בשלב מסוים בשיחה, כשאנחנו מגיעים לרגע החזרה שלו לפרקט אחרי שנפצע כבר במשחק הראשון של העונה, סי-ג'יי האריס נאנח. "זה מרגיש כאילו המשחק הזה היה לפני כל כך הרבה זמן, אבל הוא היה רק לפני ארבעה חודשים", הוא מסביר מדוע נעצר. "אני מרגיש בו-זמנית שזאת הייתה שנה ארוכה וגם קצרה. זה מוזר. זאת הפעם הראשונה שאני מרגיש ככה".
אם חוזרים לרצף האירועים שעברו עליו מאז ספטמבר, אפשר להבין למה הגארד בן ה-32 מתכוון. הוא שב בקיץ האחרון לזרועות הפועל חולון, אלופת המדינה, אחרי שנה של הפסקה שבמהלכה עקב אחריה מצרפת, מבין שהוא רוצה לחזור לקבוצה שנתנה לו להרגיש בבית. "כשהטלפון מחולון הגיע, היה לי ברור שאני חוזר", הוא מספר. בינתיים הקבוצה הגיעה בלעדיו לפיינל-פור ליגת האלופות של פיב"א והניפה את צלחת האליפות בארץ.
האריס היה אמור להיות העונה חלק מהטריו שיוביל את חולון, יחד עם הקפטן כריס ג'ונסון שאיתו שיחק בעונת 2020/21, ועם הכוכב הגדול ג'ו רגלנד. הכל הלך נהדר במשחקי ההכנה, והאריס נראה מאושר מהאיחוד עם החברים הוותיקים וההיכרות עם החדשים. אלא שברבע גמר גביע ווינר נגד הפועל גליל-עליון, ממש בתחילת המשחק, הוא החליק על אחת המדבקות הגדולות על הפרקט (שבהן משתמשים לטובת פרסום), קרע רצועה בברך השמאלית ונעדר במשך שלושה חודשים.
את השיקום בחר לעשות בארה"ב במחשבה שהוא צריך הרבה תשומת לב כדי להחלים במהרה ולא להעמיס על הצוות הרפואי של הקבוצה, שצריך לדאוג גם לשחקנים האחרים. במקביל, ימים ספורים אחרי הפציעה שלו, חולון החתימה את אריק גרין, שעזר לה לפתוח את העונה היטב ותפס את מקומו של האריס בקלות.
אלא שבסוף דצמבר חוזהו הזמני של גרין הסתיים, הוא עבר לבודוצ'נוסט המונטנגרית, והאריס חזר לסגל בתקופה העמוסה ביותר של חולון בשנה - פלייאין ליגת האלופות, רבע גמר גביע המדינה ומשחקי הליגה - מה שאילץ אותו להתמודד בשני מישורים, הפיזי והמנטלי.
"כבר במשחק האחרון של גרין המאמן גיא גודס אמר לי ולכל השחקנים בחדר ההלבשה: 'סי-ג'יי, אנחנו זורקים אותך למים העמוקים'. הוא סמך עליי בעניין ההובלה ושאעשה מה שאני יכול. האם הרגשתי מוכן? הלוואי שזה היה הולך כמו שכולם רצו. לא הייתי אומר שזה לא הוגן, אבל היה נחמד אם דברים היו פשוטים יותר. בדיעבד, הייתי אומר שאולי אני צריך עוד קצת זמן. אבל באותו רגע הכל היה מהיר בשביל לעזור לקבוצה".
משחק החזרה שלך נגד באר-שבע בינואר היה מצוין. אולי לא היית צריך לפתוח כל כך טוב?
"המשחק הזה היה חשוב לי, כי זאת הייתה הפעם הראשונה שהילד שלי בן השנה זכה לצפות בי משחק. זה היה רגע גדול בשבילי, שבת הזוג שלי והוא היו פה, בנוסף למשחק נהדר. זה היה הדבר הכי טוב בעולם. גם היה מעט ביטחון במחשבה של 'אני יכול עדיין לשחק טוב למרות הפציעה'. ידעתי שזה יהיה תהליך עם עליות וירידות, וזה היה רגע של עלייה".
"דיברתי עם הקבוצה גם כשהייתי בשיקום וצפיתי בכל המשחקים. לקח זמן עד שהכל הסתנכרן, הכל קרה תוך כדי תנועה. היו ימים עצובים בשבילי והיו ימים שמחים בשבילי, זה היה תהליך. הייתי עצוב, כועס, מאוכזב, מפקפק בעצמי. כל הרגשות האלה עולים בימים העצובים"
קשה להמשיך ביכולת כזו לאורך זמן.
"כן, ידעתי שאני לא מאה אחוז פיזית בגלל הפציעה. גם לביטחון שלי לקח הרבה זמן לחזור, עליתי למגרש ופחדתי שאפצע שוב. בכנות, רק אחרי שעברתי את המכשולים האלה הייתי שמח להיות על הפרקט".
וחברתית הרגשת שייך?
"דיברתי עם הקבוצה גם כשהייתי בשיקום וצפיתי בכל המשחקים. לקח זמן עד שהכל הסתנכרן, הכל קרה תוך כדי תנועה. היו ימים עצובים בשבילי והיו ימים שמחים בשבילי, זה היה תהליך. הייתי עצוב, כועס, מאוכזב, מפקפק בעצמי. כל הרגשות האלה עולים בימים העצובים".
