אוהדי הפועל ירושלים עושים כבוד לפרופ' אבי ריבקינד
(צילום: יובל קורן, הפועל ירושלים)
אי אפשר שלא לאהוב את הפועל ירושלים. נכון, יש מוכשרות ממנה, יש כאלה שמשחקות כדורסל יפה משלה, אבל אין אף קבוצה שעובדת קשה יותר.
הדרך הטובה ביותר לקבוצה לא נורא עשירה לשדרג את עצמה היא להשקיע המון בהגנה. כבר נאמר שבהגנה אין יום רע, והיא גם תלויה הרבה בגישה, ברצון, בהשקעה. נכון, גם הגנה צריך לדעת לעשות, היא מצריכה תכונות פיזיות מסוימות, כישרון מסוג מסוים, אבל היא דורשת הרבה פחות טכניקה מהתקפה. ולכן, גם שחקנים פחות נוצצים יכולים ליצור קבוצת הגנה מעולה.
3 צפייה בגלריה
אי אפשר שלא לאהוב העונה את הפועל ירושלים. החגיגות בסיום הניצחון על א.א.ק
(צילום: עוז מועלם)
יש רכיב אחד הכרחי שסביבו הכל סובב: הגבוה שעומד מאחור, נותן עזרה ומנסה לחסום כל חודר. זה מה שהופך את זאק הנקינס לשחקן החשוב ביותר בירושלים. הוא לא מוותר באף מהלך, מבין הגנה ונמצא תמיד במקום הנכון לחיפוי. זה מאפשר לגארדים להפעיל לחץ מטורף על מי שמכדרר כי הם יודעים שגם אם יעברו אותם, בסל קל זה לא ייגמר. זאק יגיע להפריע. כך יש חטיפות, מתפרצות, גגות, ובסוף גם תסכול כללי של היריבות, שיורקות דם בכל מהלך.
לירושלים אין המון כלים התקפיים מהדרג הראשון, אבל היא בנויה חכם. ספידי סמית' רכז גבוה שגם יכול לאיים על הסל, גם אם הוא לא ממש סקורר. משלים אותו קאדין קרינגטון, מכונת ירייה, שחקן שיכול גם ליצור לעצמו קליעה מכדרור וגם לקבל כדור ולעלות מיד לשלשה. אור קורנליוס הוא הקומבו-גארד שמוסיף עוד איום מבחוץ וגם עוזר בניהול המשחק כשיש לחץ על הרכז. ליוואי רנדולף הוא השלוש הזה שעושה קצת מהכל, ומארקס מאייריס הוא הארבע שזורק מבחוץ, מוציא את השומר שלו ומפנה מקום לחודרים או לעבודה מתחת לסל של הנקינס. המינונים של כל דבר מדויקים: יש מספיק קלעי חוץ, מספיק חודרים ונוכחות מתחת לסל.
נכון, לירושלים אין איכות שחקנים של קבוצת יורוליג, אבל היא מאומנת כמו אחת כזאת ושומרת ברמה כזאת, מה שאומר שמישהו עשה עבודה מאוד טובה בבחירת הסגל, כולל המאמן. יש לה גם קהל יורוליג, שמתדלק את הטירוף ההגנתי ומשדרג את הקבוצה.
ליגת האלופות של פיב"א זו אמנם רמה אחרת מזו שמכבי ת"א מתמודדת איתה, אבל ירושלים גם קבוצה עם תקציב נמוך בהרבה, ובהתחשב בכך ההישג שלה הוא עצום. האם היא יכולה גם לזכות בתואר? היא אולי לא המועמדת עם הכי הרבה סיכויים, אבל כשקבוצה שומרת כל-כך טוב, הכל יכול לקרות. או כמו שעדי גורדון היה מגדיר זאת: יש בי הגנה, והיא תנצח.
