אם בסוף העונה מכבי תל אביב לא תעפיל בסופו של דבר לפלייאוף היורוליג, היא תזכור בוודאות את מפח הנפש אתמול (חמישי) בוויזניק ארינה מול ריאל מדריד (72:70), משחק בו שלטה ללא עוררין מאמצע הרבע השני ועד ארבע דקות לסיום ההתמודדות. דרך אגב, בניגוד להפסד לצסק"א, שהיה לא פחות קשה, כאן היריבה הגיעה בפורמה נהדרת, מהמקום הראשון ביורוליג, ולא מפורקת כמו הרוסים.
יאניס ספרופולוס ניהל בצורה פנטסטית את משחקה של קבוצתו, ובניגוד לתקופה האחרונה היה זה שיזם ולא זה שהגיב למה שהמאמן בצד השני עושה. לצערו, במאני טיים, בדיוק כמו קבוצתו, הוא קפא.
הדוגמה הטובה ביותר היא המהלך האחרון במשחק. שתי הקבוצות חזרו מפסק זמן כשלוח התוצאות הראה 70:70 וכשנותרו 13 שניות. במקום לעלות עם הרכב הגנתי ולהוציא את אנטה ז'יז'יץ' מהמגרש, המאמן היווני נשאר איתו. פבלו לאסו אמר תודה, שרטט תרגיל מדויק לגרשון יאבוסלה, עליו שמר הסנטר הקרואטי, והצרפתי הנהדר פשוט חדר עליו לסל, קלע וניצח את המשחק.
הוציא שפנים מהכובע
ריאל החלה מצוין את ההתמודדות ועלתה ל-6:16. זה קרה מסיבה פשוטה: לחמישייה הראשונה של מכבי ת"א אין באמת דרך להתמודד עם החמישייה הראשונה של ריאל. ברגע שספרופולוס הבין את זה הוא זרק למערכה חמישה שחקנים שלא בטוח ששיחקו יחד פעם אחת העונה (דיברתולומאו, טיילור, נאנלי, סורקין וריינולדס).אבל זה עבד בגדול.
במקביל, לאסו הוריד את אדי טבארס למנוחה, ובלי שובר השוויון שלה, לריאל הרבה יותר קשה. שלשה של דיברתולומאו סגרה ריצת 4:12 עד סיום הרבע והורידה את הצהובים בפיגור מינימלי להפסקה בין הרבעים (20:18).
לאסו המשיך בחילופים מהבית ולא הגיב טוב, ומכבי ת"א קיבלה סוף סוף גם את ווילבקין, שנוטרל לחלוטין ברבע הראשון על ידי ג'פרי טיילור. בנוסף, העובדה שריאל "תקועה" עם סרחיו יוי ורודי פרננדס, שכבר לא שייכים לרמה הזאת (אמירה קשה, אבל נכונה, בטח לפי אתמול) סייעה גם כן לאלופה הישראלית. למאמן של המארחת אין ברירה ומפאת כבודם הוא חייב לשתף אותם. בכל רגע שהם שיחקו אתמול, מכבי ת"א נהנתה מכך ואמרה תודה (1 מ-9 לשלוש לשניהם יחד).
אם דיברנו על ניהול המשחק המצוין של ספרופולוס לאורך רוב הדקות, אז חייבים לציין את העובדה שהוא פעם אחר פעם הוציא שפנים מהשרוול. אם זה דיברתולומאו ברבע השני או עוז בלייזר ברבע השלישי, שעם שתי שלשות וסחיטת עבירת תוקף מיאבוסלה, הוביל את מכבי ליתרון 50:59 בכניסה לרבע הרביעי. ספרופולוס למעשה הרוויח את דיברתולומאו ובלייזר, שלא בדיוק נספרו על ידו עד עכשיו ביורוליג. העובדה שג'ונדי שיחק עם הנבחרת נגד אסטוניה נתנה לו ביטחון והוא נראה אחרת לגמרי מהצורה בה שיחק בתחילת העונה.
אבל אז הגיע הרבע הרביעי הארור מבחינת האורחת. מתחילתו היה ברור לאן הרוח נושבת, ושזה רק עניין של זמן עד שריאל תחזור. הבלאנקוס עשו זאת למרות ששיחקו עד דקות הסיום ללא טבארס ויאבוסלה, שישבו דקות ארוכות על הספסל. מי שלקח פיקוד היה תומא הארטל, שעד לאותם רגעים בכלל לא היה בעניינים. הצרפתי תפר שתי שלשות חשובות ושינה את המומנטום.
בצד השני, ודווקא אחרי משחק לא רע בכלל שלו מבחינת ניהול ההתקפה, סקוטי ווילבקין שב לניסיונותיו להצלת המולדת עם זריקות קשות, כולל אחת לא ברורה מיד לאחר היציאה מפסק הזמן. וכמובן איבוד כדור קריטי, כשלא הצליח להוציא את הכדור אחרי פסק זמן (לספרופולוס אשמה גדולה בשתי ההחלטות הללו של ווילבקין). ועדיין, ריאל עשתה את הטעות הכי גדולה שהייתה יכולה, ולמעשה נתנה בידיה את השוויון (70:70) למכבי. הספרדים לא ביצעו עבירה בהתקפה המכרעת של הצהובים, שהייתה מונעת זריקה לשלוש. הם התרכזו בווילבקין, וסוף סוף הוא הוציא כדור מהיד עם מסירה לדרק וויליאמס, שקלע את השלשה שהובילה לשוויון. אלא שאז הגיע המהלך האחרון במשחק, הטעות של ספרופולוס עם השארת ז'יז'יץ' על הפרקט וההפסד הדרמטי.
למדו לקח
בשני הפסדי החוץ האחרונים שלה לאולימפיאקוס ואלבה ברלין מכבי ת"א כשלה מול הגבוה המרכזי של היריבה. בפיראוס היה זה מוסטפה פאל שחגג עליה, ובברלין כריסט קומאג'י. הפעם המשוכה הייתה על הנייר הרבה יותר קשה - אדי טבארס הענק, הסנטר הטוב ביורוליג. אבל מכבי בכל פעם הביאה עליו שמירות כפולות, ואפילו משולשות, בדיוק כמו שעשתה גם למחליפו, וינסן פורייה. טבארס לא הצליח להגיב, וסיים משחק שקט מבחינתו עם 9 נקודות ו-8 ריבאונדים. כמובן שההפסד מאכזב, אבל הצהובים יכולים לקחת ממנו את השינוי שעשו בכל מה שקשור בשמירה על גבוה דומיננטי בצבע.
מכבי סוגרת מבחינה רצף רע מאוד של הפסדים במשחקי חוץ (צסק"א, אולימפיאקוס, אלבה וריאל), וממאזן 2:6 והמקום החמישי בו הייתה מדורגת ערב המחזור התשיעי, היא ירדה כעת למקום השמיני (מאזן 6:7). במחזור הבא היא חוזרת להיכל לקרב של ממש נגד יריבה ישירה שלה על מקום בפלייאוף - קאזאן הרוסית. לאחר מכן מצפה לה שבוע כפול מול שתי הטורקיות: פנרבחצ'ה בחוץ ואנאנדולו אפס בבית, בניסיון לסגור את הסיבוב הראשון בצורה הכי טובה שאפשר.
