ניקולה וויצ'יץ' היה שחקן גדול. גם סטיב נאש היה שחקן גדול. ושניהם היו כישלון גדול בתפקידים שמילאו בסיום הקריירה שלהם כשחקנים.
ההבדל הוא שלברוקלין לקח שנה אחת בלבד להגיד שלום לנאש, ואילו מכבי ת"א נתנה לוויצ'יץ' לחרב אותה מקצועית כל כך הרבה שנים, שזה מעורר סימני שאלה אם היו כאן שיקולים שמעבר לכדורסל.
לחובתו של הקרואטי יאמר שהוא בנה כמה וכמה סגלים די איומים. הוא גם לא השתפר בבניית קבוצות משנה לשנה. להגנתו יאמר שלמכבי יש כנראה מגבלות תקציביות שיוצרות תקרת זכוכית.
אבל גם ה"פרויקטים המיוחדים" שלו יצרו נזק. בראשם דראגן בנדר, שגידולו למען ה-NBA עלה למועדון כסף ואמור היה למצב את מכבי כחממה לייצור כוכבים. העובדה שהיה אחד הפלופים הגדולים בהיסטוריה של הדראפט יצרה בדיוק את האפקט ההפוך.
גם ההימור על האיש שיעשה את הקפיצה משחקן משני לזה שיוביל את הקבוצה להצלחה היה לא נכון. סקוטי ווילבקין היה מצוין כיד ימינו של בראד וונמייקר, שהיה בעל הבית והכוכב הגדול כשהם שיחקו יחד. וונמייקר גם הלך ל-NBA, מה שנתן גושפנקא לרמתו הגבוהה יותר.
במכבי קיוו שווילבקין יהפוך ליותר ממה שהוא היה קודם. זה לא קרה במשך שנים, אבל וויצ'יץ' לא הבין שצריך להביא מנהיג אחר, ליד ווילבקין או בלעדיו.
אבא שלי תמיד טען שאנשים עושים שוב ושוב את אותן טעויות היא כי הם לא לומדים מההיסטוריה. וויצ'יץ' לא היה צריך ללכת רחוק כדי להבין מה היא נוסחה מוצלחת לקבוצה. מספיק לבחון את רכיביה של הקבוצה האחרונה של מכבי שזכתה באליפות אירופה כדי להבין איך עושים זאת נכון, בעיקר מבחינת בניית הקו הקדמי. לאותה מכבי היה את אלכס טיוס כשחקן ציר אתלטי לפיק-אנד-רול וסיום ליד הטבעת, את סופוקליס שחורציאניטיס כשחקן לא עציר עם הגב לסל, ואת דייויד בלו כשחקן בעמדה ארבע עם קליעת שלוש אבסולוטית שלא אפשרה לתת עזרה מתחת הסל ופינתה את השטח לשניים האחרים.
הפעם היחידה מאז שמכבי עשתה משהו דומה הייתה עם השילוב עומרי כספי וטייריק בלאק. אחד מומחה עם הגב לסל, השני איום מבחוץ שמונע עזרה, ועוד קלעי חוץ מסוכן (ווילבקין) שגורם לכך שהצבע דליל אף יותר. זה עבד נהדר עד שכספי ובלאק התפרקו פיזית.
שתי הדוגמאות האלה היו צריכות להיות המודל. אבל וויצ'יץ' לא למד. ועכשיו הוא הולך. ואנחנו נשארים עם סימן שאלה אחד: מי בנה את הקבוצה הנוכחית, הוא או בלאט?
מחד, יש בה קו אחורי נהדר שהופך אותה לטובה יותר מקודמתה. מצד שני, אם משווים אותה לקבוצת האליפות ההיא, יש לה שני תואמי טיוס (אלכס פוית'רס וג'וש ניבו) שאחד מהם כנראה מיותר, ואף תואם סופו או בלו. חסרות לה שתי פונקציות כדי להתמודד עם הגדולות באמת: שחקן גבוה שיודע לשחק עם הגב לסל וגבוה שיודע לזרוק שלשות.
עכשיו כבר לא חשוב מי אחראי לבעיה המבנית הזאת. וויצ'יץ' כבר לא פונקציה כנראה, בלאט יצטרך למצוא פתרונות. מייקי טובי של ברצלונה הוכיח שלשום שאפשר לקבל את שני הדברים באותו אדם. אם מכבי תצליח לחזק את עצמה בשני הסעיפים האלה, או לפחות באחד, מצבה ישתפר. בסגל הנוכחי פשוט קל מדי לשמור מולה.
בקרוב נדע אם זה פשוט המקסימום שאוהדי הקבוצה יכולים לשאוף לו גם בשנים הקרובות, או שאדם אחד הוא שדן את המועדון לבינונית מדכדכת במשך כל-כך הרבה שנים.