תומר גינת לאחר ההפסד וההדחה מהיורובאסקט
(באדיבות ONE)
האמת, ההדחה של נבחרת ישראל כבר בשלב הבתים של היורובאסקט היא הרבה יותר מרק אכזבה. ההפסד אתמול (חמישי) 88:77 לצ'כיה במשחק המכריע בפראג על הכרטיס לשמינית הגמר נעל קמפיין שאי אפשר שלא לכנות אותו ככישלון.
ראשי האיגוד התחפרו אתמול, עוד ברבע השלישי, בתוך הכיסאות שלהם; הפרצופים על ספסל הנבחרת אמרו הכל; ושפת הגוף של השחקנים פשוט העידה על כל מה שעבר על הכחולים-לבנים בשבוע האחרון. וכן, יש לא מעט סיבות לכך.
6 צפייה בגלריה
קמפיין שאי אפשר שלא לכנות אותו ככישלון. הפנים של גינת אתמול אומרות הכל
(צילום: רויטרס)
המניירות של אבדיה
זה נכון שהסגל הנוכחי כולל בתוכו שני שחקנים בעלי ותק וניסיון בדמותם של גל מקל וגיא פניני, ועוד מספר שחקנים שרשמו עונה מרשימה במיוחד כולל כאלה שמשחקים ברמות הגבוהות באירופה, אבל אין ספק שמי שקיבל את רוב הפוקוס היה דני אבדיה.
הוא אמנם סיים את האליפות עם ממוצעים של 14.6 נקודות, 8.2 ריבאונדים ו-4.6 אסיסטים, אבל לא מעט פעמים היה נראה מאוד מתוסכל. לעיתים לא הבין למה הוא יושב על הספסל והיו פעמים שגם הגזים בתגובות שלו כלפי חבריו והצוות המקצועי. אם זה בתנועות ידיים, פרצופים מאוכזבים על הספסל וגם הערות בלתי פוסקות לכיוון השופטים.
ואם זה לא מספיק, אז יום לפני המשחק המכריע מול צ'כיה, אביו, זופי אבדיה, צוטט בראיון בתקשורת הסרבית כשאמר: "לדני אין תמיכה מהמאמן ומהחברים שלו בנבחרת, רציתי שישחק בנבחרת סרביה". אפשר לקרוא לכל ההתנהגות הזאת מניירות של כוכב, אבל בסופו של דבר קשה להתעלם מהעובדה שאבדיה פשוט נראה מתוסכל מכל מיני החלטות מקצועיות.
קצר בתקשורת
התסכול הזה אצל אבדיה יצר, אפילו כשזה לא היה בכוונה, מן מחנאות בנבחרת. בכל זאת החבר הכי טוב של פורוורד וושינגטון וויזארדס הוא הכוכב השני, ים מדר. השניים למעשה יצרו לעצמם, כך לפחות זה נראה, מחנה משלהם מול זה של השחקנים הוותיקים יותר בנבחרת. "לא הייתה תקשורת טובה בין השחקנים", אמרו בנבחרת. "לא הייתה באמת קבוצתיות. בדרך כלל נבחרת זו יחידה אחת, אם זה על הפרקט ואם זה על הספסל. הפעם זה לא היה זה".
בנבחרות השונות, לא משנה באיזה גיל, יש בעיקר הרבה פרגון, אווירה טובה וחיובית, שלפעמים גם עוזרת לנצח יריבות חזקות יותר. הרי הרבה תלוי גם בכימיה ובחיבור שנוצר. ביורובאסקט הנוכחי לא ראו נבחרת ישראל אחת. זו הייתה בעיקר יכולת אישית, כל אחד ניסה את מזלו מול הסל, מה שהוביל בסופו של דבר להרבה תסכול, בעיקר על הספסל.
איפה ההיררכיה?
מהרגע הראשון היה נראה בבירור שלא מעט שחקנים מאוכזבים ממעמדם. עדיין לא ברור מה עמד מאחורי ההחלטה של גיא גודס להוציא לאליפות את עידן זלמנסון, אבל לספסל אותו לחלוטין. הרי אם הוא לא מאמין בו מקצועית, אז למה לא ניסה את האופציה של גבי צ'אצ'אשווילי? בסופו של דבר מה שיצא בפועל זה שישנו שחקן מתוסכל וממורמר על הספסל, מה שלא ממש תרם לאווירה. אבל זה לא רק זלמנסון, שחקנים בכל משחק מחדש התפלאו לגלות שהפעם הגיע תורם לחמם את הכיסא. זה קרה במשחק הראשון עם מדר ורומן סורקין. יובל זוסמן כמעט ולא ראה פרקט במשחק השני, מה שערער לו לחלוטין את הביטחון בהמשך הטורניר. ויש עוד הרבה דוגמאות כאלה שיצרו בלבול והרבה כעס כבר בימים הראשונים.
