ב-18 באפריל, שחקן הפועל גליל עליון לוטן אמסלם אמור היה להיות בדרכו לכיוון המרכז למשחק מול מכבי ת"א. אבל אז אבא שלו, שחקן העבר שמעון אמסלם, התקשר לספר שדוד שלו, נדב ליאני ז"ל, נהרג בתאונת אופנוע. "בהתחלה לא רצו להודיע לי", מספר אמסלם הצעיר. "ידעו שיש לי משחק באותו היום, אבל הבינו שאי-אפשר להסתיר ממני דבר כזה. הייתי בשוק מוחלט, ישר התקשרתי למאמן ברק פלג, שאמר לי: 'תעשה מה שאתה צריך'. להלוויה הגיעו אנשי הנהלה של הקבוצה והמשכתי איתם למשחק, ממש רציתי לשחק. זה היה מאוד קשה לשנות אווירה, אבל רציתי להודות למועדון על התמיכה ולשחק גם בשביל המשפחה שעברה זעזוע ענקי, קצת לשמח את הקרובים אליי בתקופה כזאת קשה. בסוף ניצחנו".
השבוע אמסלם התחיל את סדרת רבע גמר הפלייאוף עם הפסד במשחק הראשון, 106:69 להפועל חולון. בראיון בלעדי ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet הוא מספר על הקשיים במעבר צפונה, למה עזב את הפועל ת"א שעימה הוא מזוהה כל כך והאם עוד יחזור לשם.
"לא ישנתי בלילות"
קצת אחרי תחילת העונה אמסלם בן ה-21 החליט שהוא רוצה שינוי, והוא לא היה פשוט – לעזוב את הקבוצה שבה גדל, הפועל ת"א, ולעבור בהשאלה להפועל גליל עליון במטרה לקבל יותר דקות משחק. החלטה ממש לא פשוטה עבור בנו של כוכב העבר הענק והסמל של הפועל ת"א, המועדון שבו גדל מגיל שבע ורק לפני שנתיים חתם בקבוצה הבוגרת לחוזה ארוך טווח של ארבע שנים. ואם זה לא מספיק קשה, אז גם מעבר דירה ראשון בחייו מצפון ת"א לכפר בלום.
"בפעם הראשונה שהגעתי לשם הייתי בשוק", משחזר אמסלם. "אמרתי לאבא 'אני גר בחו"ל'. עד עכשיו אני מתלהב מזה שאני רואה פרה. לקח לי הרבה זמן להתרגל, אבל זה המקום הכי יפה בארץ".
השקט בצפון באמת תורם לכדורסלן?
"ברור. אין לנו משהו אחר להתעסק בו פרט לכדורסל. היציאות שלנו זה להכין ארוחת ערב משותפת ולראות משחק בטלוויזיה או שאנחנו טובלים בירדן אחרי כל אימון – והמים מה זה קפואים. גם יש בתוך המים לוטרות, זאת הייתה הפעם הראשונה שראיתי את החיה הזאת".
איך הסתדרת לבד בהתחלה?
"בשבוע הראשון אבא שלי היה איתי. אמנם לא בכיתי דמעות, אבל היה ממש קשה. אני ילד של בית, לטיולים שנתיים לא הייתי יוצא, אני לא מתחבר לדברים האלה. לא ידעתי אפילו להכין חביתה, אז לגור לבד? אבל אז נפצעתי אחרי חמישה ימים, מוזר קצת להגיד את זה, וזה עזר לי כי לא הייתי צריך להיות שם כל הזמן, וזה עזר לי להתרגל למקום".
מה קרה עם הפועל ת"א?
"בתחילת העונה עשיתי שיחה עם דני פרנקו, החלטנו שאני נשאר בסגל ושיש לי מקום, האמנתי בעצמי וגם רציתי להישאר כי זה מקום שגדלתי בו. פתאום החתימו הרבה שחקנים בכירים וחמישה זרים, והתחלתי להבין לאן זה הולך. ההחלטה הייתה מאוד קשה, לא ישנתי בלילות, אבל אז גם הפועל אמרו לי שאני צריך לקבל את ההחלטה שהכי טובה לי לקריירה, וזה מה שעשיתי בסוף".
