מי שיודע להעריך כדורסל טוב, ולא את הפצצת השלשות שמרכיבה כיום את ה־NBA, נהנה מכל רגע בו דני אבדיה משחק. ברור שבארה"ב מחפשים כמה נקודות כל אחד קלע ולא את הדברים שלא רואים בסטטיסטיקה, ולא תמיד דני בכושר קליעה, אבל השנה הוא העלה את ההגנה שלו רמה נוספת. שווה לעקוב דווקא אחרי ההתקפות של היריבות, כשכמעט בכל משחק הישראלי נצמד לכוכב הגדול ביותר שמולו ועושה עבודה מצוינת בתנועה, בחוכמת המשחק ובזריזות המחשבה. הוא יכול להיות סופרסטאר הגנה שהכדורסל שלנו לא ראה כבר שנים. לפחות מאז האיש שזכור בזכות ההצטיינות שלו בהיבט הזה – נדב הנפלד.
עם פרישתו, כל ספורטאי משאיר זכרונות וגעגועים אצל כל מי ששיתף איתו פעולה או ראה אותו משחק, ניסיונות להשוות בינו לבין אלו שהגיעו אחריו – אבל הנפלד הותיר חותם מסוג אחר, מין מחסור מתמשך במה שנהג להביא איתו לפרקט. כבר תקופה ארוכה שאוהדי מכבי ת"א מתגעגעים למומחיות בהגנה של הנפלד, מי שהיה גדול השומרים במועדון, וכבר התייאשו מכך שיראו מישהו כמוהו. כדורסלן העבר המצטיין, סמל אמיתי לנחישות והקרבה, תמיד זוכה לאהבה כשהוא מגיע עם אחד מילדיו להיכל מנורה מבטחים כאשר נחה עליו הרוח. פתאום רואים אותו צופה במשחק על המסך המרכזי באולם, וביציאה מההיכל תופסים אותי כמה אנשים ואומרים לי: "ראית מי היה היום אורח הכבוד במשחק? אנחנו צריכים אחד כזה, כמו הנפלד. אם היה לנו היום שחקן הגנה כמו שהוא היה פעם, איזו קבוצה הייתה יכולה להיות לנו".
נכון שאין היום במכבי ת"א מישהו עם התודעה ההגנתית הזו, אבל זה דרכו של עולם הספורט – תמיד מי שחסר הוא זה שפרש, או נפצע, או הוענש וישב בחוץ. ועדיין, אי אפשר לשכוח את הנפלד. סופרסטאר הגנתי מספר 1, שחקן בעמדה מספר 4 שבלט בתחילת דרכו בהפועל גליל עליון וגם עבר תקופה מעולה במדי קונטיקט במכללות, למרות שלמרבה הצער לא נבחר בדראפט ה־NBA. הוא גם ידע לשים את הכדור בסל (2,898 נקודות ב־303 משחקים בליגה), ושיחק תפקיד משמעותי בזכייה ב־11 אליפויות, 7 גביעים, ורגע שיא אחד – כאשר הני, את גביע אירופה לאלופות בתור הקפטן אחרי ניצחון על פנאתינייקוס בגמר הסופרוליג.
הסוף לא היה נעים, בטח שלא ראוי לקשר עם שחקן כ"כ חשוב. אחרי 12 שנה בקבוצה הוא קיבל החלטה לעזוב ב־2002, בעקבות הדחייה של בקשתו לקבל חוזה משופר בגיל 34. ההנהלה אמרה לו שהוא חופשי לעזוב, וזה מה שעשה – רק שגם לא חזר לשחק בכלל ופרש מכדורסל, אחרי ששקל לחתום בקבוצת העיר שבה נולד, רמת־השרון.
2 צפייה בגלריה
אין היום במכבי ת"א מישהו עם התודעה ההגנתית הזו. נדב הנפלד משה ברנר
(צילום: ראובן שוורץ)
אבדיה הגשים את החלום שהנפלד לא הצליח, ומשחק ב־NBA. הוא הפתיע רבים מהרגע בו נכנס לליגה הטובה בעולם, כאשר את החששות מהקליעה שלו מבחוץ השתיק בזכות יכולת הגנתית מדהימה, כזו שלא היה מוכר בזכותה כאשר עדיין שיחק במכבי ת"א. לאט־לאט התחלתי לשמוע את ההשוואות להנפלד, שם נרדף להגנה פנטסטית. מי מהשניים טוב ויעיל יותר, שומר צמוד יותר, ועוד ועוד. אף פעם אין סוף להשוואות. המומחים סבורים שלמרות שהוא כישרון, ביכולתו העכשווית עדיין לא ניתן להשוות את אבדיה למיטב שחקני ההגנה ב־NBA. אבל אני לוקח את זה צעד נוסף קדימה – אבדיה, למרות ההנאה הגדולה שהוא גורם למי שצופה בו בארץ, עדיין לא השתווה להנפלד. יש לו את הרצון להגיע לשם, ואולי פעם יהיה אפשר לדבר במונחים כאלה. עד אז, הנפלד הוא הגדול מכולם בכל הנוגע להגנה.
