השמועות והכותרות שסיפרו על עזיבתם הצפויה של שלושת הכוכבים, ווייד בולדווין, לורנזו בראון ובונזי קולסון, שהצטרפו לג'וש ניבו שעזיבתו הייתה ידועה עוד קודם, הן לא בדיוק הסביבה הרגועה ונטולת הרעשים שמאמן היה רוצה לתת לשחקנים שלו רגע לפני משחק על צלחת האליפות. רק שעודד קטש כבר התרגל לרעשים.
ספק אם יש עוד מאמן באירופה, אולי בעולם, שעבר עונה כל כך משוגעת. המלחמה שעצרה הכל ב-7 באוקטובר ושלחה אותו לעונת יורוליג מתישה בחוץ, ההתמודדות עם זרים היסטריים (בצדק) שרצו לעזוב וחששו לחזור לשחק בליגה, הריצה המדהימה באירופה שבלי הפציעה של בולדווין עוד יכולה הייתה להיגמר בפיינל-פור של היורוליג (אולי אפילו יותר), וההפסד בגמר הגביע לירושלים שהביא את קטש למשחק האחרון של העונה כשהוא חייב ניצחון בשביל לא לסיים בידיים ריקות.
בסופו של דבר, הכוכבים של קטש הגיעו שלשום להיכל לריקוד אחרון וסיימו בסטייל ששמור לקבוצה המצוינת שהוא בנה. והנה לכם כותרת: למכבי ת"א אולי אין קבוצה לעונה הבאה, אבל יש לה מאמן. קטש הוכיח שוב שהוא קורץ מהחומר הנכון, מאמן שיודע לקחת שחקנים טובים ולהפוך אותם לקבוצה מצוינת. ובשביל קבוצה כמו מכבי ת"א, שלא באמת מסוגלת להתחרות עם הכסף הגדול של אריות אירופה, קטש הוא בדיוק המאמן שמכבי צריכה. כזה שמסוגל לייצר קבוצות מלהיבות בתקציב יחסית מוגבל. ואחרי שהחליפה לא מעט מאמנים בעשור האחרון, זו בשורה לא פחות חשובה מהישארות של בולדווין. מה שכמובן לא יהפוך את העונה הבאה שלו לקלה יותר. הציפיות יעלו, וכנראה שעודד יידרש לבנות כמעט הכל מחדש.
בינתיים המאמן יכול לחגוג אליפות, אבל גם בהנהלה רואים את היריבות הגדולות מצמצמות פערים, בטח בתקציבים. בירושלים של מתן אדלסון היו שמחים לראות את קטש חוזר לבירה, גם עופר ינאי. עם כל הכבוד לסטפנוס דדאס, עודד ממוקם גבוה ברשימת המטרות. כרגע הוא היתרון הכי גדול שיש לצהובים.
פורסם לראשונה: 00:00, 19.06.24