יש אכזבה מהמועדון?
"לא כל כך התאכזבתי, אני מבין שבסוף כדורסל זה ביזנס. יש לי אבא שעבר הרבה דברים בקריירה והוא דואג להזכיר לי אותם. אבל כן היה לי מאוד קשה לעזוב מקום שאני אוהב – ומקבל בחזרה אהבה – יש במועדון הזה אנשים שגידלו אותי. לא חשבתי שזה יגיע למצב שאצטרך לעזוב".
תחזור מתישהו הביתה להפועל?
"נסיים את העונה הזאת ונראה. מאמין שכן אחזור, אבל זה יהיה מהדלת הקדמית. לא אחזור בכל מחיר כדי לשבת על הספסל".
הרעב, החוצפה והלב
אמסלם חזר לשחק בתחילת חודש דצמבר ושותף ב-20 משחקים (בשמונה מהם פתח בחמישייה), שבהם קיבל בממוצע 14.3 דקות ורשם 5.8 נקודות לצד 2.2 ריבאונדים. משחק השיא שלו היה מול נס-ציונה, ובו רשם 19 נקודות עם 3 ריבאונדים. "נפצעתי מהר אז לא הספקתי אפילו ללמוד את התרגילים", הוא אומר, "וכשחזרתי הייתי צריך להשתלב בקבוצה שרצה כבר תקופה והדברים לקחו קצת זמן. אבל באמת שקיבלתי שם מלא אהבה".
"אבא ואני מאוד תחרותיים, כל דבר אנחנו הופכים להתערבות, אז החלום שלי זה לעבור את אבא. זה יהיה מאוד קשה כי הוא עשה קריירה ענקית, אבל מה שכן, יש לנו את אותו הרעב ואת אותה החוצפה. הוא גם העביר אליי את הלב הגדול"
כמה אבא שמעון דומיננטי?
"מאוד מעורב, אבל לא מתערב. אנחנו מאוד דומים אחד לשני, וזה מאוד עוזר שיש לצידך מישהו שעבר דרך כזאת מטורפת בקריירה. הוא יכול לתת לי הרבה עצות".
הוא נותן לך בראש לפעמים?
"לפעמים? כל הזמן. כשהייתי ילד, היה איזה משחק צמוד, ויצאתי עם חמש עבירות שלוש דקות לסיום והפסדנו. בדרך חזרה לאוטו אמרתי לו 'היה לי משחק טוב כי קלעתי 20, אז לא נורא', והוא ענה לי 'אתה פחדן, עשית את העבירה החמישית בכוונה כי ידעת שיש לך משחק טוב ולא רצית לקלקל'. לא אשכח את זה, לקחתי את המקרה הזה כמשהו טוב שקרה, הבנתי שאני לא צריך להיות פחדן".
כמה חשוב לך להצליח בזכות עצמך? אגב, יש תחרות עם אבא?
"חשוב לי מאוד. ויש פה תחרות סמויה, אני חייב לעקוף אותו. אנחנו מאוד תחרותיים, כל דבר אנחנו הופכים להתערבות, אז החלום שלי זה לעבור את אבא. זה יהיה מאוד קשה כי הוא עשה קריירה ענקית, אבל מה שכן, יש לנו את אותו הרעב ואת אותה החוצפה. הוא גם העביר אליי את הלב הגדול".
אתה מקבל טלפון ממכבי ת"א, אתה הולך?
"מכבי בסוף היא אחת הקבוצות הגדולות במדינה ובאירופה, חלום של כל שחקן. אם הטלפון יגיע, לא יודע איך אתמודד עם זה".
לסיום, על מה אתה חולם בלילה?
"החלום הכי גדול זה להיות שחקן מוביל ולשחק באירופה. אם אצא לאירופה אז אעבור את אבא, כי הוא לא שיחק שם".
