"החלום הגדול הוא NBA. מבחינת משחק אני יותר אוהב את המשחק האירופי, אבל ב־NBA נמצאים השחקנים הכי טובים ואני פשוט רוצה להיות חלק מזה", אומר בן שרף בן ה־18, שנחשב לדבר הבא בכדורסל הישראלי אחרי יציאתו של דני אבדיה לליגה הטובה בעולם.
אבל לפני שהוא מגשים את החלומות הכי גדולים שלו, הוא יתארח הערב (21.00) עם קבוצתו עירוני קריית אתא אצל הפועל ת"א בניסיון לחולל סנסציה מקומית במשחק הראשון בסדרת חצי גמר הפלייאוף.
"שני ההורים שלי היו כדורסלנים, אז הם תמיד ידעו מה דרוש לכדורסלן", מסביר שרף, שמתנשא לגובה של 1.98 מטר. "מגיל צעיר היה לי מאמן אישי, ועם השנים הצטרף מאמן אתלטיקה. תמיד שיחקתי עם גדולים ממני כדי להרגיש את החיסרון הפיזי ולדעת מגיל צעיר איך להסתדר עם זה. כל הזמן לדחוף למעלה ולהיות במקומות שאתה מרגיש לא בנוח".
בעצם לא הייתה לך ברירה אחרת אלא להיות כדורסלן.
"לא הייתה ברירה. היה לי קצת ג'ודו וכדורגל, הייתי לתקופה מסוימת שוער, אבל זה מהר מאוד עבר לכדורסל".
שרף, שגדל במושב גן יאשיה, החל את דרכו בהפועל עמק חפר והתבלט מגיל צעיר. לפני שנתיים חתם באליצור נתניה והחל לשחק בקבוצת הבוגרים שלה בליגה הלאומית בגיל 16 בלבד. באותו קיץ הגיע עם נבחרת הקדטים למקום החמישי באליפות אירופה, נבחר לחמישיית הטורניר והוכתר למלך הסלים עם 24.3 נקודות בממוצע למשחק. בהמשך נבחר לתגלית העונה בלאומית, מה שסלל את דרכו לליגת העל, לקריית אתא של שרון אברהמי, שאימן אותו גם בנבחרת הקדטים. ההימור של אברהמי על הבחור בן ה־17 וחצי התברר מהר מאוד כמוצלח, וכבר במשחק הבכורה שלו בליגה שרף קלע 19 נקודות. בשבוע שעבר הוא גם הוכתר לתגלית העונה.
"להגיע הכי גבוה"
סומנת מגיל מאוד צעיר, איך זה מרגיש שהזרקור עליך?
"אני אוהב את זה שיש לי את האפשרות להגיע לדרייב אין, לשחק מול אולם מלא, ויש לחץ, ואני נהנה מהלחץ הזה. יש מסביבי אנשים שדואגים לי ומזכירים לי לקחת את הלחץ הזה למקום חיובי".
איך אתה מתמודד עם לחצים?
"לפני משחקים אני פשוט יושב ומדמיין את המשחק. זה מאוד עוזר לי לתרגל כל מיני סיטואציות בראש, וכשאתה מגיע למשחק הן לא זרות לך, כבר היית שם".
בקיץ שעבר היית מבוקש מאוד. למה בחרת דווקא בקריית אתא?
"בעיניי זה לא היה כזה מופרך ללכת לקבוצה קטנה כדי לקבל דקות ותפקיד יותר משמעותי. אני חושב שעשיתי את הבחירה הנכונה. אני באמת מאוד משמעותי בקבוצה הזאת וסומכים עליי, הבחירה הכי טובה שיש. לא רציתי ללכת לקבוצה גדולה ולשבת על הספסל, שחקן בגילי צריך לשחק".
ובעתיד תעבור לקבוצה גדולה בארץ?
"כן, אבל אני רוצה לעשות את זה מהדלת הראשית ולא כשחקן צעיר ומבטיח, אלא שחקן שמגיע כדי לשחק".
מה הציפיות שלך מעצמך?
