חמש שעות אחרי האזעקה הראשונה ב-7 באוקטובר, ספידי סמית' כבר היה על המטוס ליוון. אחרי שהמצב התבהר והליגה חודשה, הרכז בן ה-31 – שהוביל את הפועל ירושלים לגמר ליגת האלופות ולזכייה שנייה ברציפות בגביע המדינה – החליט לסמוך על אנשי המועדון שהרגיעו אותו וחזר לארץ.
כמעט שנה אחרי ורגע לפני שיפתח את עונתו השלישית במועדון, כוכב האדומים מספר בריאיון בלעדי ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet איך המלחמה השפיעה עליו ועל משפחתו. "אני זוכר היטב את השבת הזאת. ב־6 וחצי בבוקר התחילו האזעקות, הייתי ממש בשינה עמוקה והתעוררתי. לא ממש הבנתי באותו רגע מה קורה, האמת היא שאני עדיין לא מבין הרבה. אני רק זוכר שניסינו לצאת מכאן מהר ככל שיכולנו".
"מרגיש מבורך פה"
פחדת? מה גרם לך להישאר בישראל אחרי מה שקרה?
"התכוונתי לקום בבוקר לעוד יום רגיל בישראל, בגלל שלא הבנתי יותר מדי מה קורה אז לא ממש פחדתי, אבל ברור שהייתי מודע. למאמן שלנו, יונתן אלון, היה חלק גדול בהחלטה לחזור. חזרתי בידיעה שאם משהו קורה אז למערכת יש את האפשרות להביא אותנו לסביבה בטוחה כמה שיותר מהר. זה היה כל הסיפור, פשוט לדעת שיש מסביבך אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם במצבים כאלה".
מה המשפחה שלך חושבת על זה?
"הם לא רוצים שאהיה פה, אבל באמת שאני מרגיש מבורך לחזור לארגון כזה מדהים. אני שמח להיות בישראל, אוהב מאוד את המועדון ואת האוהדים".
היית מאוד קשור למאמן הקודם אלכסנדר דז'יקיץ', שהחליט לעזוב בגלל המצב. איך זה השפיע עליך?
"זה השפיע עליי מאוד. הוא היה הסיבה לכך שהגעתי לישראל, הוא גם היה הסיבה לכך שחזרתי לשנה שנייה וגם הסיבה לאיך ששיחקתי באותה תקופה. ברור שזה גם השפיע על שאר השחקנים. אני עדיין מדבר איתו מדי פעם, מערכת היחסים שלנו ממש לא הלכה לשום מקום. זה תמיד שם לאורך כל הדרך".
ניסית לשכנע אותו להישאר?
"באותו זמן לא ניסיתי לשכנע אותו להישאר, הרגשתי שזאת פשוט ההחלטה שלו, הבנתי שהנפש שלו רוצה להיות במקום בטוח. אני מאוד מכבד אותו על זה, הבנתי אותו במאה אחוז וממש לא התאכזבתי ממנו. אתה לא יכול להיות מאוכזב בסיטואציה כזאת, הוא בן אדם בדיוק כמו כולם, אי־אפשר לבקש ממנו לעשות שום דבר שלא בשליטתו. לא דאגתי לשום דבר אחר מלבד איך שהנפש שלו תרגיש".
מה אתה חושב על ההחלטה להשאיר את יונתן על הקווים?
"מלכתחילה חשבתי שזו החלטה מצוינת. תמכתי בו כמאמן כבר בעונה שעברה, ואני באמת מתכוון לזה. הוא מנהיג נהדר ואחד כזה שיודע להניע את השחקנים. אני שמח מאוד שהוא המאמן שלנו, כי זה פשוט מרגיש הרבה יותר קל וטוב שהוא כאן איתנו".
