אלבה ברלין המשיכה את מגמת התמיכה הלא מסויגת של גרמניה בישראל בחודשיים האחרונים, כשאיפשרה למכבי תל-אביב להתאושש ממיני-משברון ולנצח אותה בקלילות, בלי מתחים נפשיים, בלי דרמות, בלי שזהות המנצחת תוטל בספק בשום רגע.
חסיאל ריברו פתח בחמישייה במקום ג'וש ניבו החולה, ולצידו לורנזו בראון, ווייד בולדווין, בונזי קולסון וג'ייק כהן. מאחר שמכבי התחילה את המשחק אחרונה ביורוליג באחוזים לשלוש, אלבה הימרה על שילוב של אזורית בחצי שלה ושמירת לחץ בחלק של מכבי שמטרתה לגרום לבראון ובולדווין לוותר על הכדור. היא גילתה במהרה שלהשאיר את קולסון חופשי לגמרי זה גם לא רעיון מבריק.
הגרמנים חסרו מאוד את סטרלינג בראון, הגארדים של מכבי חרגו ממנהגם ושמרו חזק כבר מהרגע הראשון, וגרמו למובילי הכדור של הגרמנים לשלל איבודים.
העובדה שמכבי סוף סוף הייתה ביתרון ברבע הראשון איפשרה לקטש להעלות ביחד ארבעה מחליפים לצד בולדווין, שכנראה זכה השבוע לשיחת תיאום ציפיות, שיחק קבוצתי, מסר במקום לזרוק, ותרם המון. התוצאה: לתמיר בלאט ולרפי מנקו - שעלה מהספסל לפני אנטוניוס קליבלנד כי לגרמנים אין באמת כוכב שצריך לנטרל, הצטרפו לחגיגת השלשות.
למנקו סוף סוף קרה דבר נהדר. השלשה הראשונה שזרק, נכנסה. כמה זה חשוב לקלעי שלא זוכה ליותר מדי דקות. זה נתן לו ביטחון, גם השנייה נכנסה, ומיד אחריה השלישית. נכון, חופש כמו שנתנה לו אלבה יתנו מעט קבוצות ביורוליג, אבל זה ממש לא מובן מאליו לקלוע בכזה רצף אחרי שדי יובשת לאורך תקופה.
3 צפייה בגלריה
בולדווין. נכנס לעניינים ולא השאיר לגרמנים סיכוי
(צילום: Djordje Kostic and Dragan Tesic)
מכבי סיימה את הרבע הראשון בתוצאה 14:29 אחרי שהרבה הרבה זמן היא לא הובילה בתום עשר הדקות הראשונות. המגמה המשיכה גם בתחילת הרבע השני, ומכבי הובילה 17:40 עם 9 מ-12 משלוש נקודות, אחוז מטורף, בעיקר בשבילה. דווקא אז הקבוצה הפסיקה לשמור וספגה תוך ארבע דקות 21 נקודות. כמה מיותר. ההפרש הצטמק, אבל בולדווין התחיל לקלוע - בלי לוותר על הצד הקבוצתי ועל הנעת כדור מהירה, והצהובים הובילו במחצית 42:58
גם במחצית השנייה הרעיון הכללי נשמר. הגרמנים קלעו קצת שלשות, אבל לא היוו יריב של ממש. זה הזכיר קצת את המשחק הקודם של מכבי, רק שהפעם היא הייתה בתפקיד שונה. מול ריאל מדריד היא רדפה כל הזמן, אבל היה די ברור שכלום לא תלוי בה. אתמול היו אלה שחקני אלבה שהתאמצו לחולל שינוי במגמת המשחק, אבל זה נראה חסר סיכוי בכל רגע נתון. מכבי שייטה לניצחון.
דווקא הרוטציה הקצרה נתנה דבר חשוב למכבי: הרבה דקות לג'יימס ווב ומנקו. בגלל שהליגה בארץ רק החלה, הקבוצה מסתפקת במשחק בשבוע. נכון, זה כולל נסיעות, התרוצצויות ועייפות, אבל גם מגביל את היכולת להכניס שחקנים לכושר ולגבש את הקבוצה. אתמול, בלי דיברתולומיאו וניבו, לאחרים היה נתח יותר גדול ופחות חשש שירדו מיד לספסל עם כל טעות שיעשו. לצד בולדווין וקולסון, גם מנקו, ווב וסורקין קלעו בספרות כפולות, ואלה שלוש בשורות טובות.
חייבים להגיד: אלבה קבוצה חלשה מאוד. היא ויתרה על רוב השחקנים שהובילו אותה בשנים האחרונות, והתחליפים אפילו לא דומים להם. אבל גם קבוצות כאלה יכולות להשיג לפעמים ניצחונות, וטוב שזה לא קרה מול מכבי.
כך מסתיים שבוע מצויין לכדורסל הישראלי. הפועל ירושלים ניצחה אתמול את גלאטסראיי, הפועל תל-אביב ניצחה את בשיקטאש, חולון ניצחה את בורסאספור וים מדר את ריאל מדריד. וגם ליגת העל יצאה לדרך. נכון, בשלב הראשון צפויים פערים גדולים כי חלק מהקבוצות כבר מחזיקות במאגר של זרים איכותיים, חלק עם מצבת זרים חלקית שגם ביניהם יש פשרות קשות, ויש כאלה שמתחילות די מאפס. מצד אחד, זה ייצור משחקים לא שוויוניים כמו זה שהפגיש בין נס ציונה להפועל חיפה, שהיה נטול ערך ספורטיבי.
מצד שני, יכול להיות שההישג הגדול הוא עצם קיומה של הליגה, ובתור בונוס צדדי, סביר שהרבה יותר ישראלים יוכלו לקבל דקות משמעותיות לעומת שנים שעברו. נועם אביבי כבר חגג שיא קריירה של 29 נקודות. בניה סרור הראה שיפור גדול (אבל די עם הפאולים), ולאיתן בורג היה סיפתח מבטיח גם בזמנים לא קלים, הכדורסל מספק לנו רגעים של נחת.
