נשים היושבות לצד השחקנים, המאמנים ואנשי הצוות על הספסל בענפי הכדור בליגת הגברים, גורמות לא פעם לתהייה על תפקידן בכוח. ככל שיטענו שישראל מתקדמת בעניין שילוב המין השני על שלל תפקידיו בספורט, עדיין התמונה נדירה למדי. אחרי שלעירוני נס ציונה הייתה פיזיותרפיסטית במשך שנים, והעולה החדשה קריית אתא מתהדרת באישה בתפקיד המנכ"ל, גם הפועל גליל עליון מציגה שינוי מרענן הבולט לעין השנה אפילו על הפרקט: מאמנת כושר ראשית.
חן לביא (36), שהייתה בעברה כדורסלנית, היא מאמנת הכושר הראשונה בליגת העל בכדורסל. הריאיון הזה נקבע בסוף משחק רבע גמר ווינר נגד הפועל חולון, רק כאשר השחקנים נכנסים סופית לחדר ההלבשה, כי לפני כן יש לה כמה משימות: היא עולה איתם לטרום חימום, לחימום עצמו (וזוכה לכיפים המסורתיים בין הקליעות והתרגילים), נשארת בין המחציות ולבסוף בתרגילי השחרור, כשהאולם כבר מתרוקן כמעט לגמרי.
עד לפני שנה לביא לא יכולה הייתה לדמיין שהצפון יהיה הבית החדש שלה, אבל מודה שחיפשה כיוון אחר בחיים. "עבדתי בליגת העל לנשים ובמחלקות נוער, והחלטתי שאני מסיימת את התפקידים שם, מבינה שרוצה להתקדם. אי אפשר לרקוד על כל החתונות, כלומר לעבוד במקום אחד ולצפות שאגיע למקום אחר. הרגשתי מיצוי, וחיכיתי שיהיה לי משהו רלוונטי", היא מספרת.
הדרך לאולם המיתולוגי בכפר בלום נסללה על ידי הגורל שאחז יד עם חברתה של לביא, המתגוררת באזור. החברה פגשה בחדר הכושר בקריית שמונה את מי שאימן את הקבוצה בעונה החולפת, קוסטאס סטרטקיס הסרבי. "אתם חייבים להיפגש שניכם, הוא מאוד מוכשר וטוב", שכנעה אותה אז החברה. לביא נתנה הזדמנות, אמרה שתשמח לפגוש את סטרטקיס, שמצידו אירח אותה מספר פעמים והשניים התקרבו. כאן נכנס לקבוצה המנהל המקצועי של גליל עליון, יונתן אלון, שבעבר הלא רחוק אימן את הפועל ירושלים.
"יש לי גם כובע של ספורטתרפיסטית, ויונתן שאל אותי אם אני יכולה להישאר. הוא רצה עוד זוג עיניים על השחקנים שלו, ולי זה התאים משום שלא הייתי סגורה בשום קבוצה", היא מרחיבה בחיוך על המעבר לדירה של סטרטקיס והפיכה של השניים לחברים טובים. "זכיתי", היא אומרת בביטחון. "ניהלנו הרבה שיחות בכובע מאמני הכושר. ראיתי אותו עובד ובו זמנית עזרתי לפיזיותרפיסט וליוויתי את הקבוצה במעטפת הרפואית".
אלא שבקיץ סטרטקיס עזב, והרצון של הקבוצה שלביא תישאר לצידו בעבודה משותפת כבר לא יקרה. יחד עם זאת, בקבוצה לא ויתרו עליה, והטלפון מהמאמן ברק פלג הגיע מיד. "לא ציפיתי לזה, וגם קוסטאס לא אמר לי כלום. ברק אמר שאני אחת האופציות המובילות ושהם רוצים לדעת מבחינתי אם זה רלוונטי להיות מאמנת הכושר של גליל עליון".