"בכל מקום בעולם, בכל קבוצה ובכל נבחרת, יש את השחקנים שאמורים להוביל", אמר גורם בסביבת הנבחרת. "ופתאום פה לא הייתה שום היררכיה. שחקנים הגיעו למשחקים והופתעו לגלות שהם בכלל יושבים על הספסל, ועוד לא ממש מבינים למה. מילא אם היו עושים טעויות שאי אפשר לסלוח עליהן, אבל סתם ככה להחליט ששחקן שאמור להוביל נבחרת, ישחק רק דקות ספורות? זה הזוי".
השחקן שהמקרה שלו הכי צרם היה תמיר בלאט. בתור שחקן שקיבל את המושכות מעודד קטש כבר בגיל צעיר, צבר ניסיון בליגת האלופות עם הפועל ירושלים וגם עבר שנה אחת ביורוליג עם אלבה ברלין, היה ברור שהוא אמור להיות בין השחקנים המובילים, אבל בפועל המעמד שלו לא היה ברור בכלל. בשלושת המשחקים הראשונים הוא קיבל בממוצע 26 דקות בהן רשם 8.6 נקודות, 6.3 אסיסטים ו-2.6 ריבאונדים, אבל פתאום במשחק מול סרביה הוא קיבל 7 דקות בלבד ואתמול מול צ'כיה שותף ל-4 דקות בלבד.
הכישלון של גודס
אין דרך יפה להגיד את זה - גודס בסופו של דבר נכשל עם הנבחרת. כשהוא מונה לתפקיד לפני שנה הוצבו בפניו שתי מטרות מרכזיות - להשיג את הכרטיס לגביע העולם ולהגיע לרבע גמר אליפות אירופה. הנבחרת, וכולם יודעים, איבדה כל סיכוי ריאלי להעפיל לגביע העולם ואתמול פישלה במשחק המכריע שלה על עלייה לשמינית גמר היורובאסקט.
יחד עם זאת, צריך לציין שגודס הוא לא האשם העיקרי במצב הזה. הוא נכנס לפני שנה במצב לא אידיאלי לתפקיד. הציפיות ממנו היו גבוהות במיוחד לאור התוצאות של קודמו, עודד קטש, שלא עזב בגלל סיבות מקצועיות או חוסר הצלחה אלא בשל פוליטיקה פנימית בתוך איגוד הכדורסל. הפתרון, או יותר הנכון הפלסטר של ראשי האיגוד בתקופה האחרונה, היה להושיב על הספסל את המנהל המקצועי של הנבחרות, פיני גרשון - גם זה לא עזר. יש האומרים שזה רק בילבל ויצר תחושה אצל השחקנים שבאיגוד לא סומכים מספיק על המאמן הלאומי.
הוועדה המקצועית של האיגוד תצטרך לקבל החלטה לגבי גודס, שמחזיק בחוזה עד לפברואר 2023. נכון לעכשיו נראה שכבר בחלון המשחקים הקרוב בגביע העולם בנובמבר - מישהו אחר יעמוד על הקווים.
בעיית המתאזרח
אין ספק שאחד הוויכוחים באיגוד הכדורסל ובנבחרת היה על יציאת מתאזרח לאליפות אירופה. בזמן שנבחרות אחרות דאגו לאזרח שחקנים אמריקאים שיתנו את הטון, באיגוד הכדורסל תפסו את העמדה המצטדקת של 'יש לנו נבחרת טובה ואין צורך לאזרח שחקנים שלא שייכים לישראל'. הם רצו שג'ון דיברתולומיאו יתפוס את המשבצת הזו, אבל גודס לא ממש נתן לו הזדמנות להוכיח את עצמו כשהושיב אותו על הספסל בשני המשחקים בחלון הרביעי במוקדמות גביע העולם, מה שהוביל לפיצוץ ושחרורו של רכז מכבי ת"א מהסגל.
בעקבות המצב, באיגוד שוקלים לשנות גישה ולנסות לאזרח שחקן שבכל זאת יש לו קשר לישראל. השם העיקרי שעלה בינתיים הוא של כריס ג'ונסון מהפועל חולון, שיפתח עוד מעט את העונה הרביעית שלו בארץ.
