הדבר שמבדיל לעיתים בין קריירה טובה לרעה הוא החלטות, טובות או רעות. תשאלו את הפורוורד של מכבי ר"ג אמין סטיבנס, שחגג 34 בחודש שעבר, ויודע לספר על בחירות רעות שהפכו אותו ל"לייט בלומר" הבולט של הכדורסל הישראלי.
בעונה שעברה, אחרי שנה מוצלחת בעירוני קריית אתא, הוא נבחר לחמישיית העונה, וכעת, בקבוצתו החדשה עירוני ר"ג, הוא מעמיד בליגת העל ממוצע של 17 נקודות ו-7.6 ריבאונדים בחמשת המשחקים עד כה. גם בליגת האלופות של פיב"א הפורוורד מוביל עם 21.8 נקודות ו-7.5 כדורים חוזרים בממוצע בארבעה משחקים מתוך שישה בשלב הבתים הראשון. עם מספרים כאלה, אפשר להבין את מי שתוהים איך הוא כמעט הפך לפספוס.
"היו לי התנסויות גרועות בכל מה שקשור לסוכנים", הוא מסביר. "הקבוצות וההצעות שמצאו לי היו טובות בהתחלה, כמו למשל בבלגיה, אבל לאט לאט הן נהיו פחות ופחות טובות, גם מבחינה כלכלית. כך קרה שמשחקן שמשחק בליגה ראשונה בצרפת או בגרמניה הגעתי לקריית מוצקין. זאת הייתה העונה הכי גרועה בקריירה שלי. באותו רגע הסתכלתי על החיים שלי, כל מה שעשיתי לפני, ואמרתי שאני ראוי להיות במקום הרבה יותר טוב. הבנתי שאני צריך לעשות את מה שאני יודע כדי לצאת מהסיטואציה הזו. הייתה לי אחר כך פציעה בגיד אכילס, ושוב הכל התעכב. כדי להחלים הייתי צריך לרדת לשחק בליגה שנייה אז בחרתי בקריית אתא. ידעתי שזה המקום בו אני יכול גם לגדול וגם ליהנות. נהרסה לי התשוקה, ובקרית אתא היא חזרה - וגם בניתי מחדש את הביטחון שלי".
"רציתי ללכת למקום עם מטרה"
בדיעבד, המעבר לקריות לקראת עונת 2019/20, הפך לתפנית המקצועית לה ציפה סטיבנס, שחצה החודש את רף 1000 הנקודות בישראל. "העונה רק התחילה", הוא עונה כשנשאל אם הוא בדרך לרשום את השנה הטובה ביותר בקריירה. "אני כן יודע שזאת הולכת להיות אחת הטובות בוודאות. אם אמשיך בקצב הזה היא באמת תהיה הטובה ביותר".
איך אתה מסביר את היכולת הנוכחית?
"יש מסביבי שחקנים טובים. בהשוואה לקריית אתא, רמת המשחק היא גבוהה יותר. שמו אותי בסביבה שיש בה איי.קיו כדורסל גבוה, הרבה ניסיון. זה הופך את הכל לפשוט יותר, ובשבילי קל יותר לשחק ככה".
5 צפייה בגלריה
"נראה כמה רחוק נוכל ללכת". סטיבנס בפעולה
(צילום: יפית כחלון, באדיבות מכבי קבוצת כנען רמת גן)
עזבת את קריית אתא אחרי שלוש עונות, איך התגבשה ההחלטה?
"הרגשתי שעשיתי את כל מה שיכולתי לעשות איתם. עלינו לליגה הבכירה, הגענו לחצי גמר הגביע, הגענו לפלייאוף, לחצי גמר הפלייאוף. היו יכולים לשחק במסגרת אירופית, אבל ראשי הקבוצה בחרו שלא. אני רציתי ללכת למקום אחר, כזה שזכייה מסמלת בו משהו, עם מטרה. מכבי ר"ג משחקת ב-BCL וזאת הסיבה העיקרית שבחרתי בה. עכשיו נשאר לראות כמה רחוק נוכל להגיע שם, וכמובן בליגה".
מרגיש שזה אפשרי להילחם על תארים כשיש את מכבי ת"א, הפועל ת"א והפועל ירושלים?
"זה היה ככה גם בשנה שעברה, ואתא הגיעה לחצי הגמר. נוכל לעשות את אותו הדבר בר"ג. בעונה שעברה ניצחנו את הפועל ת"א במשחק הראשון בחצי גמר הפלייאוף. זאת הייתה הפתעה גדולה, אני זוכר את הדממה באולם בסוף. זאת הייתה הרגשה מצוינת, מדהימה. זה נתן לנו ביטחון לנצח גם במשחק השני, אבל שם הניסיון בא לידי ביטוי ולא דווקא בבית שלנו לא הצלחנו 'להרוג' את המשחק, ולא הצלחנו לעלות לגמר. המשחק הראשון מול הפועל ת"א הוא בטופ-3 המשחקים הגדולים בקריירה שלי".
גם שרון אברהמי שאימן אותך בשלוש העונות שלך בקריית אתא עזב, הוא ניסה לקחת אותך איתו לגלבוע/גליל?