מצד אחד, לביא הבינה שיש לה נעליים גדולות להיכנס אליהן. מצד שני, הרצון של גליל למחויבות 24/7 רק להם, ומלבד עבודה עם קבוצת הבוגרים ישנה גם עבודה עם מחלקת הנוער, התאימה לסטנדרט שלה. "הקול האינטואיטיבי שלי אמר שאני בשלה וברור שכן, לא רק בגלל ההצעה שהיא מפתה, אטרקטיבית ומחמיאה. גם לעבוד עם ברק, אבישי גורדון, יונתן וכל המערכת. הם יצרו פה משהו בשנה שעברה, ואני השתלבתי בו. לעבודה גופנית יש תפקיד גדול בתוך האימון, לי יש חלק גדול ביום יום שלה השחקנים, בניהול העומסים שלהם- ואני חיפשתי בדיוק את המקום הזה".
"אם זה נותן למישהי איזושהי מוטיבציה, תחושה טובה וביטחון להגיע לבמות האלה - אני בעד. אני בכללי חושבת שגבר או אישה צריכים לשאוף להיות הגרסה הכי טובה של עצמם, לרצות להשפיע לטובה כמה שיותר"
העובדה שלביא הייתה כדורסלנית בעברה גרמה להתקרבות נוספת בינה לבין השחקנים. "אני יודעת מה החימום שנוח להם, מה הם אוהבים לעשות בחדר כושר, איך הם אוכלים ואיזו עמדה הם משחקים. אני מבינה את המשמעות של העמדות השונות, יכולה לעזור יותר ולהיות ספציפית באימון שלי". המחשבה הראשונית שעולה בראש וודאי היא תגובות השחקנים לחידוש. לביא משתפת שלא היו כאלה. "הכל היה מאוד ענייני מהאימון הראשון. השחקנים מחויבים, ומתייחסים אלי כאשת מקצוע. העניין המגדרי באמת לא רלוונטי בקטע הזה". הקבוצה החלה את מסעה ביורופקאפ של פיב"א ברביעי שעבר, ולביא תהיה האישה היחידה בצוות הרחב. זה לא מפריע לה. "אני עובדת עם בני אדם, ומקיפה את עצמי באנשים שטוב לי להיות איתם".
"חן מדהימה, ואני מעריך אותה מאוד, גם ברמה האישית כאשת שיחה וגם ברמה המקצועית", מספר הסנטר ברייס וושינגטון על העבודה עם לביא. "אני לומד ממנה המון לגבי סוגי מתיחות, אימוני תנועה, אימוני כוח וכל מה שקשור לפיתוח היכולות הגופניות. ברור לנו, השחקנים, שהיא מקור הידע והסמכות ואין שום קשר להיותה אישה. העובדה שחן היא האישה הראשונה שמשמשת כמאמנת פיתוח יכולות גופניות בליגת העל היא מדהימה, פורצת תקרת זכוכית ועושה היסטוריה. אני מקווה שהיא תסלול את הדרך לעוד נשים להיכנס לתפקיד הזה. אני שמח שהיא איתנו בקבוצה".
את התואר שלה בחינוך גופני במכללה בוינגייט עשתה לביא תוך כדי התקופה בה שיחקה. בהמשך למדה ספורטתרפיה וב-2019 הרחיבה את אופקיה עד ספרד לתואר שני בעיר מורסיה. מרבית הקריירה שלה כשחקנית הייתה בליגה הלאומית, בגלל פציעה, אבל ברזומה שלה יש תקופה קצרה גם בליגת העל לנשים. אחד המשפטים שאמרה אז היה: "להיות שחקנית ישראלית זה לדעת שכדאי ורצוי שיהיו מקורות פרנסה נוספים. לצערי, רב השחקניות הישראליות לא יכולות להתפרנס מהמקצוע הזה בארץ". כשנשאלת אם ההצטרפות שלה לקבוצת גברים בסופו של דבר היא קיום הפתגם המתורגם מאנגלית 'אם את לא יכולה להביס אותם- הצטרפי אליהם', לביא מהרהרת לרגע. כשהתשובה מתגבשת במוחה היא משיבה שבכלל לא חשבה שתגיע לליגת הגברים, המקבלת תקציב גבוה בהרבה, וחולקת את העובדה שהגליל גורם לה להרגיש מסופקת וזה המקום בו עשויה לשפר את עצמה.
