אחרי שהגיעו פעמיים בלבד בעשור האחרון לפלייאוף, ובשאר הזמן נאבקו על החיים בליגת העל, כולל ירידה אחת ללאומית, בבני־הרצליה הרגישו שהם חייבים לחשב מסלול מחדש – ולשנות את הקו.
אם בעבר הקבוצה הייתה מחתימה מאמנים מנוסים, ישראלים ותיקים, זרים עם עבר בליגה וגם לא מעט מתאזרחים, בעונת 2021/22 הדברים נראים אחרת. הרצליה נבנתה בצורה שונה בסגל, אבל גם במעטפת, כאשר ההחתמה המפתיעה מכולן היא זאת של זופר (זופי) אבדיה, שמונה למנהל המקצועי.
יש כאלה שזילזלו ואמרו שאבדיה הגיע כתעלול יח"צני בעקבות היותו אבא־של, אבל טיעון זה עושה לו עוול. אבדיה היה כדורסלן גדול, קפטן הכוכב האדום בלגרד ואחד השחקנים הטובים ששיחקו בארץ בשנות ה־90. תוסיפו לזה את העובדה שעבד 23 שנים במחלקת הנוער של הרצליה, וגם גידל את בנו דני, הישראלי שנבחר הכי גבוה בדראפט ה־NBA, ותבינו שניסיון והבנה לא חסרים לו.
לצד זאת, צריך להגיד גם כי את ההחלטות בבני־הרצליה אבדיה לא מקבל לבד. אלדד אקוניס, בניגוד ליו"רים אחרים בליגה שמתעסקים בעיקר בצד הניהולי, מבין כדורסל ברמות הגבוהות ביותר, והיה גם מאמן לא מעט שנים. הוא עדיין האיש שנותן את הטון. אחרי שאקוניס או אחרים מביאים שמות של שחקנים, יושבים הוא, אבדיה, המאמן אורן אהרוני ועוזרו יואב שמיר, ומקבלים החלטות. אבדיה מביע את דעתו ונותן רעיונות, ובסוף מתקבלת החלטה משותפת.
הולכים פנימה
שווה להתעכב על מינויו של אהרוני, שאימן עונה אחת בליגת העל בעבר, בגבעת־שמואל איתה ירד ליגה, ולאחר מכן היה עוזר שנתיים בהרצליה. מאז עבד במחלקת הנוער של מכבי ת"א ובנבחרות הצעירות של ישראל. בעונה שעברה כמעט חתם בנס־ציונה, אך התחרט ברגע האחרון. אהרוני הרגיש כעת, ונוכח הרצון של הרצליה להתבסס על צעירים, כי הגיע הזמן לחזור לבמה המרכזית, והוא אחד הסיפורים היותר מעניינים העונה בליגת העל.
בניית הסגל של הרצליה היא ייחודית ביחס לליגה. בדרך כלל כשקבוצות מחתימות ארבעה זרים הם מתחלקים לשניים בקו הקדמי ושניים בקו האחורי. בהרצליה, לעומת זאת, בחרו להחתים שלושה זרים בקו הקדמי (צ'ינאנו אונואקו, שמרקוס קנדי ואנדי ואן וליט), וקורטני פורטסון בקו האחורי. היו מספר סיבות שגרמו להרצליה לקבל את ההחלטה: קודם כל, החתמה של שלושה גארדים ישראלים, שון דוסון, דורי סהר ויאיר קרביץ, עליהם בונים בקבוצה.
בנוסף, אקוניס הפיק את הלקחים מהעונה הקודמת, בה נשאר עם אלישי כדיר כגבוה ישראלי יחיד אחרי פציעת המתאזרח גייב לוין. הגבוהים המקומיים הבכירים דרשו הקיץ סכומים מופרזים, ואסור לשכוח שאת ההצלחות הגדולות של המועדון בעבר הוא השיג עם שלושה גבוהים זרים.
זריקת סבתא
אונואקו, אחיו של ארינזה ששיחק במכבי ת"א, יהפוך לאחת האטרקציות של הליגה, בעיקר בעקבות הסגנון הייחודי שלו מקו העונשין – "זריקת סבתא". אונואקו דוגל בטכניקה הזאת מגיל צעיר, וגם בתקופתו הקצרה ב־NBA כל סרטון שלו זורק מהקו הפך לוויראלי.
ואן וליט, שמזכיר לאבדיה את טוני קוקוץ', כפי שאמר כשחתם בקבוצה, הוא עוד סיפור מסקרן. נדיר שקבוצה ישראלית, בטח כזאת שלא משחקת בגביע יבשתי, מהמרת על שחקן אירופי ולא אמריקאי. אבל ואן וליט הדליק את אקוניס, שעוקב אחריו כמה שנים, מהרגע הראשון, ולאחר מכן גם את אבדיה ואהרוני. הרצליה אפילו שילמה עליו פיצוי לקבוצתו הליטאית שיאוליאי מכיוון שהחזיק בחוזה אצלה, ומשלמת עליו מס מלא בניגוד לזר אמריקאי.
הרוטציה של הרצליה היא עדיין קצרה כרגע, וכוללת שמונה שחקנים. זאת הסיבה שבמועדון לא פוסלים אפשרות לצירופו של זר חמישי, אך קודם כל רוצים למצות את האופציות בשוק הישראלי.
מכבי ת"א ב'
לא מעט תהיות וביקורת נשמעו על צירופם של שני שחקנים ממכבי ת"א (דורי סהר וסנדי כהן), וכן של אהרוני. חלק כינו את הרצליה "מכבי ת"א ב'", ואף רצו שהמינהלת תיכנס לעובי הקורה בנושא, מכיוון שזה לא נראה טוב שלצהובים יש לכאורה קבוצה־בת באותה ליגה, במחשבה על כך שיהיו מפגשים קריטיים בין הצדדים. בהרצליה, כמובן, דוחים את הטענות על הסף.
יש לציין כי ליגת העל מוצפת בבוגרי מחלקת הנוער של מכבי ת"א, ולאורך השנים היו לא מעט מקרים ששניים או אפילו יותר שחקנים שלבשו בעבר צהוב שיחקו בקבוצה אחרת. כמו כן, בתקנון האיגוד/מינהלת אין באמת סעיף שמתייחס למצב כזה.
הסגל הישראלי של הרצליה כבר התחיל להתאמן, שלושה זרים נחתו בארץ ונמצאים בבידוד, וצפויים להיכנס למעגל האימונים בקרוב. בקבוצה, שמרגישה גם כן משהו חדש באוויר, כבר לא יכולים לחכות, ואל תתפלאו אם היא תדבר חזק השנה בליגה ותפתיע את כולם.
