במרוצת השנים התפתחו להן מספר יריבויות בין מכבי ת"א לבין כמה מהקבוצות הגדולות באירופה, בין אם בעקבות המאבקים על התואר, ובין אם מסיבות שלא קשורות לכדורסל. ההתכתשות עם ריאל מדריד, שהגיעה לשיאה במשחק בו עלה ארל וויליאמס ליציע והתקוטט עם אוהדי הבלאנקוס הפכה מיתולוגית, כמו גם זו עם צסק"א, שהייתה חזקה במיוחד בתקופת המלחמה הקרה. בתחילת שנות ה-2000 צמחה היריבות בין הצהובים לפנאתינייקוס, שליוותה את היורוליג במשך יותר מעשור וחקוקה אצל הקהלים גם ביד אליהו וגם באואקה.
שתי הקבוצות נפגשו 47 פעמים במסגרת המפעל האירופי הבכיר ביבשת (הפעם הראשונה הייתה בעונת 1971/72), עוד כשנוהל בידי פיב"א, אך המשחק שפתח את היריבות היה אותו גמר מפורסם שנערך לפני 24 שנים ושלושה ימים באולם בסלוניקי.
הערב (שלישי, 20:30), ייפגשו הקבוצות המעוטרות ביותר ביוון ובישראל במוצאי חג הפסח – בדיוק כמו הגמר הראשון בו נפגשו השתיים - ויפתחו פרק נוסף ביריבות ביניהן, כשיתמודדו במשחק הראשון בסדרת רבע גמר הפלייאוף של היורוליג. לכבוד המאורע, הנה האבולוציה של אותה יריבות שהפכה לקלאסיקה.
קטש שובר לצהובים את הלב
2000: 67:73 לפנאתינייקוס בגמר
ב-20 באפריל 2000 עלתה מכבי ת"א לגמר הראשון שלה מאז עונת 1988/89 בתום עונה מופלאה, זאת לאחר כמעט עשור בו דשדשה בבינוניות בכל הקשור לזירה האירופית. רצה הגורל, ובגמר חיכו לה פנאתינייקוס ומי שהיה כוכבה הבלתי מעורער עד אותה עונה – וכיום מאמנה – עודד קטש. 17 נקודות קלע הגארד הישראלי נגד האקסית, כולל שלשה חשובה בדקות הסיום שהוציאה את הרוח מהמפרשים של הצהובים בדרך להנפה אותה הוא הגדיר כ"רגע הכי מאושר אבל גם הכי עצוב בקריירה".
מכבי ת"א ואוהדיה חזרו הביתה שבורים, אך המשיכו לזכייה (השגרתית באותם ימים) בדאבל בזירה המקומית. אותה קבוצה שהפסידה באותו גמר הייתה הבסיס לשושלת הראשונה של הצהובים בעשור הראשון של שנות ה-2000, זו שהגיעה לשלושה פיינל פורים רצופים ורשמה זכייה אחת – כשגברה בגמר על אותה פנאתינייקוס.
נקמה מתוקה בצהוב
2001: מכבי ת"א מנצחת 67:81 בגמר
בקיץ שלאחר אותו הפסד כואב בגמר הגיע הפיצול בין יול"ב לפיב"א, וכך נולדה היורוליג. כמעט כל הקבוצות הגדולות עברו למפעל החדש, אך מכבי ת"א, פנאתינייקוס, אפס פילזן (שכיום נקראת אנאדולו אפס) וצסק"א החליטו להישאר במפעל של פיב"א – שנקרא הסופרוליג. קבוצות נוספות ששיחקו במפעל: פרטיזן בלגרד, אלבה ברלין, אולקר (שהתאחדה מאז עם פנרבחצ'ה) וגם מכבי רעננה.
הדרך של מכבי ת"א לפיינל פור שנערך בפריז הייתה די קלילה. בחצי הגמר היא פגשה את צסק"א ואת כוכבה העולה, אנדריי קירילנקו, שבהמשך הפך לשחקן בכיר ב-NBA ואחד מגדולי הכדורסלנים הרוסים בכל הזמנים. הצהובים התקשו, אך יכולת התקפית נהדרת של נדב הנפלד, שקלע 14 נקודות וגם אימלל לא מעט את קירילנקו, סידרו לקבוצה של פיני גרשון ניצחון 80:86 ומפגש חוזר עם פאו בגמר, אחרי שזו ניצחה בחצי הגמר את פילזן – כמה בעונה שלפני כן.
