ב-2017, כשבאיגוד הכדורסל נתנו את המפתחות לעודד קטש, התקבלה החלטה אסטרטגית – להצעיר את הנבחרת. גל מקל וגיא פניני תפסו את תפקיד המבוגרים האחראיים - ולאט-לאט הסגל שינה את פניו.
הביטו על הנבחרת שתתחיל מחר בפראג את אליפות אירופה מול פינלנד. אם נשים בצד שחקנים כמו תומר גינת, רפי מנקו, עידן זלמנסון, נמרוד לוי וג'ייק כהן - כאלה שהספיקו לצבור קילומטרז' - נמצא דור חדש לגמרי שאמור להוביל את ישראל לפחות בעשור הקרוב.
לכל דור יש את השחקנים שמסומנים כהבטחות. החל משנות ה־90 ראינו שחקנים כמו עודד קטש, דורון שפר, גיא גודס, מוטי דניאל, שמעון אמסלם, יניב גרין, יותם הלפרין, עומרי כספי, מקל, פניני ועוד. בכל פעם היו ארבעה־חמישה שמשכו את כל האש והפוקוס. את דור הזהב הנוכחי והמוכשר, שכבש את היבשת בגילים הצעירים, מרכיבים דני אבדיה (21), ים מדר (21), יובל זוסמן (24) ותמיר בלאט (25). מכל אחד מהם יש ציפיות אדירות בטורניר, והנבחרת תקום ותיפול עליהם. ועוד לא דיברנו על נועם דברת (20) שאמנם לא יהיה חלק מהסגל, אבל אין ספק שהוא צפוי להיות אחד השחקנים המובילים בעתיד.
מדר זכה עם העתודה במדליית הזהב ונכנס לחמישיית הטורניר; אבדיה זכה בשתי אליפויות אירופה עם העתודה ובתואר ה־MVP של הטורניר ב־2019; בלאט סיים עם הקדטים כמוסר המצטיין של הטורניר ב־2013, וארבע שנים לאחר מכן זכה עם העתודה במדליית כסף ונבחר לחמישיית האליפות; ברזומה של זוסמן יש כסף וזהב עם העתודה, והוא נבחר ל־MVP ב־2018.
"מקבץ של כשרונות"
"ארבעת השחקנים האלה הם העתיד של הכדורסל הישראלי", אומר פניני. "יש להם את היכולות להיות בטופ העולמי והאירופי. זה משהו שלא קורה הרבה אצלנו, שיש באותה תקופה כזה מקבץ של כישרונות. אנחנו צריכים לנצל אותם לטובת הנבחרת".
כשבוחנים מקרוב את הארבעה הן מבחינה מקצועית והן אישית, מבינים עד כמה חשוב הניסיון ברמות הגבוהות. היציאה מהחממה הביתית שעוטפת אותם מאפשרת להם להתבגר מהר יותר, להתמודד עם אתגרים ולחצים, להסתגל לרמה אחרת של כדורסל ולשגרת אימונים אינטנסיבית. "המעבר מישראל תרם להם המון", מוסיף פניני. "הם נפתחים לתרבות שונה, זוסמן ובלאט חזרו עם הרגלים שונים, רואים שעברו תהליך חיובי. כמובן שגם אבדיה כבר ברמה אחרת לגמרי ומדר התבגר מאוד בפרטיזן".
"יש לנו עתיד ורוד", מציין מקל. "הבסיס הוא מצוין להרבה שנים קדימה. זה מבורך ששחקנים יוצאים לאירופה. עד לפני כמה שנים אני ועומרי היינו בערך היחידים ברמות האלה. אמנם בישראל יודעים לגדל כישרונות, אבל במקצוענות אנחנו עדיין לא בליגות הבכירות – ובטח לא ב־NBA".
"לנטרל רעשים"
חלק מהחוויות שעוברים אותם צעירים "מסומנים" קשור לעמידה בלחצים. כשהכל על הכתפיים שלך והעיניים עליך, אסור לך למעוד. "זה חלק מהסיפור", ממשיך פניני. "ככל שהציפיות גבוהות יותר, כך הלחץ גובר. האנשים סביבם צריכים לנטרל את רעשי הרקע. קשה, אבל זה חלק מהסיפור של להיות שחקן מוביל".
מדר משתף מה עובר עליו בבלגרד אצל המאמן הגדול בתולדות הכדורסל האירופי: "העונה הזאת הכינה אותי לרגעים יותר קשים ופחות טובים. ז'ליקו אוברדוביץ' עזר לי בהרבה דברים, כמו הפיק־אנד־רול, כל מיני אופציות, אם זה בהגנה ובהתקפה, דברים שלא הכרתי. אני מכין את עצמי ועובד קשה כדי להגיע מוכן למעמד".
גם אבדיה יודע מה מצופה ממנו: "אני מקבל את התפקיד שאני צריך לעשות כדי שהנבחרת תהיה הכי טובה שיש, בין אם זה להיות רול פלייר או שחקן מוביל, אני זורם עם זה. אני יודע שאני בין המובילים בסגל וחושב שאנחנו יכולים לעשות אליפות טובה. לכל אחד יש חלק גדול, בין אם הוא משחק 5 דקות או 40. אני לא לחוץ, לא אוהב לפעול מלחץ, נהנה מהדרך ומזה שיש לי אחריות גדולה. אעשה את המקסימום".
עוזר מאמן הנבחרת, נדב זילברשטיין, מסכם: "הצעירים הם החוליה הבאה בשרשרת וצריכים לקחת את הכדורסל הישראלי למקומות יותר גבוהים. אפשר לראות התקדמות גדולה אצל ארבעתם בכל הקשור לאינטנסיביות. הביטחון שלהם גדל".
אגב, הארבעה עוברים חוויה שונה בנבחרת לעומת הקבוצות שבהן הם משחקים. אמנם בלאט (15 דקות) וזוסמן (21 דקות) קיבלו כבר בעונה הראשונה שלהם באלבה ברלין ביורוליג זמן פרקט מכובד, אבל לא מדובר בשני השחקנים הכי מרכזיים בסגל. מדר הוא חלק ממערכת שלמה, אין ציפייה ממנו בכל משחק לקלוע בדו-ספרתי, ויש לפניו בסגל לא מעט כוכבים – גם בעמדה שלו. ואם מסתכלים על אבדיה ההבדל הוא יותר משמעותי. נכון שהעיניים נשואות אל כל שחקן שנבחר בדראפט, אבל התפקיד שלו שונה לחלוטין בנבחרת. בישראל הוא נמצא בפרונט, הוא הסופרסטאר.
כשמדברים על לחץ, צריך לציין גם את אלמנט היציאה מהמשבר. הצעירים, יחד עם הוותיקים, יצטרכו לתקן את הרושם מההפסדים לפינלנד ובעיקר לשוודיה, שחיסלו כמעט לגמרי את הסיכויים לעלות לגביע העולם. זה הרגע להוכיח שהם שייכים להווה, לא רק לעתיד.