"רוצה להגיע הכי גבוה שאפשר ועל הדרך גם ליהנות. ברור שיש ויתורים, אני לא יכול לצאת עם חברים כל הזמן כי צריך לקום מוקדם לאימון, אבל אני שלם עם הוויתורים האלה, כי זה משתלם בסוף. ברור שלפעמים זה מבאס, אבל אני זוכר למה אני עושה את זה, זה תמיד יושב לי בראש. צריך לבחור את האנשים הנכונים, ואני מקיף את עצמי באנשים שמאוד בעד התהליך הזה ודורשים ממני עבודה קשה, גם אני דורש מעצמי הרבה".
הגעתם לחצי גמר גביע המדינה ולחצי גמר הפלייאוף אחרי שהדחתם בסוויפ את עירוני ר"ג - כל זה עם התקציב הכי נמוך בליגה - זה הפתיע אתכם?
"אני לא אשקר, בהתחלה כן. בסיבוב הראשון בליגה ניצחנו את כל ארבע הגדולות, ואז הבנו שאנחנו מסוגלים לעשות את זה מול כל קבוצה. נכון שיש לנו תקציב נמוך, אבל השחקנים מחוברים אחד לשני, אין זרים וישראלים אלא כולם ביחד. אנחנו נלחמים על המגרש ורואים את התוצאות. עזר לנו שהיינו אנדרדוג כל העונה, קיבלנו מזה ביטחון, לא היה לנו מה להפסיד. אנחנו באמת לא מפחדים מאף קבוצה ובאים לנצח בכל משחק".
סדרה מול הפועל ת"א זאת אופרה אחרת לגמרי, בטח עם יתרון הביתיות שלהם.
"אני חושב שהצוות המקצועי הכין אותנו מאוד טוב גם לסדרה הזאת וגם לקודמת. הם סומכים עלינו בעיניים עצומות ואז פשוט הלחץ יורד. אנחנו מגיעים בלי להסתכל על השם של היריבה, אלא על הפועל ת"א כקבוצה. אנחנו מאמינים שאנחנו יכולים לעשות את זה. אם גונבים את המשחק הראשון ומביאים את הסדרה אלינו הביתה זה כבר סיפור אחר. אנחנו צריכים לשים את הלחץ עליהם, כי בסופו של דבר הציפיות מהם יותר גדולות".
לוקה או לברון
בעונה הבאה אתה אמור לעבור לאולם הגרמנית, שם סיכמת לשלוש שנים עם סעיף יציאה ל־NBA. למה דווקא שם?
"עוד לא חתמתי, זה עדיין פתוח, אבל זה מה שאני מחפש, קבוצה מאירופה שנותנת דקות לצעירים".
אולם הבטיחו לך דקות משחק?
"לא, אבל גם בקריית אתא לא הבטיחו לי דקות בחוזה, זה לא מטריד אותי".
מה הסיכוי שלא תחתום שם ותישאר בארץ?
"יש סיכוי, אבל הכיוון הוא כרגע לשחק בחוץ. אחליט מה שיעשה לי הכי טוב".
היו לך הצעות במאות אלפי דולרים ממכללות בארה"ב, למה סירבת?
"זה פחות מה שאני מחפש, פחות הסגנון שלי. עברתי לשחק כדורסל בוגרים וכדאי שאצמד לזה, אני חושב שזה גם יותר יאתגר אותי. כרגע מה שחשוב לי זה יותר העבודה הנכונה מאשר הכסף".
אז מה החלום הגדול?
"NBA. שם נמצאים השחקנים הכי טובים, ואני רוצה להיות חלק מזה, פשוט להיות שם".
עם איזה שחקן היית הכי רוצה להיות בקבוצה?
"לוקה דונצ'יץ'. את יודעת מה, הלוואי עם לברון, אבל הוא יפרוש עד אז".
אתה דני אבדיה הבא?
"דני זה דני, ואני זה אני. כל אחד שחקן אחר. זה טוב שמשווים אותי אליו, זה כבוד, מה שהוא עושה שם זה מטורף. האמת היא שאנחנו לא מכירים, אף פעם לא דיברתי איתו, אנחנו באמת צריכים לעשות היכרות".
זימון לנבחרת הבוגרת זה חלום?
"חלום גדול אפילו. זה הטופ. מאוד רוצה את זה. אני צריך פשוט להמשיך להיות דומיננטי ואז אני מקווה שזה יגיע עם הזמן".
פורסם לראשונה: 01:30, 06.06.24