קטש: "אוהב את המחויבות של רומן"
(באדיבות ONE)
במכבי ת"א התמוגגו אתמול (חמישי) מאושר, אחרי שהצליחו לסגור את השבוע הכפול ביורוליג עם ניצחון שני - 69:88 על וילרבאן - שהעלה אותם למאזן 1:3 ביורוליג. בכל זאת, גם 'וי' מרשים בחזרה הגנרלית לקראת משחק לא פחות חשוב (לפחות אם שואלים את האוהדים): ביום ראשון בהיכל האנרבוקס בחדרה מול הפועל ת"א בגמר גביע ווינר.
הצהובים שוב נקלעו לפיגור דו-ספרתי מוקדם (מינוס 13) במחצית הראשונה, וכמו נגד מונאקו ביום שלישי - ידעו להתעורר בחצי שני שונה לחלוטין עם הרבה מאמץ קבוצתי ומחויבות מצד השחקנים. כמו גם התעלות הגנתית שהייתה כל-כך חסרה במשחקים האחרונים. ועדיין, למרות האידיליה הקבוצתית, שני המשחקים האחרונים ביורוליג הוכיחו שמכבי ת"א שייכת בעיקר לשני כוכבים מרכזיים - לורנזו בראון ו-ווייד בולדווין, ששיתוף הפעולה ביניהם גורם לקהל הצהוב ללקק את האצבעות.
בראון סיים אתמול עם 17 נקודות, 3 ריבאונדים ו-6 אסיסטים ו-בולדווין עם 12, 5 ו-8 אסיסטים בהתאמה. אבל זה הרבה מעבר למה שאפשר לראות בדף הסטטיסטיקה. כבר הרבה שנים לא היה במכבי כזה צמד מיוחד שמפרגן אחד לשני, לא מתעסק בענייני אגו, כשכל אחד בתורו יודע מתי לקחת את המושכות כשהקבוצה צריכה אותו.
אחד הקומפלימנטים הכי יפים ונכונים שנשמעו על בראון מאחד מאנשי הקבוצה הוא שמדובר ב"חיית טרף" - כזאת שנמצאת באמצע שעת הצייד שלה. בדיוק ככה אפשר לראות את בראון במהלך כל התקפה והתקפה, שאותה הוא מנהל בלי לדפוק חשבון. הוא מכדרר את הכדור לאט-לאט, סוקר את המתרחש בעיניים בוחנות וברגע שהוא מזהה את ההזדמנות הנכונה - הוא שולח את הכדור לשחקן שנמצא במצב הכי נכון וטוב כדי לסיים את ההתקפה הזאת עם נקודות.
"אמאל'ה ואבאל'ה"
השילוב המיוחד בין השניים נובע מכך שהם בני אדם מאוד שונים אחד מהשני באופי שלהם. בראון פחות חושב על עצמו ויותר אוהב לייצר מצבים נוחים לשחקנים אחרים, בולדווין מתיימר להיות יותר סקורר או שחקן שאוהב לייצר לעצמו את מצבי הזריקה. ביחד הם מציגים שילוב מושלם.
"החיבור שלנו פשוט מדהים", פירגן בראון לחברו. "אף פעם לא שיחקתי עם שחקן שעושה דברים שדומים לאיך שאני משחק, ואני יכול להגיד שזה מאוד נוח. מתי שאני מתעייף אז הוא יכול לקחת את המושכות, ולהיפך". בולדווין מסכים: "הוא רכז מעולה. הוא לא עשה איתנו את כל תקופת ההכנה בגלל שהיה בדיוק עם נבחרת ספרד ביורובאסקט, אבל אז הגיע וניסה שהדברים יעבדו כמה שיותר מהר. זה הצליח לו". גם האוהדים היו בטירוף וחלקם שאל בסיום: "מי כרגע יכול לעצור אותם?".
כל שיתוף הפעולה הזה מאוד זר למכבי ת"א. הרי ב-4 השנים האחרונות מי שהיה עם הכדור ברוב ההתקפות, כמעט לבדו, היה סקוטי ווילבקין. לצידו, ברוב הפעמים, בכלל לא היה רכז ברמה גבוהה שידע להוריד ממנו את העומס של ניהול המשחק. אולי בשל כך, זאת בדיוק הייתה כוונת המשורר של עודד קטש בקיץ האחרון. לתקן את הטעות הזאת מתוך הבנה מלאה שכדי לחזור להיות קבוצה מובילה ביורוליג צריך שני רכזים ברמה גבוהה, כאלה שיודעים לשחק ביחד וגם כל אחד לחוד. לא בכדי, האוהדים הצהובים הציפו אתמול, כאמור, את הרשת עם מחמאות לשניים, אחת מהן - על הרכז הנהדר - עוד תהפוך לוויראלית: "לורנזו בראון, אמאל'ה ואבאל'ה" (ותודה לכלה מורן בן אסולין).
