישתתפו במוקדמות של מוקדמות האולימפיאדה. כן, כל אחד מהם יכול לספק סיבה מוצדקת להיעדרות, אבל התמונה הכללית שנאספת היא הבעייתית. אם מישהו בנבחרת או באיגוד הכדורסל לא ירים את הכפפה וינסה לרדת לשורש התופעה, בטח לפני קמפיין מוקדמות אליפות אירופה שיתחיל בפברואר הקרוב, הכדורסל הישראלי יהיה בבעיה קשה.
לא ברור אם יש קשר בין אירועי יורובאסקט 2022 לבין חסרונם של השחקנים בקיץ 2023 – כי לכולם יש, כאמור, הסבר/תירוץ/פתק מהרופא. אבל הדיבורים מאחורי הקלעים מובילים למסקנה ברורה: השטח לא רגוע.
"האיגוד הביא את זה על עצמו", אומר מקורב לשחקן בנבחרת. "ברגע שיש המון בעיות שצפות בזמן טורניר ולא מטפלים בהן, אז יש בעיה. כשהמעטפת שאתה אמור לקבל לוקה בחסר, יש לזה השלכות רציניות בנוגע לעתיד של השחקן. לא יכול להיות ששחקנים שבאמת רוצים להגיע ירגישו כמו שק חבטות כי יש איזה תיעדוף לשחקן כזה או אחר".
באיגוד דוחים בתוקף את ההאשמות וטוענים כי לאורך השנים התקציבים בנבחרות היו דומים למצב כיום, וכי השחקנים תמיד התאימו את עצמם לתנאים בנבחרת, ששונים מאלו שהם מקבלים בקבוצות. "שחקן שרוצה להגיע – מגיע", אומרים גורמים באיגוד. "שחקן שמתחיל לתרץ תירוצים כאלה ואחרים על יחס או על כל דבר אחר, לא באמת רוצה להיות בנבחרת, אז הוא אומר מה שנוח לו כדי לצאת בסדר כלפי חוץ", אומרים שם.
חילופי האשמות
איך שלא תסובבו את זה, העובדה היא ששמונה שחקנים בכירים לא הגיעו לטורניר הנוכחי. מספיק להסתכל על הסגל ביורובאסקט בשנה שעברה כדי להבין את גודל הבור: אחרי שמורידים את גיא פניני וגל מקל שהספיקו לפרוש מאז, ואת ג'ייק כהן שלא זומן, מתברר כי שבעה מתוך תשעה שחקנים רלוונטיים פשוט לא ישחקו בנבחרת בשבוע הקרוב. שני השרידים היחידים מהסגל ההוא הם ים מדר ורומן סורקין.
דני אבדיה, השגריר שלנו ב-NBA, הוא כמובן השם הבולט מבין הנעדרים, אבל במקרה שלו אין עוררין על הפציעה שמשאירה אותו מחוץ לסגל. דווקא שמות אחרים הם אלו שהציתו דיון סביב חסרונם.
תמיר בלאט, הרכש הטרי של מכבי ת"א, שמלכתחילה הודיע לראשי הנבחרת שלא יהיה זמין בגלל פציעה ולכן גם לא זומן. בנבחרת לא ראו זאת בעין יפה, מאחר שלפי הנוהל במקרה של פציעה עליו להיבדק אצל רופא הנבחרת, ורק הוא יכול לקבוע אם היא מצדיקה שחרור.
ויש את יובל זוסמן, החיזוק המרשים של הפועל ירושלים, שאמר בריאיון ל"ידיעות אחרונות" ול-ynet דברים קשים נגד אנשי הנבחרת, שפיקפקו בפציעה שלו. "הם לא מבינים את המצב שאני נמצא בו", טען זוסמן. "כל שנה מגיל 16 הבאתי מעצמי למען הנבחרת וזאת זכות גדולה. גם הפעם רציתי לבוא, אבל לא יכולתי. בחודש האחרון של העונה היו לי כאבים בברך ימין, פשוט לא הצלחתי להתכופף. חורה לי שאנשים חושבים שלא רציתי לבוא או שאני מפברק פציעה. אני לא יכול לזרוק לסל – אז לשחק כדורסל אין סיכוי. האימון הראשון שעשיתי היה השבוע, לא נגעתי בכדור כל הקיץ".
גם המקרה הזה לא עבר חלק בנבחרת, שם טוענים כי זוסמן קיים שתי שיחות עם המאמן בית הלחמי. מהראשונה הם הבינו שהוא נכון להצטרף, ולכן זומן לסגל הסופי; בשנייה, שבוע לאחר מכן, כבר הודיע שלא יגיע.
שמונה משחקניה הבכירים של הנבחרת, לא פחות, לא ישתתפו במוקדמות של מוקדמות האולימפיאדה. כן, כל אחד מהם יכול לספק סיבה מוצדקת להיעדרות, אבל התמונה הכללית שנאספת היא הבעייתית. אם מישהו בנבחרת או באיגוד הכדורסל לא ירים את הכפפה וינסה לרדת לשורש התופעה, בטח לפני קמפיין מוקדמות אליפות אירופה שיתחיל בפברואר הקרוב, הכדורסל הישראלי יהיה בבעיה קשה
אור קורנליוס מהפועל ירושלים הודיע שלא יבוא רק לאחר שקיבל זימון רשמי, מה שהרתיח את האיגוד. בסביבתו טוענים כי מדובר בסיבות אישיות וכי שוחח על כך עם ראשי הנבחרת.
