הפועל חולון מציגה את המדים החדשים לעונה
(באדיבות one)
גם אם שון דאוסון לא מסכים עם כך במיוחד, סיפור הקריירה שלו תמיד ייקשר בשתי הפציעות (ברך ומיד אחר כך גיד אכילס) מהן סבל בתקופה ששיחק בספרד. "אני חושב שיש הרבה דברים בקריירה שלי חוץ מהפציעות. אין ספק שהן חלק בלתי נפרד, תמיד יזכרו את זה כי מדובר בסיפור לא רגיל", הוא אומר בראיון ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet. "אני מקווה להפוך אותו לעוד יותר לא רגיל, ולהקפיץ את הקריירה שלי לגבהים שאני רוצה להגיע אליהם אחרי כל הפציעות. לדעתי, זה רק יוסיף".
מתחממים לקראת פתיחת עונת הכדורסל
ביום המדיה של הפועל חולון דאוסון משתלב נהדר, וכשרואים אותו מככב בתמונות המשותפות קשה לנחש שהוא נמצא במועדון בסך הכל חודשיים, אחרי שהגיע מבני הרצליה. החיוך לא יורד לו מהפנים גם כשהוא מתבקש להסיר את זוג העגילים המוזהבים, שמנצנצים בכל פלאש בסבב הצילומים.
"כל עוד אני בארץ - חולון זה אחלה מקום להיות בו", הוא מכריז ומדגיש שבשום שלב, גם אחרי שבמועדון הבינו שרפי מנקו וגיא פניני לא ממשיכים, לא חש כברירת מחדל. "אני מאמין בעצמי, לא משווה את עצמי לאף אחד ואני יודע מה אני יכול לתרום. הייתי שחקן מוביל כל השנים. עובדה: זכיתי בגביע בשנה שעברה ולפני כן באליפות בגיל 22. אני לא חושש מזה". היום (13.30) הוא יפתח את העונה במשחק ביתי מול הפועל ירושלים.
נראה שהתחברת מהר.
"כן. התחברתי ישר לכל השחקנים, בין אם זה הצעירים או הזרים, המאמנים, ההנהלה. כל מי שנתקלתי בו בינתיים. החיבור הטוב, והאנרגיות במקום הנכון".
"בשנה האחרונה עברתי המון קשיים שהם לא פיזיים. הייתי ממש מחוץ לרוטציה, וכבר היו דיבורים שאעבור לקבוצה אחרת. היה משחק אחד שלא שיחקתי אפילו שנייה, וזה היה יום אחרי יום ההולדת שלי"
איך היה לראות את האליפות של חולון מנקודת מבט של הצד המפסיד?
"לא פשוט בכלל. הם לבשו את החולצות של אלופי המדינה כשאני לידם, וזה סוג של עקיצה כזאת. הגיע לחולון לזכות כי הקבוצה הייתה אדירה בפלייאוף בשנה שעברה. גם למי שנשאר בקבוצה כואב איכשהו, כי אני ניצחתי אותם בחצי גמר הגביע. אנחנו פיטים".
אהרוני ואני
כאמור, בעונה שעברה דאוסון חזר אחרי שלוש שנים בבדאלונה אל בני הרצליה, שבה שיחק גם לפני היציאה לליגה הספרדית. הוא העמיד שורה סטטיסטית של 16.2 נקודות ו-5.5 ריבאונדים והשידוך המחודש נראה טבעי. מסתבר שבעיני דאוסון, שבדצמבר יחגוג 29, השנה האחרונה במדי מחזיקת הגביע לא תיזכר כחוויה טובה. "זו הייתה שנה מאוד מאתגרת. לא כמו שציפיתי שהיא תלך", הוא אומר בכנות, ולמרות ששמו של מאמן הרצליה אורן אהרוני לא עולה במפורש בשום שלב - נדמה שכימיה גדולה לא הייתה בין השניים.
מה קרה בהרצליה?
"מבחינה אישית, מבחינת ההתחברות שלי לקבוצה ומבחינת התפקיד שלי שם, ציפיתי ליותר - ולא קיבלתי את זה. הוצאתי את המקסימום ממה שכן קיבלתי, ואני שמח שזה הצליח להסתיים בגמר הפלייאוף. השנה הזו מאוד חיזקה אותי מנטלית. עברתי בקריירה דברים שחיזקו אותי, והשנה הזו הצטרפה לזה".
זה דורש הסבר.
"בשנה האחרונה עברתי המון קשיים שהם לא פיזיים. היה אפילו מצב שלא שיחקתי בכלל, הייתי ממש מחוץ לרוטציה, וכבר היו דיבורים שאעבור לקבוצה אחרת. המחשבות היו בכל מקום, והצלחתי להתאושש מזה איכשהו עם עצמי. היה משחק אחד שלא שיחקתי אפילו שנייה, וזה היה יום אחרי יום ההולדת שלי. אמנם הגביע היה רגע משמעותי, אבל ידעתי שבהרצליה אני לא רוצה להמשיך".
