את כמות הכישרונות הגדולים שיש לכדורסל הנשים הישראלי להציע בגילאים הצעירים אפשר לספור אולי על שתי כפות ידיים. אמנם מדובר בספורט הנשים הפופולרי במדינה, אבל אנשי איגוד הכדורסל והמאמנים שעובדים בו - כמו גם בשאר המועדונים - חורשים את הארץ כדי למצוא את "שי דורון הבאה".
והנה, כשכבר מצאו אחת כזו - אז עניינים בירוקרטים מרגיזים מונעים ממנה לייצג את נבחרת הקדטיות של ישראל, רגע לפני שזו יוצאת בחודש הבא לאליפות אירופה דרג ב' במונטנגרו.
5 צפייה בגלריה
עניינים בירוקרטים מונעים ממנה לייצג את נבחרת הקדטיות של ישראל. אזיקווי
(צילום: טל שחר)
סיפורה של ג'סיקה אזיקווי מזכיר את זה של בלסינג אפריפה, האיש המהיר בארץ ואלוף ישראל הטרי ב-100 ו-200 מטר, שנלחם גם הוא לייצג את המדינה עד שקיבל את האזרחות המיוחלת. אזיקווי נולדה וגדלה בדרום ת"א להורים ניגרים (עמנואל ויוקריה), יש לה עוד שני אחים, והחלום שלה, מאז הייתה קטנה, הוא לשחק כדורסל ובעיקר ללבוש את המדים הכחולים-לבנים. "זו המדינה היחידה שאני מכירה", היא מספרת. "מבחינתי יהיה נורא מרגש לייצג את ישראל. אני מקווה שכבר הקיץ אוכל לשיר את התקווה באליפות אירופה".
"פוטנציאל ענק מהרגע הראשון"
אזיקווי (1.76 מ'), בת 15.5 בלבד, אבל נחשבת כבר עכשיו לכישרון גדול. לא במקרה מאמנת אליצור רמלה שירה העליון, שמדריכה גם את נבחרת הקדטיות, זימנה אותה לסגל לקראת היציאה למונטנגרו. אלא שכרגע היא ממש לא יכולה לטוס ובעיקר לא לייצג את ישראל. אזיקווי נחשבת עדיין כתושבת ארעית, ולפי חוק רק בעוד חצי שנה (בגיל 16) תוכל לקבל מעמד של תושבת קבע. גם אז היא לא תוכל לייצג את המדינה, בשביל זה צריך אזרחות.
איגוד הכדורסל פנה כבר לפני מספר חודשים לשר התרבות והספורט חילי טרופר, כדי שימליץ למשרד הפנים להעניק לאזיקווי דרכון ישראלי עוד לפני יום הולדתה ה־16, ואיתו למעשה תוכל לייצג את ישראל בכל טורניר בינלאומי. כעת חוששים באיגוד כי בגלל פיזור הכנסת הטיפול בבקשה ייתקע, ואזיקווי תישאר כאן. "נולדתי בארץ, אני לא מרגישה שונה מאף אחד אחר, אולי רק כששואלים אותי על הצמות שלי", היא מספרת בחיוך. "אני לא יכולה לייצג את המדינה, וזה מאוד מבאס אותי".
למרות הבירוקרטיה המתמשכת, והעובדה שלא בטוח שתוכל להשתמש בה באליפות, העליון החליטה להשאיר את אזיקווי בסגל, וביום רביעי האחרון היא אף יצאה עם הנבחרת למחנה אימונים בשפיים. "זו שחקנית עם הרבה פוטנציאל שתוכל לתרום לנבחרות. צריך לטפל בבקשה שלה כמה שיותר מהר", אומרת המאמנת.
לכדורסל הגיעה אזיקווי במקרה. "לקראת סוף כיתה ו' הגיעו אלינו לבית הספר מאמנים מבני יהודה ושאלו מי רוצה אימון ניסיון בחינם. אמרתי לעצמי שכדאי ללכת לנסות. אמרו לי שכדאי לי להצטרף, יהיה כיף עם המון חוויות. אז בכיתה ז' ממש נכנסתי לזה. הצטרפתי לבני יהודה ולאט-לאט התחלתי להתחבר למשחק הזה. גם אחרי הפעם ראשונה שכדררתי, הרגשתי שיש לי פוטנציאל. בכיתה ח' כבר דחפו אותי להתאמן ולשחק יותר".
טל דוויק, מנהלת מחלקת הנערות של בני יהודה, הייתה זו שהדריכה לראשונה את אזיקווי. "ג'סיקה הגיעה אלינו בכיתה ו' מפרויקט איתור של המועדון בבית ספר הירדן (בית ספר לילדים של עובדים זרים, ר.ו) היישר לקבוצת הקט-סל של המועדון. היא הייתה פוטנציאל ענק מהרגע הראשון, אך לא לחצתי עליה ונתתי לה קודם כל להתחבר לענף ולאהוב את מה שהיא עושה. לאחר שעשתה את קפיצת המדרגה ברמת המחויבות, התחלנו לעבוד באימונים אישיים, בנוסף לאימוני הקבוצה. נכון, היא רק בתחילת דרכה, אבל כבר רואים ניצוצות".
ג'סיקה שומעת את המחמאות ומסמיקה: "החלום הכי גדול שלי הוא להגיע הכי רחוק שיש. אם זה לעלות עם קבוצת הנשים של בני יהודה חזרה לליגת העל, לשחק ב-WNBA ולייצג את נבחרת ישראל. לגבי שאיפה קרובה, המטרה הגדולה של כל אחת בנבחרת זה להיות בטיסה הסופית ולייצג את המדינה בכבוד. יכול להיות שלא אהיה שם בגלל בירוקרטיה ולא בגלל היכולת".
"אמא לא ראתה אותי"
לא מעט אנשים כבר חזו בכישרון של אזיקווי. לא רק בבני יהודה או בנבחרת הקדטיות, גם מאמנים שונים שהגיעו לראות מי זו הכישרון הצעיר שכולם מדברים עליה. מי שעדיין לא ראתה את ג'סיקה משחקת כדורסל, זו אמא יוקריה, שועבדת בכמה עבודות במקביל כדי לפרנס את המשפחה. זאת מאחר ואביה חי בניגריה. "אני רואה את אמא אחרי העבודה ובערב. אני גם רוב הזמן במגרש, אז כשהיא בבית - אני במגרש ואנחנו נפגשות רק בסוף היום. אני מבינה שאמא לא יכולה להגיע למשחקים כי היא עובדת רוב היום. זה בסדר מבחינתי".
ומה לגבי מודל לחיקוי, אתם שואלים? אזיקווי חולמת הכי רחוק שאפשר. "יאניס אנדטוקומבו. כלפי חוץ נראה שקט, אולי מישהו שלא עושה הרבה, אבל במגרש הוא חיה ולא רואה בעיניים. הוא ניגרי, כמוני, שגדל ביוון ומייצג את הנבחרת. מאוד דומה לסיפור שלי".
ממשרד התרבות והספורט נמסר בתגובה: "העניין נמצא בטיפול".
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה: "עד שהשר טרופר לא יחתום על המסמך, לא נוכל לטפל בזה. חייבים קודם כל את המלצתו".
