לאחר 22 שנה, חובבי הכדורסל הישראלי קמו לבוקר בו נודע כי גיא פניני לא יחזור לשחק בעונה הבאה. יותר משני עשורים שהנוכחות שלו עטפה את הענף, עוררה מנעד של רגשות גם באוהביו וגם בשונאיו, גם במבקרים וגם במשבחים. רק רגש אחד הוא לא עורר – אדישות. הוא זכה, הוא בכה, הוא עצבן, הוא חייך, הוא קלע וגם החטיא. הוא לא היה חזק במיוחד, לא הכי גבוה, ממש לא אתלט או מהיר, אבל הוא היה אחד הווינרים הכי גדולים שגדלו כאן, קצת אחרי מיקי ברקוביץ’, מאיר טפירו ועדי גורדון. ועכשיו, בגיל 39, הוא תולה את הגופייה ושם סוף לאחד הפרקים המרתקים בתולדות הספורט המקומי.
זה לא סוד שפניני הוא לא מהכישרונות הגדולים שצמחו פה. הוא גם לא בדיוק ידוע כמישהו שבילה יותר מדי זמן בחדר כושר או שעות אחרי ולפני האימונים כדי לשפר אלמנטים כאלה ואחרים במשחק שלו. ובכל זאת, לא היה בדור האחרון כדורסלן ישראלי ווינר כמוהו, אפילו לא קרוב. בניגוד לאחרים, הוא רצה להיות זה שלוקח את הקליעות החשובות, וכל סל ניצחון שלו (וכפי שכולם יודעים, היו לו הרבה לאורך הקריירה), לא דמה לקודמו.
7 צפייה בגלריה
אחד הווינרים הכי גדולים שגדלו כאן. גיא פניני עם גביע היורוליג בו זכתה מכבי ת"א ב-2014
(צילום: אורן אהרוני)
כמובן, לא רק הווינריות החזיקה אותו על המגרש. פניני לא בדיוק היה שומר גדול בשום שלב בקריירה שלו, אבל הוא מצא לכך פתרונות שנשענו לפעמים על אינטליגנציה, תעוזה וגם פרובוקציות לא מועטות, שהביאו עליו ביקורות וכעס רב מקולגות, מאמנים יריבים, פרשנים ואוהדים (לרוב לא מהקבוצה בה שיחק).
איך ווינר נולד
ב-21 באוקטובר 2001, עלה גיא פניני בן ה-18 לדקת משחק ראשונה שלו בליגת העל, שגם הייתה היחידה במשחק בו הפסידה מכבי רעננה לגבעת שמואל. זה היה במחזור הראשון של עונת 2001/2, כאשר גם שני המחזורים שלאחר מכן לא הביאו עמם בשורות לסמול פורוורד הצעיר, שקיבל במצטבר שמונה דקות בשניהם וקלע שתי נקודות – שתיהן מקו העונשין. ואז הגיע המחזור הרביעי.
באותו מחזור יצאה רעננה למשחק חוץ מול מ.כ חיפה, משחק מנומנם אך צמוד, אליו הגיעה האורחת מהשרון עם יתרון של שלוש נקודות, ארבע שניות לסיום. שרון דרוקר, שאימן אז את רעננה, דרש משחקניו לעשות עבירה, אך הם לא עשו זאת – וקורי גיינס האגדי קלע שלשה גדולה שהשוותה את המשחק, כשעל השעון נותרו 2.6 שניות – ולרעננה לא היה פסק זמן. המקומיים מנעו את הכדור מקורי קאר, ומי בא לקבל את הכדור? הנער גיא פניני, שעלה לפני שלוש דקות בלבד לפרקט. הוא כדרר פעמיים, זרק ממחצית המגרש וקלע על הבאזר את סל השדה הראשון שלו בליגת העל – שהיה גם סל הניצחון הראשון שלו מני רבים.
במשך שתי העונות הבאות פניני ביסס את מעמדו במכבי רעננה (שהפכה עונה לאחר מכן לבני השרון בעקבות איחוד עם בני הרצליה), ובסיום עונת 2005/6 עבר להפועל ירושלים. מהר מאוד הוא הפך ליקיר האוהדים במלחה, ובעונת 2006/7 זכה עמה בתואר הראשון שלו – גביע המדינה, ומכאן הסכר נפרץ בדרך ללא פחות מ-22 תארים לאורך הקריירה.