המסע לבירה
כאמור, סמית' מרגיש בבית בירושלים. הוא אחד השחקנים האהובים על האוהדים, ומוערך מאוד מקצועית. הרכז האמריקאי עבר לא מעט תחנות באירופה אחרי שניסה ללא הצלחה להיבחר בדראפט 2015. הוא שיחק בין היתר בבלגיה ובהונגריה, ולפני ארבע שנים וחצי חתם במכבי חיפה, במדיה הספיק לרשום שמונה הופעות בלבד, כולל פלייאוף. לאחר מכן עבר ללימוז' ולריטאס וילנה, איתה זכה באליפות ראשונה בליטא אחרי 12 שנים וסיים עם ממוצעים של 10.9 נקודות, 5.7 אסיסטים ו-2.6 ריבאונדים. בליגת האלופות רשם 9.3 נקודות, 5.7 אסיסטים ו־2.8 ריבאונדים. היכולת באותה עונה עם הליטאים סידרה לו את החוזה בהפועל ירושלים, והשידוך הזה עבד מהרגע הראשון. כאמור, הוא היה חלק מרכזי במסע המרשים בליגת האלופות, ונבחר ל-MVP בשתי הזכיות הרצופות בגביע.
אחרי שש שנים בליגת האלופות, ירושלים החליטה לחזור למפעל השני בחשיבותו באירופה - היורוקאפ. מרגיש שזה יותר מאתגר?
"ליגת האלופות כן הייתה מאתגרת כמו כל ליגה ששיחקתי בה, אנחנו משחקים מול קבוצות מאוד תחרותיות גם בליגה הישראלית. נהיה חייבים להיות עקביים ביורוקאפ ולהגיע מוכנים".
זכייה ביורוקאפ שווה כרטיס חופשי ליורוליג. מטרה ריאלית?
"המטרה היא קודם כל לבוא לכל משחק עם המיקוד הנכון, וכמובן שבסופו של דבר להגיע לסטנדרטים של קבוצת יורוליג. יש לנו קבוצה נהדרת, אנחנו רק צריכים לוודא שנהיה מפוקסים כדי שנוכל להגיע לפלייאוף. ברגע שנשמור על עצמנו ועל הפוקוס הכל יהיה קל".
בעקבות המצב הביטחוני אתם נאלצים לארח שנה נוספת את המשחקים הביתיים באירופה במדינה זרה, הפעם בבולגריה. לא אידיאלי.
"זה קצת קשוח. לוח הזמנים שלנו פשוט מטורף, אנחנו משחקים בתחילת שבוע בליגה הישראלית וביום רביעי ביורוקאפ, כשתוך כדי יש לנו טיסות הלוך־חזור. זה באמת משוגע, אבל אני רק מצפה וגם מודע לזה שהקבוצה תדע לשים אותנו בעמדה הנכונה כדי שהגוף שלנו יישאר בריא ויידע לנהל את העומסים".
ואם כבר דיברנו על ציפיות גבוהות, אתה חושב שהפועל ירושלים תיקח אליפות השנה?
"ברור שההתמקדות שלנו היא קודם כל במטרה לזכות באליפות, זו הסיבה שאנחנו נמצאים כאן ושהפועל ירושלים היא מועדון גדול. אנחנו רוצים לקחת אליפות, לזכות בגביעים, להוביל פה מורשת ולהפוך לאגדות. זה בידיים שלנו".
אתה כבר עונה שלישית בהפועל ירושלים. מרגיש כמו המנהיג של הקבוצה?
"ברור לי שיובל זוסמן הוא הקפטן, אבל כן, אני מרגיש המנהיג. אני מרגיש שיש לי פה הזדמנות מאוד טובה, יש לי הרבה על הכתפיים ואני יודע שהרבה דברים תלויים בי. אהיה מוכן לזה".
"רוב החברים שלי כאן"
מה אתה הכי אוהב בארץ?
"מה שאני הכי אוהב בישראל זה שכמעט רוב החברים שלי משחקים כאן. אנחנו מאוד קרובים אחד לשני, יש לי פה חברים ששיחקתי איתם בקולג', אז זה פשוט נהדר. אני אוהב מאוד את הים, וגם לנסות סוגים שונים של מאכלים".
חתמת לשנתיים נוספות, תפרוש בירושלים?
"אני באמת לא יודע. לא קבעתי לעצמי תאריך פרישה ולא חשבתי על המדינה שאפרוש בה. מובן שזה יהיה נהדר לפרוש במדינה שאני אוהב ומעריך, ושמעריכה אותי בחזרה".
פורסם לראשונה: 01:30, 18.09.24