היא מקווה שעוד נשים יעשו את הדרך שלה, למרות החששות. "אם זה נותן למישהי איזושהי מוטיבציה, תחושה טובה וביטחון להגיע לבמות האלה - אני בעד. אני בכללי חושבת שגבר או אישה צריכים לשאוף להיות הגרסה הכי טובה של עצמם, לרצות להשפיע לטובה כמה שיותר". החששות שלה התפוגגו בעקבות השנה שעברה, ממנה קיבלה ביטחון ותחושת שייכות. "הפחד הוחלף באמונה. אני יודעת להרגיע את עצמי, ואני מאמינה בדברים גדולים ממני".
הגיבוי מברק פלג
מי שעוד עזר לחששות לחלוף היה פלג. "חן הייתה בשוק כשהצעתי לה לאמן אצלנו. אמרתי לה: אל תפחדי משום דבר. אני מאחוריה ולצידה. אם יש דברים שהיא צריכה לשפר- היא תשפר, ואם יש דברים שהיא טובה בהם כמובן אדחוף אותה. הייתי בעד שהיא תקפוץ ראש ויאללה להתחיל לשחות".
ומה תגובתו לגבי המין השני בצוות שלו? "האמת שרציתי מישהי אישה אם מדברים על מגדר. אני פמיניסט במובן מסוים ומאמין לגמרי בשוויון בדברים האלה", מגלה פלג. "יש אמירה במועדון שאני שמח להיות זה שעושה אותה. הסיבה העיקרית שחן איתנו היא שהיא חלק מהמועדון. היא מבינה את השפה שבה אנחנו מדברים, ולי יש אג'נדה של מה שנקרא לגדל, לתת הזדמנות, כמו שהיה עם קוסטאס. אני מאמין במקצועיות שלה ובאישיות שלה".
לחיים במושב בית הלל לביא התרגלה, צוחקת כשאומרת שלא משנה כמה תנקה את הבית, תמיד יהיו בו חיות. אבל היא לא נמצאת בבית כמעט, אלא בחדר הכושר שבאולם בקיבוץ או בקריית שמונה. "אני עסוקה כל הזמן בשחקנים ובמה הכי נכון להם בשלב הזה הלאה. יש גם הסתכלות קדימה, לא רק עכשיו, בטח במחלקת הנוער, שם יש אלמנט חינוכי ולימודי. בבוגרים יש לנו עונה ארוכה, רק התחלנו אותה, ויש לי מטרות לכולה: יומיות, שבועיות וחודשיות".
"לכל דבר יש מחיר"
עם השחקנים היא נפגשת לפעמים לבד לאימונים, מכירה אותם כבר טוב. הצחוק נמשך כשהיא אומרת: "עקבתי אחריהם בכל צורה שאני יכולה לפחות. אין ספק שהם מקבלים יחס מאוד אישי. עשיתי להם טסטים בתחילת השנה, למדתי אותם, הכרתי אותם. הקבוצה כקבוצה מקבלת את העבודה הגופנית ברמה שוטפת, וכמובן שכל אחד מקבל את הניואנסים שמתאימים לו".
לביא שואפת שהעבודה במועדון הצפוני תהיה המפתח עבורה אל הבמות הגדולות. גם אם זה אומר להיכנס אל קבוצה במפעלים הבכירים, שכידוע מכילים שנה עמוסה עם מספר רב של משחקים בתוכה. קולגה נוסף שלה, רגב פנאן שעובד במכבי ת"א, עוזר לה גם כן. "אני רוצה יורוליג, רוצה NBA, WNBA. מוכנה לאינטנסיביות של טיסות והרבה משחקים. לכל דבר יש מחיר. גם ללא לעשות את מה שאתה אוהב יש מחיר", היא אומרת ומסכמת: "אם לא אגיע לפסגות אליהן אני שואפת זה גם מחיר שאני לא רוצה לשלם".
פלג ממשיך להביע אמונה בלביא ומוסיף: "חן יכולה לעשות את הצעדים הראשונים אצלנו ולהתקדם דרכי או דרכינו, וזו מחמאה גדולה. הסיפור הוא בעיקר מקצועי לפני הכל. היא יכולה להיות טובה גם לנו וגם לעשות את קפיצת המדרגה למקומות טובים יותר ולהתקדם".
פורסם לראשונה: 07:51, 17.10.22