משנוא לאהוב – ולהפך
"ספורטאים לא מתנהגים ככה לספורטאים אחרים ושום התנצלות שלאחר מעשה לא יכולה לכפר על דבר כזה". את הדברים האלה אמר לא אחר מאשר שמעון מזרחי על גיא פניני, לאחר שהאחרון ביצע פאול קשה ומכוער על ליאור אליהו, אז שחקן מכבי ת"א, בגמר גביע ווינר בין הצהובים להפועל ירושלים בתחילת עונת 2007/8. בגמר הגביע באותה עונה, פניני היה חלק מהקאמבק הגדול ביותר בתולדות המפעל, כאשר הירושלמים חזרו ממינוס 22 הפרש לניצחון גדול שהחל את רצף 11 הגביעים של פניני (הארוך ביותר אי פעם של כדורסלן ישראלי).
פניני היה יקיר הקהל במלחה, אך החתימה שלו במכבי ת"א בתום סאגה משפטית בין שתי היריבות הגדולות הפכה אותו לשנוא נפשם של אותם אוהדים שאהבו אותו כל כך. באחד הביקורים של הצהובים בבירה, הטיח פניני "בטעות" כדור באדומים שהיו ביציע שמאחורי הסל, וגרם למהומה גדולה. מהר מאוד, הוא הפך מאוהב לאויב, בעוד ביד אליהו קרה תהליך הפוך. "גיא פניני הוא שחקן שיש לו את הרוח המכבית, אנחנו זקוקים לשחקנים כאלה", גם הציטוט הזה שייך לשמעון מזרחי.
7 צפייה בגלריה
"שום התנצלות שלאחר מעשה לא יכולה לכפר על דבר כזה". העבירה הגסה של פניני על ליאור אליהו
(צילום: ראובן שוורץ)
גם את אנשי הקבוצה ממנה הגיע לירושלים, בני השרון, הצליח פניני להרגיז. במפגש הכפול ברבע גמר גביע המדינה ב-2008, נקלע פניני לקטטה עם ארז כץ, ובמשחק השני הקניט את הספסל של קבוצתו לשעבר והפרובוקציות שלו עוררו את חמתם של אנשי היריבה. לקראת הסיום, קוקי בלצ'ר איבד את עשתונותיו, חבט בו והורחק. "אני מתבייש ששחקן כזה שיחק אצלנו", אמר זאב ברעם, שהיה אז המנהל של בני השרון.
הקללות לשולדבראנד, האשכים של מאריץ'
פניני לא נודע בתור אחד שעושה חשבון לשמות גדולים. הוא נקלע לטראש טוק עם גדולי השחקנים ביורוליג, ולא אחת גם קלע להם לאחר מכן על הראש. אבל היו מקרים שעברו את גבולות הטעם הטוב, וגם זה בלשון המעטה.
בעונת 2013/14, בה זכו הצהובים ביורוליג, הגיעה לוקומוטיב קובאן הרוסית ליד אליהו. הסנטר אלכס מאריץ' – שבעונה לאחר מכן חתם לתקופה קצרה במכבי ת"א – ביצע חסימה לאחד הגארדים, ופניני שלח יד ותפס באשכיו. האוסטרלי-סרבי נפל לפרקט, ופניני עשה את עצמו כלא מבין על מה ולמה. ביורוליג פחות התרשמו, וקנסו אותו ב-13 אלף אירו על המעשה, שעורר עליו ביקורת קשה, ומוצדקת.
גם במדי נבחרת ישראל הצליח פניני להרגיז את לא אחר מאשר המאמן האגדי דושאן איבקוביץ', זאת לאחר שברבע השלישי שלח מרפק בבטנו של ננאד קרסטיץ'. איבקוביץ', שהלך לעולמו לפני כשנתיים, איבד את שלוותו, חדר לתחומי המגרש וצווח על פניני, תוך כדי שהוא מסמן לשופטים על המרפק שהפורוורד הישראלי נתן לשחקן שלו. "הוא עשה דבר מלוכלך", אמר איבקוביץ' לאחר מכן על פניני. "הכדורסל לא יכול לסבול את זה, מעולם לא ראיתי התנהגות שכזאת".
עם זאת, המקרה שהכי הכתים את הקריירה של פניני, היה בדרבי התל אביבי שנערך בדצמבר 2012. במהלך המשחק, נצמד פניני ליהונתן שולדבראנד מהפועל ת"א, וכבר בזמן אמת תפס את תשומת הלב, אך זה היה נראה כמו עוד טראש טוק טיפוסי. בסיום המשחק, אמר שולדבראנד כי פניני כינה אותו "נאצי" והוסיף "שיהיה לך סרטן בראש, לך ולאבא שלך". שולדבראנד המזועזע סיפר: "בהתחלה חשבתי שלא שמעתי טוב, אבל הוא חזר על זה פעם אחר פעם".
