"אני חייב להגיד את האמת, למרות שזה לא כל כך נעים..." התחיל אריק איינשטיין ז"ל לתאר את תחושותיו ברבע הרביעי של הניצחון הגדול של הפועל בדרבי נגד מכבי ת"א ב-25 הפרש בשנת 2004, ואת הציטוט נעצור כאן לטובת הילדים שקוראים, כי המבוגרים שבינינו גם ככה כנראה מכירים את ההמשך - ואם לא, קל למצוא ברשת.
נחשף ב-ynet | עידן חדש בהפועל ת"א - כתבות נוספות
המילים האלה נחקקו מאז בהיסטוריה של אוהדי הפועל ת"א בכדורסל, שהיום לטעמי צריכים להתרגש ולשמוח בדיוק באותה המידה, אם לא יותר מכך, בעקבות ההודעה על הכוונה להעביר את הבעלות על הקבוצה לאיש העסקים עופר ינאי תמורת לא פחות מ-30 מיליון שקל, עליה פורסם לראשונה ב-ynet.
קצת יותר משלוש שנים אחרי שנאמרו המילים האלה של אריק בעקבות התעלות ספורטיבית יוצאת דופן (שכן מכבי ת"א זכתה ביורוליג באותה שנה), נהרס אולם אוסישקין המיתולוגי, והוקמה עמותת אוהדים שהיום היא כבר לא פחות מיתולוגית – זו שהרימה את הקבוצה המרוסקת מהעפר (או יותר נכון מליגה ב').
16 שנים לאחר מכן, ייתכן שהפרויקט המדהים של עמותת הפועל אוסישקין, שהפכה בדרך לעמותת הפועל אוסישקין ת"א והייתה תמיד בעלת זכויות הניהול בקבוצת הכדורסל של הפועל ת"א, מגיע לסוג של סיום, או לפחות עובר לשלב הבא. במתווה שיובא לאישור חברי העמותה, לראשונה בעלים פרטי יקבל שליטה פורמלית בקבוצה, ולא יהיה רק "שותף" שמזרים כסף.
דרך ארוכה שגבתה מחיר
אז למה האוהדים צריכים לשמוח בעצם? כי הדרך הארוכה הזאת של העמותה, שאמנם הביאה את הקבוצה למקומה הטבעי בליגה הראשונה, הייתה מלאה מהמורות ובורות, שעליהם הצליחה להתגבר בקושי רב - ולעיתים במחירים כבדים של התנהלות כלכלית קלוקלת ובאנשים שאבדו בדרך, והגיע הזמן - מזמן - לעבור לשלב הבא באבולוציה שלה.
וכדאי לומר את האמת, "פרויקט" קבוצת האוהדים, (גילוי נאות: לקחתי בו חלק משמעותי בעבר, היום אני עוד אוהד שמשלם על מנוי) הגיע לסיומו לפני בערך עשר שנים, ואולי אפילו לפני כן. את קבוצת הפועל ת"א בכדורסל מחזיקים בחיים ומנהלים כבר זמן רב אנשים פרטיים, שאחד מהם הוא במקרה יו"ר עמותת האוהדים רמי כהן. זאת מכיוון שאי אפשר באמת לקיים קבוצת כדורסל מקצוענית בליגה הראשונה כמו שהאוהדים של הפועל ת"א רוצים, רק מדמי חבר ומנויים (אפילו אם אלה יהיו מאוד מרשימים בהיקפם) ללא סיוע חיצוני.
במשך השנים רמי כהן הצליח להביא את הסיוע החיצוני הזה ממספר אוהדים אמידים, האחרון שבהם הוא איש העסקים אבי זידנברג, מבלי להעביר באופן פורמלי את השליטה מהעמותה. אך כמו למודל עמותת האוהדים, גם למודל הזה הייתה תמיד תקרת זכוכית, משום שהמציאות היא שרוב מי שרוצה להשקיע כספים גדולים באמת, רוצה את המילה האחרונה ואת הכבוד - גם באופן פורמלי.
וחשוב להדגיש שוב, "העסק" של ניהול קבוצת כדורסל בישראל הוא הפסדי בהגדרה, וכשמכניסים לקלחת קבוצה עם קהל ושאיפות שלא תמיד תואמות את המציאות - קל מאוד להיכנס לסחרור כלכלי.
לכן, הפרסום אתמול וההודעה שבאה בעקבותיו צריכים לטעמי באמת לגרום לאושר גדול בקרב כל מי שהפועל ת"א יקרה לו, על כל מנהליה ועובדיה, שחוו תקופות קשות וכמעט בלתי אפשריות.
קמנו מעפר והגענו עד עופר
ואני בהחלט יכול להבין למה העברת השליטה לאיש עסקים פרטי, גם אם היא תמורת סכום אסטרונומי, וגם אם מדובר במישהו שלמעשה כבר תמך במועדון באמצעות נציגיו בשנה וחצי האחרונות, יכולה להלחיץ מאוד אוהדים של קבוצה שעברו באמת רכבת הרים של בעלים נוראיים שהביאו אותה למקומות הכי נמוכים שיש, אבל בחיים צריך תמיד לחשוב על האלטרנטיבה.
והאלטרנטיבה היא לא "קבוצה קצת פחות טובה שעדיין בשליטת האוהדים", אלא יכולה להיות גם קריסה מוחלטת - ודי בקלות. מי שמסתנוור מהשנה האחרונה והמאוד מרשימה של הפועל ת"א, צריך לקרוא שוב בהודעת המועדון, שמבהירה שאנשיו של עופר ינאי והכסף שלהם הוא זה שהביא גם את קפיצת המדרגה הזאת.
ודבר אחרון, עמותת האוהדים כבר מזמן לא באמת מביאה ערך משמעותי לחבריה, מכל מיני סיבות, שחלקן נעוץ בסדר העדיפויות של מנהליה, שהתמקדו בטיפוח קבוצת כדורסל הישגית ופחות בדברים אחרים, אבל בכל מקרה - זו המציאות. ולכן, כניסה של בעלים פרטי עם כסף רב, אבל כזה שמבין את מהות העמותה והאוהדים, יכולה לטעמי דווקא לייצר שינוי מגמה גם לגבי העמותה - שתיטול כעת תפקיד אחר במועדון - אחד שיותר מתאים למידותיה.
אז הנה, קמנו מעפר והגענו עד עופר והדרך קדימה נראית מבטיחה מתמיד - בכפוף כמובן לאישור חברי העמותה, שיש לקוות שמבינים כבר מהי האלטרנטיבה האמיתית. רק חבל שאי אפשר כבר לשמוע מה יש לאריק להגיד.
הכותב הוא עורך ynet כלכלה, מגיש בפודקאסט הכלכלי של ynet "כסף חדש" ובעברו הרחוק מזכיר עמותת הפועל אוסישקין ת"א.