אחרי עשור, אייל חומסקי נפרד מהפועל ירושלים ומהכדורסל הישראלי: במסיבת עיתונאים שהתקיימה היום (שלישי) במשרדיו בת"א, סיכם הבעלים היוצא עידן במחזיקת הגביע, שעוברת רשמית לידיו של מתן אדלסון. "אני מאחל לו הצלחה ענקית", אמר חומסקי בפתח הדברים. "מאחל לו הצלחה לא רק על הפרקט אלא גם בשמירה על ה-DNA של הקבוצה, על ה'ווינריות', על הירושלמיות, ובעיקר מאחל לו פשוט להצליח".
"עשר שנים אני פה", המשיך חומסקי. "ואני מודה לעל מי שהיה חלק המסע הזה, לגיא הראל שבמשך תשע שנים היה יד ימיני וליווה אותי בכל מה שקרה פה ובשנה הזאת בעיקר. הוא דמות מספר 1 בכדורסל הישראלי. מבין את המספרים, את הפולטיקה, את הפרקט, את השחקנים. בלעדיו לא הייתי מצליח. השני הוא אורי אלון, שהייתה לנו את התעוזה לקנות את הפועל ולחלום בגדול. שינינו את ה-DNA של הקבוצה, שמובן מאליו שתיקח תארים ושלא תפסיד, וזה הרבה בזכותו. ומשה גרינברג שהחליף את אורי לפני חמש שנים, תודה ולכל מי שהיה פה כשקנינו את הקבוצה מכונס נכסים".
"בנינו ארגון בסטנדרטים הכי גבוהים באירופה, נסענו להשתלמויות ב-NBA, ביקרנו קבוצות בטופ של היורוליג, ולמדנו, עשינו מהפכה בחשיבה הניהולית. הבסיס הזה הביא לכך שקיבלנו את הקבוצה עם 1,500 אוהדים במלחה והיום אנחנו עם ממוצע של 6,000 אוהדים למשחק. תודה גם לראש העירייה משה ליאון שסייע ותמך. המפעל הזה עשה שדרוג משמעותי, גדלנו בכמות האוהדים, בעשר שנים זכינו בשלוש אליפויות, בשלושה גביעים, הפסדנו בחצי גמר ביורוקאפ לוולנסיה, השנה הגענו לגמר של ליגת האלופות עם 5,000 אוהדים במלאגה. שינינו את המועדון, אני גאה על ההישגים האלה".
על העונה האחרונה במועדון אמר חומסקי: "זאת הייתה עונה מאתגרת, לקחתי על עצמי להציל את הפועל ירושלים מהסיטואציה אליה היא נקלעה, לקחתי על עצמי את האחריות הכללית, המקצועית, וגיליתי חברות עם אדם מדהים בשם אלכסנדר דז'יקיץ', איש מדהים, רגיש, והייתה זכות גדולה להכיר אותו, ותודה לגיא הראל שבזכותו הכרתי את אלכסנדר.
"מעבר לדברים טריוויאליים, הגענו לשיא של צופים בארנה, כמעט 12 אלף איש. היה גם את האירוע באתונה, כשהאוהדים היו בסכנת חיים, זה היה אירוע מכונן. וכמובן הפיינל פור בליגת האלופות, כמובן שכואב הלב שלא זכינו, ויכולנו. אלה החיים. מי שלא יודע להפסיד לא יידע לנצח. תודה ענקית להפועל על המון אושר שנתנה לעשרות אלפי אנשים".
על ההחלטה לעזוב ולא לקחת חלק בניהול המועדון במתכונתו הנוכחית: "אני חשבתי שהדבר הנכון, ללכת אחורה, להעביר את המושכות למתן אדלסון, אני מאמין שזה דבר מאוד טוב שקורה להפועל ירושלים ובתוך הסיטואציה הזאת הבנתי שאני צריך לזוז. הדבר הכי חשוב לי זאת הפועל ירושלים".
"אין לי מושג על דברים קונקרטיים שהולכים לקרות בעונה הקרובה (בהתייחסות לעתידו של דג'קיץ'), ואת השיחות עם מתן אני רוצה לשמור לעצמי. מדובר בבחור פיקח ואני בטוח שיש אנשים טובים שיועצים לו והוא יעשה את הדבר הנכון להפועל ירושלים. הוא קרן אור גדולה לירושלים, לספורט הישראלי ולכדורסל הישראלי בכלל. מישהו עם יכולות כאלה הוא 'גוד ניוז' לכולם. אני אעשה כל מה שהפועל ירושלים תבקש ממני ואם יבקשו אני תמיד אעזור".
על השאלה האם נעשו טעויות לאורך הדרך, הוא השיב: "אי אפשר לעשות כל כך הרבה בלי לטעות, אז בדרך היו גם הרבה טעויות. בשנה הזאת הקדשתי הרבה אנרגיה כדי להחזיר את הקהל, את הגוש המעודד, כי היה נתק מכל האירוע שהיה לנו בוולנסיה. זה מאחורינו, כולם חוזרים. הלוואי שכל מה שקורה בארנה היה קורה בכל המדינה שלנו, היינו במקום אחר, וזה שיש מקום לכולם בארנה הזאת, לכל האנשים, המגזרים, המעמדות - זה הפועל ירושלים, ואני מתפלל שהכל יישמר".
על השאלה האם הוא אופטימי לגבי עתידה של הפועל ירושלים, אמר חומסקי: "בסוף אני בנאדם אינטואיטיבי, אני מאמין שזה יצליח, אני מאמין במתן, ואני חושב שהוא יעשה את זה והוא מבין את החשיבות של הדבר הזה. אני מאמין בהפועל ירושלים, שזה מועדון שהוא יותר גדול מכל דבר אחר, והפכנו אותו לגדול יותר. מאמין שהדבר הזה ימשיך ללכת קדימה".
הבעלים העוזב גם התייחס לסוגיית אי השתתפותה של הקבוצה ביורוליג: "מאוד רצינו ולא הצלחנו. בשלב כלשהו הבנו שמכבי ת"א לא רוצה, עשיתי מאמץ לשכנע שזה לטובת הכדורסל הישראלי. התחרות של מכבי ת"א היא מול הכדורגל ומול אמצעי פנאי אחרים, אם היינו פה כמו ביוון, עם דרבי כמו אולימפיאקוס ופנאתינייקוס זה היה מצוין לכדורסל שלנו. ניסיתי להסביר את זה, ולצערי לא הצלחתי. מאוד מקווה שמתן יצליח. זה נעשה בפורומים הכי בכירים, והדברים נאמרו, ועשיתי מאמץ גדול. מאמין שמתן יוביל אותנו ליורוליג".
על סערת הכרטיסים בדרבי, והחשש מגמר פלייאוף אלים במיוחד, אמר חומסקי בסיום: "אם לא נמגר את אלימות מהר מאוד מישהו ייהרג ולא יהיה פה ספורט. כל מי שקשור בענף הזה צריך לעשות הכל כדי שלא תהיה אלימות. בהקשר הזה אני מקווה שהמשחק ביום חמישי לא יסתיים באסון. זה הגיע לאמוציות גדולות מדי. מבין את התשוקה לרצות אליפות אבל חייבים למגר את האלימות. חייבים להתנהל ביד של ברזל נגד כל דבר שנקשר בה. צריך לראות איך עושים את זה, למה אנחנו רגע וחצי לפני שזה בורח לנו מהידיים".