ב-2007 התחולל אירוע מכונן בכדורסל הישראלי - היווסדה של קבוצת אוהדים ראשונה בשם הפועל אוסישקין, שקמה על חורבות האולם המיתולוגי של הפועל ת"א המידרדרת. בזמנו רבים נטו להביט בזלזול על הפרויקט שהחל בליגה א', ההנחה הייתה שמדובר בלא יותר ממחאה של כמה סוררים נגד העירייה וניהול המועדון. אבל אותם אוהדים דיברו על מהפכה, והם היו רציניים לגמרי בכוונות שלהם, עד כדי כך שקבוצת האם נאלצה להתאחד איתם כעבור שנתיים כדי להימנע מפירוק – כל הדרך למעלה בחזרה לליגה הבכירה.
למהפכנים יש מקום של כבוד בהיסטוריה בעיקר כי יש להם חזון. אלא שספק רב אם הוגי הרעיון העזו בכלל לדמיין ש-17 שנה אחרי, לא רק שהם יצליחו להזיז את הגבינה מהידיים של היריבה העשירה והשנואה מכבי ת"א, אלא ממש לנגוס בה.
בדיקת DNA
לאדומים לקח זמן לפנטז על אליפות ראשונה מאז 1969, אבל בשנתיים האחרונות זה היה ממש קרוב, לכאורה. למה לכאורה? כי בשני המקרים הדרך לצלחת הייתה צריכה לעבור דרך סדרה נגד מכבי ת"א. הניסיון במעמדים האלה, העומק והיתרון האיכותי של הצהובים היו מחסום מקצועי ובעיקר מנטלי בלתי שביר.
לא פשוט לשנות DNA של מועדון, אבל בעלים אמיד וכסף גדול יכולים לקצר תהליכים. עופר ינאי לא רכש את הפועל ת"א כדי לתת פייט, אלא במטרה לקחת את השליטה בכוח הכיס. זה אומר לשים 70 מיליון שקל, מתוכם 32 מיליון שקל תקציב שחקנים - לראשונה בהיסטוריה הכי גבוה בליגה. רעידת אדמה של ממש בענף שהתרגל להסתכל על מכבי ת"א מלמטה בכל הקשור ליכולות כלכליות.
התוצאה: קיץ שבהפועל ת"א לא זוכרים כמותו. מעולם לא קרה שהאדומים בנו סגל מסקרן ומדובר יותר מזה של הצהובים. וכשמכבי ת"א עוברת את אחד המשברים הפיננסיים הגדולים בתולדותיה, על רקע המצב הביטחוני ואיבוד הביתיות ביורוליג, היריבה מרגישה שאין זמן טוב יותר לבצע עקיפה. כי אם לא עכשיו, אז מתי? הבעיה – אין כאן אמצע. זה או אסון או ששון, או סקנדל או פסטיבל - בלי אליפות שום דבר לא באמת קרה. כגודל הציפיות ככה גם הלחץ.
התזוזות הטקטוניות החלו לפני שנה וחודשיים, כשהפועל ת"א הודיעה על שינוי במבנה הבעלות עם כניסתו של ינאי שהחזיק 51 אחוז. בינתיים אחוזי השליטה עלו ל-81 אחוז. לא מדובר רק בצעד דרמטי עבור מועדון שעד היום נוהל על ידי אנשים שצמחו ביציע, אלא במהלך שעשוי לשנות את פני הכדורסל הישראלי כולו. הרי לא כל בעלים, עשיר ככל שיהיה, ממהר ללכת אול־אין. אחרי ההדחה ברבע גמר היורוקאפ וההפסד בגמר הפלייאוף, היה ברור שינאי שואף ליותר. להרבה יותר. והוא לא מסתפק רק בצלחת, הוא מכוון לזכייה במפעל השני בחשיבותו באירופה כדי לגרוף את הפרס הגדול - כרטיס ליורוליג על אפה ועל חמתה של מכבי ת"א הגדולה.
