גבי צ'אצ'אשוילי צופה מהצד באיתי מושקוביץ ונמרוד לוי, חבריו לגליל העליון בעונה החולפת, מצטלמים לכתבה מקבילה כשאת הצלע שלו במשולש הישראלים תפס רועי הובר. הוא לא מסתיר שהיה שמח להצטרף לתמונה גם כן, רק שלעומתם בחר לעזוב את החממה בצפון לטובת באמברג בליגה הגרמנית.
הפורוורד/סנטר (23, 2.10) שנבחר אשתקד לתגלית העונה של הליגה הישראלית, מצא את עצמו מחוזר בסיומה על ידי הקבוצות הגדולות, כך שאפילו הפועל ירושלים והפועל חולון עשו "תחרות" מי תזכה להחתימו. "אפשר להגיד שהייתי מבוקש, גם בתיכון הייתי ככה (צוחק). זה הרגיש נחמד", הוא משתף את תחושותיו לגבי הקיץ האחרון. "זאת סיטואציה שצריך לדעת להתמודד איתה באיזשהו מקום, אבל בסוף לקחתי את ההחלטה שלקחתי ממקום הכי טהור שהרגשתי. אחד השיקולים המרכזיים היו חו"ל. נדב מור, הסוכן שלי, ואני דיברנו על זה. כל האופציות, למזלי, היו טובות. רציתי מקום מאמין, כזה שגם יש לו את המעטפת והיכולת להמשיך לקדם, כי אני חושב שעדיין לא הגעתי למקום שאני כבר מוצר מוגמר, אלא יש הרבה על מה לעבוד. באמברג ענו על כל הדרישות".
כאשר נשאל איך זה מרגיש להיות זר, צ'אצ'אשוילי לרגע שוכח שמדובר בכתבה על כדורסל והולך על הפירוש המילוני של 'אדם לא מוכר, שאינו מבני המקום' ולא כפי שרואים זאת בעולם הספורט - מי שאינו שחקן מקומי. "הרגשתי מה זה שאנשים דוברים שפה שאתה לא מבין. הגרמנית שלי לא משהו, אבל אני לומד לאט-לאט עוד מילים. התרבות מאוד שונה מזו שאני רגיל אליה מהארץ, הטעמים, אין חדר אוכל כמו בגליל. הייתה הרבה הסתגלות שהיה צריך לעשות בתחילת השנה. אני נהנה עם הזמן, יותר במקום שלי עם ביטחון, נהנה מהחוויה וכל האתגר שלקחתי על עצמי", הוא מספר.
היו משברים?
"היו לי רגעים קשים בתחילת השנה. תסכול אחרי משחקים לא טובים. כשמנצחים ואתה לא משחק טוב אפשר שתהיה חצי נחמה, אבל גם הפסדנו וגם לא שיחקתי טוב. בסוף התרגלתי, אנחנו במצב יותר טוב".
הרגשת שלצאת לחו"ל זאת הזדמנות שלא תחזור?
"לא היה לי דחף להיות ליגיונר, אבל הרגשתי שזה הזמן ואם הגיעה ההזדמנות - צריך לקחת אותה בשתי הידיים. רציתי 'לחטוף' סגנון אחר, תרבות אחרת. זה מן חוסן מנטלי לחיים. זו לא פעם ראשונה שלי שאני משחק בחו"ל (בעונת 2018/19 היה באקדמיה גט בטר פראג בצ'כיה, ס.א) אבל כן היה קשה בלי המשפחה בחגים".
6 צפייה בגלריה
"לא היה לי דחף להיות ליגיונר, אבל הרגשתי שזה הזמן ואם הגיעה ההזדמנות - צריך לקחת אותה בשתי הידיים"
(צילום: טל שחר)
העובדה שבאמברג שיחקה במוקדמות ליגת האלופות הייתה גם סיבה לחתימה?
"כן, חד משמעית. מאוד האמנתי שנהיה שם. אם הייתה לי אכזבה כי ירושלים וחולון משתתפות במפעל הזה? אני מבין מה את אומרת, אבל לא הרגשתי ככה. עכשיו הגענו לרבע הגמר ביורופקאפ, וגם שם יש קבוצות טובות. יכולתי להשתתף במפעל הזה בגליל, אבל לא בתור זר, ולא בתור שחקן בקבוצה בליגה הגרמנית, שהיא מאוד קשה. לא התחרטתי ולא חשבתי על הדברים האלה. המפגש עם גליל היה מאוד מרגש, לראות את כולם ולקבל פרחים. היו משחקים טובים נגדם, ניצחנו את שניהם ולי היו משחקים טובים אישית. באסה לנצח נגדם, אבל היה כיף".
האימונים יותר אינטנסיביים ממה שחווית בארץ?
"בגלל הדרישה של הליגה שם, האימונים חייבים להיות בהתאם. אני מרגיש שאני מתחזק, מרגיש יותר טוב. אני עושה הרבה יותר חדר כושר, נמצא יותר שעות על המגרש, לפעמים חמש שעות. יש מאמן יכולות אישיות ברמה גבוהה. אורן עמיאל (מאמן הקבוצה ס.א) אוהב את האינטנסיביות ומתווה לנו את הדרך ואני מתחבר לכך. תמיד לתת 100%".