האריס במקום האריס
חולון עברה את הפלייאין באירופה, אבל פתחה את שלב הטופ-16 רע מאוד עם ארבעה הפסדים רצופים, כולל שניים להפועל ירושלים. במשחק שאותו חולון אירחה, האריס החטיא שלשה פנויה על הבאזר, שהייתה יכולה להעניק לחולון ניצחון חשוב. "אני כבר לא זוכר את המשחק הזה, עכשיו הכל עולה כי הזכרת אותו. לקחתי בעבר זריקות כאלה, הזריקה הזו הייתה אינסטינקט. ראיתי את היידן דלטון, הבנתי שהוא צריך עזרה בפינוי הדרך ואז הייתה לי זריקה פנויה. יכולתי לעשות את זה גם עם עיניים עצומות, אבל היא לא נכנסה ביום הזה".
בין ההפסד השלישי לרביעי הגיע לקבוצה האריס אחר, מני האריס. מקומו של סי-ג'יי בטריו שוב השתנה, והוא מספר שהרגע הזה היה לא נעים עבורו. "לא יכולתי לעשות שום דבר", הוא מסביר. "מני הגיע כי הקבוצה הייתה צריכה עזרה נוספת בליגת האלופות, וקיווינו שהוא השחקן שיעשה את זה. זאת לא ההחלטה שלי שהלבישו אותו בליגה במקומי בתקופה הזו, אבל כן הייתי מאוכזב לשבת בצד. רציתי לשחק".
במקביל המשפחה שלך חזרה לארה"ב, ואתה מתמודד עם כל הרגשות האלה לבד.
"לפעמים השילוב הזה של הגעגוע לילד שלי ולא לשחק עשה אותי עצוב, אבל בסופו של יום אני משחק כדורסל למחייתי. זה מעצבן שהוא לא היה איתי, כי זה הזמן שבו הוא לומד כל כך הרבה וגדל. הוא הולך, אומר 'אבא' וקשה להיות רחוק ממנו. מאז שהוא נולד למדתי שיש דברים יותר גדולים מכדורסל. זה שם דברים בפרופורציה".
מה קרה במשחק ההוא נגד מכבי ת"א שבו רשמת סטטיסטיקה של 0 נקודות, ומדד מינוס 19?
"שיחקתי 15 דקות, זה לא הרבה. אני מגיע בגישה שצריך להתגבר על משחקים שלא הלכו טוב, כי אף אחד לא מושלם. יכול להיות שספציפית במשחק הזה הייתי יותר עצוב מאחרים, אבל זה ככה אחרי כל משחק רע. אתה מרגיש עצבני, שיכולת לעשות יותר טוב".
מאז חזר לפרקט, המספרים של האריס לא צנחו דרמטית בהשוואה לעונה הקודמת שלו בחולון. הוא לא פותח בחמישייה אמנם, אבל מקבל 25.1 דקות למשחק, שבהן הוא קולע 12.9 נקודות לעומת 15.0 לפני שנתיים. במקביל, למרות אותה שלשה שהחטיא נגד ירושלים, הקליעה שלו מחוץ לקשת השתפרה מאוד (49 אחוז, לעומת 40 לפני שנתיים).
יש לא מעט דיבורים על סי-ג'יי שלפני שנתיים מול זה של העונה. הם מגיעים אליך?
"אני משחק שונה ממה ששיחקתי לפני שנתיים. השוני הגדול בעיני האוהדים וסביבת הקבוצה הוא הציפייה שאהיה מי שהייתי אז. הם לא נותנים לי את הזמן לחזור למה שהייתי בתקופה הזו בגלל הפציעה. זה אחד הדברים המתסכלים שאנשים פשוט שוכחים ולא נותנים לך את ההזדמנות, למרות שאתה דוחף, עובד קשה ומנסה לחזור לקצב. אני משתדל לא להקשיב לקולות מבחוץ, כי לפעמים זה יכול להוריד אותי".
ג'ו רגלנד סיפר שאתם עובדים יחד על גמישות.
"זה התחיל כשראינו ששון דאוסון גמיש יותר מכולנו, והסתבר שאבא שלו עבד איתו על זה מאז שהוא ילד קטן. רגלנד הציע שגם אנחנו נתחיל לעבוד על זה. היו דברים שהפסדתי כשהייתי בחוץ, כמו עניין התנועתיות, וזה חזר עם היוגה. אם היית רואה איפה התחלנו ואיפה אנחנו היום מבחינת גמישות, זה יום ולילה. מערכת היחסים שלי עם ג'ו? נהדרת. אנחנו יודעים שכל עוד שנינו משחקים יחד, חולון יכולה ללכת רחוק. אני מרגיש שבשבועות האחרונים התחלנו לשחק יותר טוב. זה עוזר לי הרבה כשהוא לידי".
"אפשר לשמור על האליפות"
ייתכן מאוד שהאריס האמיתי שכולם מחכים לו חזר במשחק הראשון ברבע גמר הפלייאוף נגד אותה גליל עליון שמולה החלה העונה ההפכפכה שלו. הוא קלע 20 נקודות ב-69:106 של חולון, שהעלה את הסגולים ל־0:1 בסדרה. במשחק מספר 2 הוא גם הצטיין עם 18 נקודות ושלשות חשובות. המשחק השלישי ייערך ביום שני בחולון (20:30).
אם תעברו את גליל, תשחקו כנראה נגד מכבי ת"א, שאותה לא ניצחתם השנה בבית.
"אני לא יודע למה זה קרה. נצטרך לנצח אותם לא רק בבית אם אנחנו רוצים להגן על האליפות. בסופו של דבר אנחנו אחת מארבע הקבוצות הכי טובות בליגה, ואנחנו צריכים להתייחס לעצמנו כקבוצה גדולה. חוץ ממכבי ניצחנו את כולם בליגה, גם את ירושלים בתחילת העונה. הסגל שלנו עכשיו מלא יותר, והאימונים הולכים נהדר. אנחנו מרוכזים במטרה, ואני עדיין מאמין שהקבוצה הזו מוכשרת ועכשיו גם עמוקה כדי לשמור על התואר".