בניגוד למקרים אחרים, שיצרו סערה בתוך הענף ולא יותר מזה, המקרה הזה כבר גלש מעבר לתחום הספורט. גורמים מחוץ לענף דרשו את השעייתו של פניני ממכבי ת"א ונבחרת ישראל, וגם שרת הספורט לימור לבנת גינתה. 24 שעות לאחר המשחק התכנסה הנהלת מכבי ת"א וזימנה את פניני לשיחה, בסיומה הוחלט להשעות אותו עד להודעה חדשה (בסופו של דבר חזר אחרי ארבעה משחקים) ולשלול ממנו את סרט הקפטן – זאת בנוסף לקנס בגובה 100 אלף שקל. לאחר השיחה נראה פניני המום, והתנצל בדמעות בפני שולדבראנד ומשפחתו.
סוף דבר
פניני כאמור חזר די מהר לשחק במכבי ת"א לאחר אותו מקרה עם שולדבראנד, והמשיך לזכות עם הקבוצה בתארים. בעונת 2013/14, בה זכתה הקבוצה בגביע היורוליג האחרון שלה, הוא כבר יצא מהרוטציה, אך חזר בדיוק ברגע הנכון והצטיין נגד הפועל אילת, במשחק שהציל את משרתו של דייויד בלאט, שהיה כבר עם רגל וחצי בחוץ. העונה הזו הסתיימה בזכייה בשלושת התארים, ומי יודע כיצד הייתה נגמרת אם אכן בלאט היה מפוטר.
הוא המשיך לחמש שנים נהדרות בחולון, עמה זכה בגביע, אליפות וגם בליגה הבלקנית והיה מנהיג בלתי מעורער וחלק בלתי נפרד מהתבססותה של הקבוצה בצמרת של הכדורסל הישראלי. הוא ניפק מספר רב של סלי ניצחון, בין אם זו השלשה הגדולה על הבאזר נגד הפועל ת"א, הג'אמפ ההוא נגד אילת וגם שלשה גדולה נגד בשיקטאש הטורקית. בנוסף, בהחלט אפשר לקשור בין ההצלחה של הקבוצה באירופה בשנים האחרונות לנוכחות של פניני בהיכל הטוטו בחולון.
גם בחולון הייתה לו תקרית שהסעירה את הכדורסל הישראלי, אך הפעם איש לא הפנה את האשמה לכיוונו של פניני. הכוונה כמובן למהלומה (או מהלומות) שהנחית עליו גלן רייס ג'וניור בחדר ההלבשה. רייס, מהשחקנים המוכשרים שנחתו אי פעם בישראל, אך גם מהאלימים ביותר שבהם, שוחרר והוחזר לחולון בדיוק לגמר הפיינל פור במהלך שערורייתי בפני עצמו מצד הנהלת הקבוצה, אך פניני לא אמר מילה נגד המועדון, ומעמדו רק התחזק בעונות שלאחר מכן.
וכמובן, אי אפשר בלי החזרה לנבחרת ישראל. לאחר תקופה לא קצרה בה לא זומן לסגל, הרבה מזה בעקבות התקרית עם שולדבראנד, פניני שב למדים הלאומיים וגם שם סיפק רגעים גדולים. הזכור ביותר הוא השלשה האדירה נגד גרמניה שסידרה לישראל את הניצחון היחיד שלה ביורובאסקט 2017 שנערך ביד אליהו. מעבר לכך, הוא היווה מעין מנטור לדור הצעיר והמוכשר, זה שאמור להוביל את הנבחרת בשנים הקרובות.
בסופו של דבר, כל השערוריות והפרשיות שקעו, ונראה כי ההיסטוריה של הכדורסל הישראלי סלחה לפניני על הפרובוקציות, ובהתחשב בכך שלספורטאים מפורסמים וגדולים ממנו הוחלקו פרשיות חמורות בהרבה – זה לא כל כך מפתיע. זה בסך הכל עוד נדבך באישיות של כדורסלן שהוא לא מהמוכשרים בדורו, אבל בהחלט מהגדולים שבהם.
פורסם לראשונה: 09:38, 04.08.23
