יש סיבה שסקוטי ווילבקין נמצא כבר ארבע עונות במכבי תל אביב ואינו עוזב, ולא מדובר אך ורק בכך שהוא מרוויח 1.8 מיליון דולר. לווילבקין ברור שבאף קבוצה אחרת ביורוליג, בטח לא בגדולות, הוא לא יוכל להתנהל על המגרש כפי שהוא מתנהל במכבי. צריך להגיד את זה - סקוטי ווילבקין עושה מה שהוא רוצה ואין אף אחד, בעיקר לא יאניס ספרופולוס, שיכול לעצור אותו. עד כדי כך הוא קיבע את המעמד שלו במועדון.
עכשיו מילא אם זה היה מגיע עם קבלות ברמת הצלחה קבוצתית, אבל בשלוש מארבע העונות שלו במועדון - מכבי ת"א היא קבוצת ביניים-תחתית ביורוליג.
הרבע הרביעי של ווילבקין אתמול הוא מראה לכל מה שכתוב למעלה: 0 נקודות, 0 מ-5 מהשדה, כל זריקה יותר קשה מהשנייה, כדררת אין-סופית, קבלת החלטות נוראית, והוא עדיין לא ירד מהפרקט, אפילו לא לשנייה אחת כדי ללגום מבקבוק המים ולהכניס קצת חמצן לראש, מאז שנכנס אחרי ריצת ה-0:7 של קאזאן מפיגור 66:63 ליתרון 66:70. אתם חושבים שאצל דימיטריוס איטודיס, שאראס או פבלו לאסו הוא יכול היה לשחק ככה ולא להיזרק לספסל אחרי שתי דקות?
הבעיה עם ווילבקין היא שלאור הדומיננטיות שלו כל שחקן שמגיע למכבי ת"א, ולא משנה כמה הוא איכותי (ג'יימס נאנלי, דרק וויליאמס), זז הצידה ונותן לו את הבמה. זה מגביל מאוד את מכבי ת"א, ובעיקר הופך אותה לצפויה עבור היריבה.
אין חדש תחת היאניס
יאניס ספרופולוס זכה להרבה מחמאות בשנים האחרונות. גם העונה הייתה תקופה בה מכבי ת"א הרשימה ונראתה כמו קבוצה שיכולה לדבר חזק. אבל במשבר הנוכחי, ומכבי ת"א נמצאת בחתיכת משבר (בכל המסגרות), למאמן היווני חלק עצום.
לפחות ארבעה משחקים הפסידה העונה מכבי ת"א בגלל יכולת רעה ברבע הרביעי, ובעיקר ניהול משחק לוקה ולא מובן של ספרופולוס: הכוכב האדום בלגרד, צסק"א מוסקבה, ריאל מדריד וקאזאן. ארבעה משחקים שאם האלופה הישראלית לוקחת, אפילו לא את כולם אלא שלושה מהם, אנחנו מדברים עכשיו על מאבק על יתרון ביתיות בפלייאוף ולא על מאבק להיכנס אליו בכלל.
שימו לב לרבע הרביעי של מכבי ת"א אתמול: 8 נקודות, 2 אסיסטים בלבד ו-3 מ-16 מהשדה - קבוצה בפאניקה, אין הגדרה טובה יותר, והאחריות היא של יאניס. אם בתחילת משחקים הוא מגיב טוב במידה שקבוצתו נקלעת לפיגור, כמו שהיה אמש וגם נגד ריאל במחזור הקודם, ב-10 הדקות האחרונות היווני קופא במקום.
לפתיחת הרבע הרביעי נגד קאזאן עלה ספרופולוס עם חמישייה מוזרה, שלא נגיד הזויה: קינן אוואנס, ג'יימס נאנלי, אנג'לו קלויארו, עוז בלייזר וג'יילן ריינולדס. אפילו ולימיר פראסוביץ' לא האמין וצחק כל הדרך כשהוא מנצל כל מיס מאץ' (בעיקר של מריו הזוניה ולורנזו בראון על ג'יילן ריינולדס) בדרך לריצת 0:9 שהפכה את המשחק. כשספרופולוס כבר ניסה להגיב, הרוסים היו במומנטום ולא היה לו סיכוי, בטח עם צורת המשחק הווילבקנית של "אני נגד העולם ויהי מה".
ההפסד הזה מתסכל כי התקפית, בשלושת הרבעים הראשונים, המארחת שיחקה בסדר, אפילו טוב. הכדורים נכנסו פנימה לאנטה ז'יז'יץ', שניצל את היתרון שלו בצבע אחרי תקופה קשה במשחקים הקודמים מול מוסטפה פאל ו-וולטר טבארס. מכבי ת"א גם הלכה המון לקו העונשין ב-30 הדקות הראשונות (26 פעמים), מה שהראה על תוכנית משחק ברורה. אלא שברבע הרביעי הצהובים זרקו רק עוד פעמיים מהקו, ובמקביל ז'יז'יץ' לא הופעל או לחילופין קיבל כדורים קשים לא מעט פעמים.
למשחק ההתקפה השבלוני והצפוי ברבע הרביעי צריך להוסיף גם את משחק ההגנה הלוקה בחסר של מכבי ת"א במשבר הנוכחי. בשלושה מארבעת הפסדיה הרצופים ביורוליג ספגה הקבוצה 85 נקודות או יותר. אתמול קאזאן חגגה עליה עם 58 אחוזים ל-2 ו-41 אחוזים לשלוש, כשאף שחקן בצהוב לא הצליח לעצור את לורנזו בראון באחד ממשחקיו הטובים בקריירה (26 נקודות, 6 אסיסטים ו-6 ריבאונדים).
ספרופולוס צריך עכשיו להחליט. עד לסיום הסיבוב הראשון נותרו שלושה משחקים לא נוחים בלשון המעטה (פנר בחוץ ואנאדולו בבית בשבוע הבא, וזניט בחוץ בעוד שבועיים). אם הוא ימשיך באותו סגנון וניהול משחק ברבע הרביעי, לצד עוד נפילה בהגנה, אל תתפלאו אם מכבי ת"א תעמוד על רצף של שבעה הפסדים עם סיום הסיבוב, שהמשמעות שלו די ברורה - התרחקות מהמקומות מהם מעפילים לפלייאוף.
מצד שני, ספרופולוס יכול לבחור בדרך ההגיונית - להוציא את הכדור מהידיים של ווילבקין, לפחות בפתיחת הרבע הרביעי, לאפשר לכולם לגעת בדבר הכתום הזה בהתקפה, אפילו חס וחלילה לשחקנים היצירתיים האחרים שיש לו בסגל, כי יותר רע מאיך שמכבי משחקת לאחרונה במאני טיים היא לא יכולה לשחק. השאלה אם הוא יכול לעשות את זה לווילבקין. ממש לא בטוח.
