טל סהר, שחקנית נבחרת הנשים של ישראל - שתפתח הערב (18.15, היכל קבוצת שלמה) את הופעותיה ביורובאסקט הביתי מול בלגיה - בסך הכל רוצה שחברותיה לסגל יחייכו. חיוך גדול כזה, שיראו את בו את כל השיניים. אם זה לא יספיק לניצחון - כזה שישים סוף לרצף בלתי נתפס של 22 הפסדים בטורניר - אז לפחות יעשה לה את העבודה לפרק הבא בקריירה, אליו היא תצא מיד לאחר אליפות אירופה.
כן, עבור סהר (26, 1.82 מ') היורובאסקט שייצא לדרך בת"א הוא גם סופה של תקופה, בסיומה הפורוורדית, שכיכבה העונה במכבי אשדוד, תתלה את הנעליים ותעבור ל...לימודי רפואת שיניים במכללת NYU היוקרתית בארה"ב. "האמת, זה היה תמיד החלום שלי", מסבירה סהר. "לא ידעתי אף פעם אם באמת אשחק כדורסל מקצועני. אהבתי את זה מגיל צעיר והיה קשה מאוד להתקבל ללימודים הללו".
סהר, בוגרת מכללת סנטה ברברה, מלכתחילה לא ידעה אם היא טובה בכדורסל. עד שלפני שלוש שנים, בחיפושים של ראשי הפועל פ"ת אחרי שחקניות חיזוק יהודיות, הגיעה לישראל. במקרה. היא נולדה בארה"ב, הוריה - אלון ואורלי בארץ. הם עזבו לאמריקה, ילדו את התאומים טל וגל - וסיפרו להם על ארץ הקודש. "שמעתי דברים על המדינה, אבל לא הכרתי אותה עד שנחתתי פה לראשונה", מודה סהר. "מהרגע הראשון התאהבתי בה".
בישראל?
"כן, אנשים כל-כך חביבים, נחמדים. ארץ משפחתית. אתה הולך ברחוב ופתאום אנשים נותנים לך צ'פחה וצוחקים איתך כאילו מכירים אותך במשך 25 שנה".
סרטונים מסבתא
עונה אחת בפ"ת הספיקה למכבי אשדוד, אחת מהאימפריות של הענף בארץ, לשים את ידה על סהר. בשנתיים האחרונות היא הייתה מהברגים המשמעותיים בקבוצה שזכתה העונה בגביע המדינה והגיעה עד לגמר הפלייאוף. "סבתא שלי גרה בארץ וכל משחק מתרגשת מחדש", משחזרת סהר. "לפני שלוש שנים אף אחד לא חשב בכלל שאהיה בישראל, שלא לדבר על ללבוש את מדי הנבחרת. מאז שהגעתי ארצה, סבתא מקליטה את כל המשחקים שלי בטלפון הנייד שלה ושולחת לי שאצפה בהם. אני תמיד אומרת לה: 'את יודעת שאני יכולה להקליט את המשחק?'".
גם כששיחקה בליגת העל שלנו, סער ידעה שמה שהיא רוצה לעשות זה ללמוד רפואת שיניים - וכשהתקבלה לפני מספר חודשים ללימודים, לא ידעה אם בכלל תסיים את העונה. לשמחתה (ולשמחת הנבחרת), הלימודים יחלו בסוף החודש, והיא תוכל ללבוש את המדים הלאומיים.
4 צפייה בגלריה
סהר במדי מכבי אשדוד. לא ידעה אם בכלל תסיים את העונה
(צילום: ספי מגריזו, מינהלת ליגת הנשים)
"האמת, יש ממש התרגשות לפני האליפות", מחייכת סהר. "כששמעתי את ההמנון במשחקי ההכנה, הרגשתי שזה אמיתי. זה באמת כבוד גדול. לא ממש ידעתי אם אהיה בסגל הסופי, אבל הייתי ברת מזל שנתנו לי צ'אנס. ככל שאנחנו מתקרבים למשחק הפתיחה - ההתרגשות רק עולה".
עד לאן הנבחרת יכולה להגיע באליפות?
"יש לנו נבחרת טובה, עם המון פוטנציאל. אנחנו מכוונים לשלב הנוקאאוט. יש לנו נבחרת מיוחדת, מחוברת, השחקניות מאוד מוכנות. כולן מבינות מה זה הטורניר הזה. יש לנו את הפוטנציאל להפתיע".
"אנחנו יכולות לנצח כל קבוצה שנתמודד מולה"
בחמש אליפויות אירופה האחרונות בהן נבחרת ישראל השתתפה - היא הצליחה לנצח רק פעם אחת - בפתיחת היורובאסקט ב-1991 (שנערך גם כן בת"א). מאז אותו משחק - הכחולות-לבנות סופרות 22 הפסדים רצופים בטורנירי הגמר. האם הפעם הנאחס יישבר? כולם מקווים שכן.
ישראל, שחוזרת ליורובאסקט לראשונה מזה 12 שנה, שובצה לבית קשה, הכולל גם את בלגיה, איטליה וצ'כיה. בחמישי, כאמור, החבורה של שרון דרוקר תפגוש את הנבחרת הבלגית, סגנית אלופת אירופה - ולאחר מכן תתמודד מול האיטלקיות (שישי) והצ'כיות (ראשון). הראשונה עולה אוטומטית לרבע הגמר (שייערך בסלובניה), השנייה והשלישית לשלב הפליי-אין.
לפחות על הנייר, אנחנו לא פייבוריטים באף משחק בבית המוקדם.
"זה לא מפחיד. אני חושבת שאנחנו יכולות לנצח כל קבוצה שנתמודד מולה. יש לנו כבוד לכל יריבה, אבל גם אמונה רבה בסגל שלנו".
שרון דרוקר הוא מאמן שאימן עד עתה רק בנים.
"הוא עושה עבודה טובה. בגלל שהוא בא מכדורסל הגברים, הוא מביא אגרסיביות שממש חשובה בטורניר כמו יורובאסקט. כל אימון בקצב גבוה. כיף לשחק בשבילו".
פורסם לראשונה: 07:12, 15.06.23