בניגוד לגמר בעונה הקודמת שנערך בסלוניקי, בו לאוהדים היוונים היה יתרון ברור ביציעים, הפעם הצהובים היו רוב מוחלט, כאשר 8,000 מהם ביטלו 1,000 ירוקים. לאחר פתיחה צמודה, אריאל מקדונלד ונייט האפמן הטיסו את מכבי ת"א ליתרון דו ספרתי, ולמרות ניסיונות מצד פנאתינייקוס לחזור למשחק, זה היה ברור שהגמר הזה שייך לאלופה הישראלית – שניצחה 67:81 ורשמה הנפה שלישית בתולדותיה ונספרת על ידי האוהדים ואנשי הכדורסל בארץ כעוד זכייה בגביע אירופה, על אף שמרבית הקבוצות הגדולות ביבשת שיחקו במפעל המקביל של יול"ב.
בודירוגה גדול על הצהובים
2002: פנאתינייקוס מנצחת 75:83 בחצי הגמר
לאחר אותה זכייה פיני גרשון עזב, ועוזרו, דייויד בלאט, קיבל את המושכות על הקווים. ה-MVP של גמר הסופרוליג, אריאל מקדונלד, נשאר לעוד עונה וגם נייט האפמן, שתחילה ניסה את מזלו ב-NBA, חזר לעונה שלישית בצהוב. למעשה, מכבי ת"א שמרה על הגרעין של השושלת והגיעה למחזור הנעילה של שלב הטופ 16 בידיעה שהיא חייבת ניצחון ב-5 הפרש בחוץ על באסקוניה (אז טאו ויטוריה). זה נגמר ב-29 הפרש (נשמע מוכר?) לצהובים, שהעפילו לפיינל פור בבולוניה, שם חיכתה להם בחצי הגמר, כמובן, פנאתינייקוס.
המחצית הראשונה הייתה צמודה, אך במחצית השנייה כוכבה של פאו, דיאן בודירוגה, התעורר בענק והיוונים השתלטו על המשחק. מכבי ת"א סבלה מערב רע מאוד מהעונשין בנוסף ליכולת בינונית מצד מקדונלד ואנתוני פארקר וירדה מנוצחת 83:75. פנאתינייקוס המשיכה לניצחון בגמר על קינדר בולוניה בדרך לזכייה שנייה בשלוש שנים.
השושלת השנייה בשיאה
2005: מכבי ת"א מנצחת 82:91 בחצי הגמר
אחרי שנה של הפוגה, שתי הקבוצות שוב נפגשו בחצי גמר הפיינל פור. פיני גרשון שב עוד עונה קודם לכן לקדנציה שנייה ונהנה מאחד הסגלים המוכשרים ביותר שהיה למכבי ת"א אי פעם, אם לא המוכשר ביותר. מנגד, פנאתינייקוס סבלה מערב לא טוב של מייק באטיסט ויאקה לאקוביץ' (שקלעו כל אחד 2 נקודות בלבד) וראתה את הצהובים משתלטים על המשחק.
היוונים הציגו משחק לחימה, אך הצהובים, שהגיעו כאלופי אירופה לאחר הזכייה ב-2004 שייטו לעבר הניצחון בזכות הצגה גדולה של דרק שארפ (20 נקודות) וגם אנתוני פארקר שהופיע במאני טיים ודאג להשיב את היתרון לאחר מהפך שביצעו היוונים. זה נגמר 82:91 בדרך לניצחון בגמר על באסקוניה והנפה שנייה ברציפות.
החגיגה של דיאמנטידיס ובאטיסט
2011: פנאתינייקוס מנצחת 70:78 בגמר
הפוגה של 6 שנים במהלכן לא נפגשו מכבי ת"א ופנאתינייקוס בפייל פור הגיעה לקיצה. הצהובים הנשכנים והאנרגטיים של דייויד בלאט שבו לגמר לראשונה זה חמש שנים לאחר הצגה בחצי הגמר נגד ריאל מדריד, בעוד ז'ליקו אוברדוביץ' ושחקניו שבו למעמד אחרי הפסקה של שנה בלבד.
לצערה של האלופה הישראלית, שחקני הפנים שלה, סופוקליס שחורציאניטיס וריצ'רד הנדריקס, שהראו דומיננטיות לאורך כל העונה, נקלעו לבעיית עבירות מוקדמת. גם ליאור אליהו לא היה בשיאו, ורק צ'אק אידסון וג'רמי פארגו תיפקדו. הצהובים הצליחו להישאר צמודים במשך מחצית וקצת, אך באטיסט – שהיה חלש בחצי הגמר ב-2005, ודימיטריס דיאמנטידיס לא אפשרו למכבי ת"א להתקרב.