אתה בקשר עם תמיר בלאט ויובל זוסמן שמשחקים באלבה ברלין?
"פה ושם. כל אחד בעולם שלו. אני מכיר את 'זוס' יותר טוב מאת תמיר. אם אני רוצה להיות כמוהם ביורוליג? חד משמעית. מאמין שזה יבוא. המטרה שלי היא להמשיך לשחק בחו"ל".
למרות המחשבה שכבר מזמן עלתה בקול, לפיה הנבחרת צריכה מתאזרח בעמדה 5, ישנה פריחה בתקופה האחרונה של ישראלים "גדולים". בהיעדרם של ג'ייק כהן ורומן סורקין בחלון הנוכחי, צ'אצ'אשוילי צפוי להיות זה שיקבל את הבמה ומקווה להחזיר בהתאם. בין היתר הוא מגלה שכחלק מההתבגרות שהמסע לגרמניה נתנה לו, הוא משקיע יותר באימונים משהיה בעבר ומרגיש בכושר לקראת החלון שיפתח מול בשישי מול פינלנד במשחק בית וינעל בסלובניה.
בחלון הקודם ערכת את הופעות הבכורה הרשמיות שלך.
"למרות שהפסדנו ואיבדנו את הסיכויים לעלות לשלב הבא במוקדמות אליפות העולם, היה משהו מרגש שם. זה משהו שרציתי ולא קרה במשך כמה חלונות. גם לא באליפות אירופה. התבאסתי על כך בזמנו. עכשיו כשזה הגיע התוצאות עצמן הן שמבאסות. החלון שיפתח בשישי אמנם לפרוטוקול, אבל לא הביאו אף אחד סתם. יש הרבה מה להשיג ממנו, לדעתי".
את מספר 33 אימץ משום שאהב לצפות בהיילייטס של סקוטי פיפן. לתגובות על הגובה שלו הלא שגרתי שלו בנוף הוא רגיל, כמעט מגלגל את העיניים כשחוזר על כך ששואלים אותו מה מזג האוויר "שם למעלה" או האם אפשר לראות את "האנשים הרגילים" מנקודת מבטו.
הרגשת שלא תהיה בסגל הסופי ליורובאסקט?
"האמנתי שיש לי סיכוי, אבל מההתחלה אמרתי אעשה מה שרוצים ממני. זה לא בשליטתי, ואני מכבד כל החלטה של המאמן. המשכתי, והנבחרת המשיכה. התעדכנתי בתוצאות אחרי אימונים, לא ראיתי בלייב. את שואלת אם אני מרגיש שאולי זה לטובה כי כתם הכישלון לא עלי? לא. בסוף אני לא חושב... מה זה כישלון? הם נתנו את כל מה שהם יכולים, זה הסתדר פחות".
אומרים שזה הסגל הכי מוכשר שהיה מזה שנים.
"אז אומרים. זה היה סגל מוכשר, לא אומר שלא, אבל יהיו עוד סגלים מוכשרים".
בעמדה מספר 5 כאמור יש את סורקין שגם אמור להיות בסגל העתידי, אבל אתה יכול לשחק גם בעמדה מספר 4.
"זה לא משנה לי. תלוי מה מבקשים ממני. סורקין יכול לקלוע לשלוש, אבל הוא פחות עושה את זה. אני עובד על הזריקות שלי לשלוש, אבל אני משחק יותר סנטר השנה (בגרמניה עד כה עומד על 7.3 נקודות בממוצע ל-21 משחקים ב-20 דקות, מתוכן 2.6 ל-2 ו-0.1 ל-3). בסוף זה איפה היתרון נמצא על המגרש".
את מספר 33 אימץ משום שאהב לצפות בהיילייטס של סקוטי פיפן. לתגובות על הגובה שלו הלא שגרתי שלו בנוף הוא רגיל, כמעט מגלגל את העיניים כשחוזר על כך ששואלים אותו מה מזג האוויר "שם למעלה" או האם אפשר לראות את "האנשים הרגילים" מנקודת מבטו. יש לו תואר בפילוסופיה, והוא מעוניין להמשיך ללמוד. "אני לא רואה איך זה משתלב כרגע. דיברתי על זה עם איתי שגב, שלמד בשנה שלו בצרפת. זה יקרה בעתיד". ביולי ניסה את מזלו בליגת הקיץ של הליגה הטובה ביותר בעולם, שם שיחק תחת מדי גולדן סטייט.
אם כבר עתיד, אתה מתכנן לחזור לליגת הקיץ של ה-NBA גם השנה?
"אם יזמינו אותי. אם אני עדיין חולם על לשחק שם? אני לא יודע".
יש שלב שבו נהיים יותר מציאותיים ומדברים על היורוליג, כמו שאמרת שאתה גם שואף. מרגיש ככה?
"יורוליג זה יותר קל מה-NBA? בסוף שתיהן הליגות הכי טובות בעולם, למרות שיש להן סגנון משחק שונה. אני ממשיך להתקדם ולהשתפר עד שאגיע".