מלבד גביע המדינה, דאוסון זכה באליפות עם ראשל"צ ב-2016. במילים אחרות, כמה ישראלים אתם מכירים שזכו בשני תארים שונים, בשתי קבוצות שונות ושלאף אחת מהן לא קוראים מכבי ת"א? "איכשהו יצא שלא הגעתי לקבוצות הגדולות בארץ", הוא אומר בנימה מפוכחת. "אם חלמתי לשחק במכבי? החלום הגדול שלי היה להגיע ל-NBA. זה היה הטופ של הטופ מבחינתי. כמובן שמכבי זה גם חלום. במכבי יש את מה שאני רוצה להגיע אליו וזה לשחק ביורוליג".
צפית בפיינל-פור של ליגת האלופות בו חולון השתתפה?
"כן. המטרה העונה היא להגיע כמה שיותר רחוק. לא נציב לעצמנו מטרות ונצא בהצהרות שאנחנו חייבים להגיע לשם שוב ואם לא זה כישלון. כל עוד ניתן את הכל - כולם יהיו מרוצים".
"כל החוויה שלי עם הנבחרת היא מתסכלת. אני שם מגיל מאוד צעיר, הייתי מהראשונים שהשתלבו. איכשהו הצעירו את הנבחרת והוציאו גם אותי החוצה, ככה שאף פעם לא הרגשתי שקיבלתי את הבמה"
אתה מוכן ללחץ של חולון?
"אני אוהב לחץ ואין לי בעיה איתו. נכון שזאת פעם ראשונה שלי בקבוצה גדולה, אבל כשמגיעים לאירוע גמר לדוגמה, אין פייבוריט או לא פייבוריט. לכולם יש לחץ במעמד הזה".
היית בנבחרת רק בחלון אחד בפברואר ולא קיבלת הרבה דקות למרות ששיחקת פעמיים ביורובאסקט. דיברת על זה עם גודס?
"לא, כי זו מסגרת אחרת. כל החוויה שלי עם הנבחרת היא מתסכלת. אני שם מגיל מאוד צעיר, הייתי מהראשונים שהשתלבו. איכשהו הצעירו את הנבחרת והוציאו גם אותי החוצה, ככה שאף פעם לא הרגשתי שקיבלתי את הבמה. תמיד היה בי את הרצון, החשק והיכולת לתת הרבה ולתרום למדינה. נראה בהמשך, מקווה שזה יגיע מתישהו".
בלאט ואני
ביומיום תוכלו למצוא את דאוסון עם המשפחה, בת הזוג והחברים מייקל בריסקר ודי-ג'יי שארפ. "הכרנו דרך הכדורסל, אבל לכולנו יש את אותו הסיפור: אבא שלנו שחקן אמריקאי שהגיע לישראל, הכיר פה את אשתו, ונשאר. אנחנו בנים למה שנקרא 'מתאזרחים'". כששמו של תמיר בלאט עולה גם כמי שאביו עשה מסלול דומה, דאוסון מצביע על העור שלו ולא מהסס לומר: "יש הבדל קל ביני לבין תמיר".
מה, הצבע? זה מפריע לך?
"ממש לא".
6 צפייה בגלריה
"איכשהו יצא שלא הגעתי לקבוצות הגדולות בארץ". דאוסון בעונת הפריצה במכבי ראשל"צ
(צילום: אוהד צויגנברג)
נתקלת בגזענות?
"לא".
אז למה הצבעת על העור שלך?
"זה אחרת. החיים עצמם אחרים כשאתה כהה עור. לא אמרתי שיש גזענות, אבל לגדול במדינה שאין הרבה כמוך זה שונה. לא הרגשתי את זה בצורה שלילית יותר מדי, פשוט היו מקרים שחוויתי גם כילד וגם מבוגר. אני קולט את המבטים וגם אמרו לי דברים ישירות. אף פעם לא נתתי לזה להשפיע עליי".
איך מסתכלים עליך?
"בעיניים של הרבה אנשים אנחנו יכולים להיראות כלא באמת ישראלים, מפני שכביכול הגנים שלנו לא ישראלים. אני ישראלי בנשמה. כולנו, גם אחי, גם די-ג'יי, גם מייקל, אבל יש לנו איזה צד שאנחנו מתחברים אליו, משהו משותף".
מה תאחל לעצמך לשנה החדשה?
"אאחל לנו כקבוצה שתהיה שנה מאוד טובה ושננצח כמה שיותר משחקים. שלא נהיה שמחים מדי בטוב, ולא נרד נמוך מדי ברגעים הנמוכים. ושכולנו נהיה בריאים, זה הכי חשוב".