"היו שמועות כאלה, אבל הוא אף פעם לא ביקש ממני לעשות את זה. הוא המאמן שאימן אותי במשך הזמן הארוך ביותר בקריירה שלי, יש לנו מערכת יחסים טובה מאוד".
זוכר את השיחה הראשונה עם שמוליק ברנר?
"הוא לחלוטין גרם לי להרגיש רצוי, שיהיה לי תפקיד חשוב אם אגיע לכאן. זה כל מה שהייתי צריך לשמוע פחות או יותר. אתה רוצה אותי, רוצה להשתמש בי בכמה דרכים, רוצה לנצל את היכולות שלי – אני מגיע. קיבלתי את הביטחון שרציתי. יש לא מעט מאמנים שרוצים שחקן אבל לא יודעים לגרום לו להרגיש רצוי".
"פחדתי מההתקפה מאיראן"
בשל המלחמה הנציגות הישראליות באירופה, כמו גם מכבי קבוצת כנען ר"ג, נאלצות להתמודד במפעלים השונים ללא האפשרות לארח משחקים באולם הביתי. "הידיעה שצריך לטוס גם למשחקים הביתיים לא עושה טוב", מודה סטיבנס. "יש לנו הרבה עיכובים, הרבה קונקשנים, המתנות, נסיעות של חמש שעות. אבל המטרה היא לשחק ברמה הכי גבוהה, וזה מה שמשנה. יש לנו הזדמנות להיות בפלייאין ואני מרגיש שאנחנו יכולים לעשות את זה".
בחרת להישאר פה עוד עונה למרות המלחמה. לא היו לך מחשבות לעזוב?
"בלילה של 7 באוקטובר, הרבה שחקנים טסו לקפריסין, גם בקריית אתא. אני בחרתי להישאר כדי לראות מה קורה עם הליגה. לא פחדתי, הרגשתי בטוח אפילו בת"א, שם היו יותר טילים מהצפון בהתחלה. לא שמעתי בקריית אתא אפילו אזעקה אחת. המשפחה שלי? הם סומכים עליי גם אם הם מודאגים. אני מסביר להם שהסיטואציה שונה מאוד ממה שרואים בטלוויזיה. מה שהפחיד אותי הייתה התקיפה של איראן. עכשיו, כשאני גר במרכז, יש ימים של שתי אזעקות ביום אחד. שמעתי שיש הפסקת אש עכשיו, נראה".
איך הגוף שלך מגיב לכל הנסיעות האלה ברחבי אירופה?
"אני ממשיך לחזור על אותם הדברים שאני עושה במשך שנים כמו שינה, אימונים, אכילה. כל עוד אני עושה את זה, הדברים על הפרקט הם אותו דבר. אני לא עושה דבר מיוחד, אולי מה שמאפיין אותי הוא שאני לא אוכל ארוחת בוקר ביום של משחק. אני עושה את זה גם במשחקי חוץ ובנסיעות, משהו שלמדתי כשהייתי צעיר יותר. השגרה שלי היא מה שעוזרת לי".
"יכולנו לנצח את מכבי ת"א"
הריאיון עם הפורוורד מתקיים בזמן פגרת הנבחרות, כשהקבוצה כבר עיכלה את ההפסד למכבי ת"א בגמר גביע ווינר, ובו זמנית מתכוננת למפגש נוסף נגד האלופה כבר מחר (שבת, 19:20) בהיכל שביד אליהו. "עשינו עבודה טובה, היינו מתחרים טובים אפילו שזה היה המשחק השלישי שלנו באותו שבוע", הוא אומר על הגמר. "התחלנו אמנם איטי, אבל אני מרגיש שיכולנו לנצח. אני מקווה שזה יגרום לשחקנים להגיע למשחק הבא נגדם בטוחים בעצמם יותר, אני יודע שאנחנו יכולים להתחרות נגדם עם סיכוי לנצח".
נקמה?
"בערך. יותר כמו שזה טוב להתחרות נגדם בדיוק אחרי ההפסד. אני מצפה שכולנו נגיע ונשחק קשוח. גם רובנו יודעים איך זה לשחק בבית שלהם, עם הקהל שלהם. זאת סביבה טובה, בין הטובות שהייתי, ובשבילי זה לשחק ברמה גבוהה".
אם כבר רמה גבוהה, כאמריקאי, חלמת גם לשחק ב-NBA?
"המטרה שלי הייתה בהתחלה לשחק שנה-שנתיים מעבר לים אחרי המכללות ואז לנסות שם. התחלתי להבין איך עובד העסק בליגות באירופה, והחלום הלך והתרחק. הבנתי שעדיף לי להתמקד בקריירה באירופה מאשר לשחק ב-G ליג, שמעתי רק דברים רעים על הליגה הזאת".
כדורסל היה ענף הספורט היחיד שניסית?
"לא, דווקא בייסבול היה הענף הראשון שלי. אחר כך המשכתי לפוטבול והכדורסל היה האחרון. איפשהו בחטיבת הביניים הבנתי שאני רוצה לשים את הפוקוס על הכדורסל, שזה הענף שלי. גדלתי בג'ורג'יה עם שני ההורים ואחי, ותמיד היה ספורט בבית".
ההורים שלך נתנו לך שם עם משמעות גם בעברית, ידעת על זה?
"בוודאי".
פורסם לראשונה: 15:47, 29.11.24