מסיבת העיתונאים של הפועל ת"א לפתיחת העונה
שמעון אמסלם, אחד הסמלים הגדולים באדום וכיום נציג הבעלים, מסתכל קדימה. "זה פרויקט מאוד ייחודי", הוא אומר. "התהליך הזה מאוד בריא להפועל ת"א. כשהיא תהיה גדולה, חזקה ותתחרה על תארים בצורה רציפה, אז כל יחסי הכוחות ישתנו. זה ירים את כל הליגה למעלה. עכשיו הרבה קבוצות מבינות שכדי להיות בטופ צריך להשקיע ולמצוא מקורות כספיים נוספים".
דמי הרצינות הראשונים של ינאי הקיץ היו הנחתתו של שחקן פנרבחצ'ה, ג'ונתן מוטלי, ממש מתחת לאף של מכבי. מפה הבעלים רק הגביר מהירות והחתים בזה אחר זה שמות מפוצצים כמו פטריק בברלי - רכז בעל עבר עשיר ב־NBA, וברונו קבוקלו - סנטר ברזילאי שהגיע מפרטיזן בלגרד וכיכב באולימפיאדת פריז. ובזמן שהאדומים בנו קבוצת כוכבים, הצהובים איבדו את כל הנכסים שלהם, בעיקר הארבעה שסחבו אותם על הגב בשנתיים האחרונות והחזירו אותם לטופ של היורוליג - ווייד בולדווין, לורנזו בראון, בונזי קולסון וג'וש ניבו.
אם לא מספיקות ה"גחמות" של ינאי, הבעלים רוצה לעבור לשחק במבצר של מכבי, היכל מנורה מבטחים, כדי לעשות קפיצת מדרגה נוספת: למכור יותר מינויים ולהוכיח ליריבה הגדולה שגם מבחינת הקהל המועדון שלו כבר לא בעמדת נחיתות. אמנם לא כל האוהדים מתלהבים מהרעיון לחלוק אולם עם הצד הצהוב, אבל בשורה התחתונה מדובר בהצהרת כוונות של השחקן החדש במגרש.
שלב ההוכחות
מובן שכרגע הכל על הנייר. עד שלא הוכח אחרת מכבי ת"א היא האלופה והקבוצה הבכירה בכדורסל הישראלי. תשאלו את יותם הלפרין, שכבר היה בסיטואציה דומה, כאשר אורי אלון ניסה לבצע מהפכה כזו בהפועל ירושלים. "אם מועדון רוצה לפתח מסורת, הוא צריך להתעסק רק בעצמו", מסביר מאמן קבוצת הנוער של הצהובים כיום. "אחד הדברים הטובים במכבי זה שהם מעולם לא הסתכלו החוצה, רק אל תוך עצמם. בזמנו בירושלים, גיא הראל ואייל חומסקי הכניסו למועדון את הגישה הזו, וזה חילחל בנו. לא הסתכלנו על מכבי הגדולה, כי מכבי תמיד תהיה מכבי, לא משנה איזו קבוצה יבנו בארץ. תחרותיות היא דבר נהדר, אך החוכמה היא להיות שם לאורך זמן".
וכאן בדיוק הנקודה. לא רק שהפועל ת"א נבנתה מאפס, יש לה גם לא מעט פערי תפיסה להדביק. במכבי ת"א ידעו לאורך השנים להתמודד עם זעזועים, משברים ואתגרים - לכן חובת ההוכחה היא על האדומים לעמוד בסטנדרטים החדשים, ברף הגבוה שהם בעצמם הציבו.
הסגל אמנם בנוי משחקנים בכירים שכבר היו במעמדים גדולים, אבל גם האגו צפוי לדבר. המבחן הגדול של סטפנוס דדאס יהיה לחבר את כל הפאזל הזה ולדאוג שלא יהיה מרמור שיפרק לו את העסק. "כששחקן מגיע למכבי ת"א הוא אומר תודה על ההזדמנות, ומבין שהמועדון יותר גדול ממנו", מסביר גורם בכיר בכדורסל הישראלי. "במקרה של הפועל ת"א, בגלל שמבחוץ מסתכלים עליה כקבוצה חדשה שרק נבנית, אז שחקן כמו בברלי רואה את עצמו מעל המועדון, ופה מתחילות הבעיות".