זה נגמר בניצחון ירוק שני בשלושה גמרים בין שתי היריבות, בדרך לזכייה שישית של פאו בתואר הנחשק ביבשת ב-15 שנים. מבחינת אוברדוביץ', זה היה תואר היורוליג השמיני בקריירה (ולא האחרון).
הסדרה הגדולה שהסתיימה במפח נפש
2012: פנאתינייקוס מנצחת 85:86 במשחק מספר 5 בסדרת רבע הגמר
אומנם לא מדובר בהתמודדות במסגרת הפיינל פור, אבל סדרת רבע הגמר ההיא הייתה אחת המרתקות והדרמטיות בתולדות היורוליג ואחד הפרקים המפוארים ביותר ביריבות הגדולה בין שתי הקבוצות.
המשחק הראשון הסתיים בניצחון קליל של היוונים ב-20 הפרש ולא בישר כלל לקראת העתיד להתרחש. משחק מספר 2 לעומת זאת, בישר גם בישר. דווין סמית', קית' לנגפורד, דייויד בלו ויוגב אוחיון – שהציג בסדרה הזו את הכושר הטוב בקריירה שלו – סידרו לחבורה של בלאט ניצחון סופר דרמטי באואקה בתום הארכה והשוו ל-1:1.
מכבי ת"א השלימה מהפך לאחר ניצחון קשה בקרב חפירות במשחק מספר 3, כששוב יוגב אוחיון נראה נפלא. עם זאת, פנאתינייקוס הצליחה לנצח במשחק מספר 4 שנערך ביד אליהו, כפתה 2:2 בזכות הצגה של ניק קלאת'ס, דיאמנטידיס וגם האקס – שרונאס יאסיקביצ'יוס.
הכל התנקז למשחק מספר 5. כיאה למשחק המכריע בסדרה בין השתיים, היה בו הכל: קאמבקים, מהפכים, לחץ וכוכב אחד ענק שהכריע את כל ההתמודדות – דיאמנטידיס. הרבע הראשון היה צמוד, אך המארחת טסה ברבע השני וירדה למחצית ביתרון 32:41. ברבע הרביעי היתרון של פאו עמד כבר על 12, אך בלו לנגפורד וגיא פניני קיזזו עוד ועוד מההפרש.
9 שניות לסיום, במצב של 82:85 ליוונים, הכניס אוחיון כדור חוץ לפניני, שזרק מיד שלשה. הוא אומנם לא קלע, אך הצליח לסחוט עבירה בזריקה מסטרטוס פרפרוגלו. 15 אלף האוהדים באואקה שאגו לו באוזן, שחקני פאו ניסו לערער אותו באמצעות טראש טוק, אבל פניני קלע את שלוש הזריקות, כאשר השלישית פגעה בטבעת, עלתה גבוה-גבוה – ונחתה בפנים.
אבל אחרי הכל - זו הייתה הסדרה של דיאמנטידיס. בהתקפה שלאחר מכן, הרכז שהפך במרוץ השנים לכוכב הגדול ביותר של פאו וללב הגדול שלה חדר לסל, סחט עבירה מהנדריקס והפעם הוא זה שהלך לקו. הוא קלע את הזריקה הראשונה, החטיא את השנייה, אך טל בורשטיין שלקח את הריבאונד לא הצליח לעבור את החצי – בעיקר בעקבות עבירה שנעשתה עליו ולא נשרקה – ופנאתינייקוס חגגה ניצחון גדול בסדרה ענקית בדרך להופעה בפיינל פור, שם נעצרה בחצי הגמר על ידי צסק"א.
אחרית דבר
הסדרה הגדולה ההיא הייתה הפעם האחרונה שמכבי ת"א ופנאתינייקוס נפגשו במאני טיים של העונה. 12 שנים עברו מאז, אך היריבות הגדולה הזו נותרה אחת הגדולות באירופה. זו תהיה הפעם הראשונה שהשתיים נפגשות בפוסט סיזן כשאוברדוביץ' לא על הקווים של היוונים, כשאחד משחקניו המצטיינים בגמר של 2000 – עודד קטש – יעמוד על הקווין בצד הצהוב.
גם מכבי ת"א וגם פנאתינייקוס סיימו את העונה הסדירה בכושר נפלא, ולצד המסורת המופלאה שהתפתחה במפגשים בין השתיים ברגעי ההכרעה במשך 12 שנה – בהחלט אפשר לצפות לסדרה מרתקת.