ויש גם את עונת החתונות: שלושה שחקנים נמצאים בירח דבש. אחד מהם הוא רפי מנקו, שעליו אמרו בנבחרת: "אם הוא היה רוצה לבוא הוא היה מקצר את החופשה בכמה ימים ומגיע". עידן זלמנסון דווקא רצה להיות חלק מהסגל וגם התחייב להיות זמין, אך מועד החתונה שלו נפל על משחקי ההכנה - ובנבחרת החליטו לוותר עליו. לג'ון דיברתולומאו מגיעה התייחסות נפרדת.
היחסים בין רכז מכבי ת"א לנבחרת עלו על שרטון כבר בקיץ שעבר, לפני היורובאסקט. דיברתולומאו המתאזרח היה צריך לקיים את מסיבת האירוסין שלו וגם לנסוע לארה"ב, מאחר שבמהלך העונה לא מתאפשר לו לראות את משפחתו המתגוררת שם, אבל אחרי שזומן לנבחרת החליט כי הוא רוצה לייצג את המדינה – והתייצב לאימונים. בזמן ההכנות לאליפות אירופה התקיים משחק הכנה מול שבדיה, שממנו נופה. בעקבות המקרה, הוא ביקש להשתחרר מיידית.
"הדבר היחיד שהפריע לי זה שוויתרתי על חלק מהקיץ שלי, זה היה הזמן היחיד שלי להיות עם המשפחה", אמר אז בכעס בריאיון ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet. "אני מבין שזה קורה להרבה שחקנים, כי זו ההחלטה של המאמן עם מי הוא רוצה לשחק. פשוט הרגשתי שאני לא בתוכניות, אני מאוכזב רק בגלל שרציתי לשחק. חשבתי שיש ציפייה שאבוא לעזור לנבחרת".
בסופו של דבר, ולמרות המשקעים, החליטו בנבחרת לזמן כעת את דיברתולומאו על חשבון בלאט. עם זאת, הוא עדיין סחב פציעה במפשעה ובנוסף שהה בירח הדבש שלו, ולא היה יכול להגיע בהתראה קצרה. בסביבתו מציינים שהוא לא נוטר טינה ואם היו מזמנים אותו מלכתחילה הוא היה עושה הכל מבחינת לוח הזמנים כדי להגיע.
ואם כל זה לא מספיק, יש גם את השחקנים שהראו נכונות ללבוש את המדים הלאומיים, אך נפצעו לפני תחילת ההכנה או במהלכה: כאמור, דני אבדיה, הכוכב הגדול של הנבחרת, חיכה כל הקיץ לאישור של וושינגטון להשתתפותו, וכשקיבל אותו הופיעה פציעה דומה לזו שממנה סבל באליפות אירופה; תומר גינת נפצע בכתף במשחק הכנה מול הונגריה ומאז לא חזר לעצמו; וגם נמרוד לוי לא כשיר. אפילו המתאזרח וויל ריימן, שזומן לפני שבוע וחצי בעקבות הפציעה של גינת, נפצע גם הוא ושוחרר מהסגל.
הקנסות בדרך
כמו שהשחקנים מאוכזבים מהיחס של האיגוד ומהרמיזות שמגיעות מכיוונו בדבר חוסר רצונם להתגייס למשימות הלאומיות, תחושה דומה קיימת גם בצד השני. באיגוד ובנבחרת לא אוהבים את ההתנהלות של חלק מהשחקנים. אחת הטענות היא שחלקם אפילו לא טרחו להשיב למסרונים על הכוונה לזמנם, ורק לאחר שקיבלו פנייה נוספת ענו שאין ביכולתם להגיע.
לאיגוד אמנם אין טענות כלפי כל מי שלא הגיע ומבינים שם שיש אילוצים כאלה ואחרים, כמו גם פציעות, אבל בטוחים שאם שחקן כזה או אחר באמת היה רוצה הוא היה עושה הכל כדי להצטרף לנבחרת, גם אם זה לא מסתדר מבחינת לוח הזמנים.
"זה קורה כי המחויבות לנבחרת כבר לא גדולה כמו בעבר", מסביר גורם באיגוד. "אבל כל מקרה הוא שונה לחלוטין. כל ניסיון לייצר פה איזו תמונה שאחד קשור לשני או שמישהו מחרים את הנבחרת בגלל מה שקרה באליפות אירופה, לא מתקרב למציאות".
בינתיים באיגוד כבר שוקלים לשנות את המדיניות כלפי מי שלא מתייצב לנבחרת אחרי זימון רשמי. הפעם האחרונה שבה האיגוד נקט סנקציות נגד שחקן על אי התייצבות הייתה ב-2017, אז היו אלה ג'ייק כהן שנקנס ב-3,000 שקל ונענש בהרחקה על-תנאי ממשחק אחד למשך שנתיים, וכרם משעור שנקנס ב-10,000 שקל וקיבל עונש הרחקה על-תנאי למשך שנתיים. באיגוד היו יכולים לקנוס גם הפעם שחקנים שלא הגיעו, אך העדיפו לא ללבות את האש. בפעמים הבאות, ייתכן שהם כבר לא ישמרו על שקט.
פורסם לראשונה: 07:27, 11.08.23