בהפועל ת"א מודעים לעניין, ויעשו הכל כדי לשלוט במצב. "כל תהליך גדילה של מועדון מייצר חבלי קליטה", מוסיף אמסלם. "הפועל ת"א היא מקום שמייצר לחץ, ומי שלא עומד בו ולא יודע להתנהל בתוכו לא יוכל להצליח כאן. קשה מאוד לשחק במועדון כזה, בטח עם הדרישות של הקהל ועכשיו גם של הבעלים החדש. כשאני שיחקתי פה היו שני זרים בלבד. הפער בין הפועל למכבי היה עצום, והיינו צריכים לייצר DNA משלנו כדי להיות תחרותיים, אלו תהליכים שלוקחים זמן. כשאתה מגיע למשחקים על תואר, מכבי ת"א תמיד תהיה שם. אנחנו צריכים לדאוג שהפועל תהיה שם, וזה יקרה באמצעות ארבעה מרכיבים: יכולת, ארגון, שחקנים וקהל. כשכל זה ייצא לפועל ונהיה קרובים לתארים, זה ימשוך אותנו למעלה ויוציא מאיתנו דברים טובים".
מלבד חבלי הקליטה ישנן גם לא מעט מחלוקות בין ינאי להנהלה הישנה, אם זה על דרכי הניהול, עניינים מקצועיים או כאמור על הנושא הרגיש ביותר בחודשים האחרונים, המעבר ליד אליהו. בהפועל ת"א התרגלו להיכל קבוצת שלמה הקטן והחם שהעניק להם יתרון עצום, ומעניין יהיה לראות איך האוהדים יתאימו את עצמם למציאות החדשה - בהנחה שהקבוצה אכן תעבור למנורה מבטחים. כרגע הכל תחת סימן שאלה גדול, והלחץ ידבר. "אם לא נזכה באליפות זה יהיה כישלון וגם הפתעה", הודה ינאי במסיבת העיתונאים, וגם הוא מודע להשלכות של אי־עמידה במטרות שעליהן הצהיר.
"היה להפועל ת"א קיץ חריג בקנה מידה ישראלי", מדגיש הלפרין, "אבל זה עוד לא אומר שום דבר. הגדולה של מועדון כמו מכבי היא לדעת לשמר יציבות. נבחן את זה בסוף השנה הנוכחית, ובעיקר לאורך השנים הבאות. זה נחמד, יפה ומאתגר וטוב לכדורסל, אבל ברגע שזה לא לאורך זמן, אז זה לא שווה הרבה. האתגר הכי גדול של מועדונים הוא לייצר מסורת. מכבי עושה את זה לאורך שנים, וחובת ההוכחה היא עדיין על כל היתר".
התחלה קשה
חובת ההוכחה שהלפרין מדבר עליה נופלת על כתפיו של דדאס, שלא אימן מעולם סגל כל כך כישרוני ועמוק. המבחן הגדול שלו יהיה לתמרן בין לא מעט שחקנים שירצו להוביל, וליצור היררכיה שאולי לא תמצא חן בעיני כולם. לפחות עד כה נראה שעוד ייקח זמן להדביק הכל, בטח אחרי ההדחה ברבע גמר גביע ווינר וההפסד במשחק הראשון ביורוקאפ. ואם זה לא מספיק, האדומים צריכים להתמודד עם בעיות מדאיגות, כמו הדיווחים על כך שבברלי ישן במלון בנפרד מחבריו בזמן השהות בבדאלונה, ועל כך ששחקנים בילו עד כמעט שלוש לפנות בוקר לפני המשחק.
אם בהפועל ת"א רוצים להתחיל מסורת חדשה, הם יצטרכו קודם כל לדעת לטפל במקרים כאלה - ובעיקר למנוע אותם מראש. כשזה יקרה נוכל לדבר ברצינות על סדר חדש בכדורסל הישראלי.
פורסם לראשונה: 01:30, 06.10.24
